כיום: גיוס החרדים מבוסס על חוק שירות ביטחון

מאז ביטול חוק טל הוזמנו לצו הראשון כ-15 אלף חרדים. יחד עם זאת, בלשכות הגיוס יכולים להחליט מי יתגייס ומי לא

גילי כהן
גילי כהן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גילי כהן
גילי כהן

מאז ביטול חוק טל, מחזיקים למעלה מ-3,500 בני הנוער חרדים צווי גיוס, מכורח חוק שירות ביטחון. אלפי צעירים בגילאי 16 עד 18 הוזמנו בתקופה זו ללשכות הגיוס, בדומה ליתר האוכלוסייה, ועברו בהן את שלבי המיונים שקבעו להם פרופיל רפואי ודירוגים צבאיים נוספים דוגמת קב”א (קבוצת איכות). כמו כן, הוזמנו לצו הראשון גם אלפי חרדים שגיוסם לא נדחה מתוקף חוק טל (בני 19-18). בסך הכל מדובר בכ-15 אלף חרדים עבורם הכינו במערכת הביטחון תוכנית זמנית לגיוס, שאמנם מבוססת על חוק שירות ביטחון, אך זה קובע כי “הפוקד”, כלומר – אנשי לשכת הגיוס – הם שיחליטו מי יתגייס ומי לא.

הרמטכ”ל בני גנץ אמר בכנס הרצליה בשבוע שעבר כי הדרג הפוליטי צריך להחליט מי משרת והוסיף כי זוהי “החלטה אזרחית”. אך מאחר ותהליך של גיוס דורש גם הכנה מראש – בין אם מבחינת שלבי המיון המקדים או הקמת תשתיות עבור בסיסי טירונות ובין אם בהכנת סגל הדרכה, בצה”ל נערכו לאפשרות גיוס החרדים. לפי היערכות הצבא יהיה ניתן להקים עוד מספר מסגרות חרדיות חדשות, במתכונת דומה של הנח”ל החרדי, במקביל להרחבת מסגרות הגיוס הקיימות (שח”ר, המיועד לחרדים מבוגרים יותר וכולל הכשרה מקצועית־טכנולוגית). עם זאת, בצבא לא מתכוונים להקים מסגרת של חטיבה חרדית גרידא, והרמטכ”ל גנץ אף התבטא בעבר בפומבי נגד צעד זה.

מודל הגיוס כפי שהוא כיום (שמרבית תאריכי הגיוס בו נקבעו לחודש אוגוסט - מועד החלת תוכנית המעבר שמציע מתווה הגיוס החדש), אינו כולל הכרעה לגבי גיוסם של החרדים המבוגרים יחסית, בני ה-22 עד 28, שקיבלו בעבר פטור מכורח חוק טל. שר הביטחון היוצא אהוד ברק קבע בעבר כי לא נכון לקבל החלטות עבור תלמידי הישיבות החרדיות בגילי הביניים (25-20), מאחר שהיתה אז תקופת בחירות. עבור החרדים המבוגרים יותר, סבר ברק כי הם אינם יכולים להשתלב בשורות הצבא בשל גילם ומצבם המשפחתי, ולכן עליהם להשתלב ישירות בשוק העבודה. שתי אוכלוסיות אלו, המונות כ-54 אלף איש, לא חייבות נכון לשעה זו בשירות או בתהליכי מיון לצה”ל.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ