בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רקטות על אילת

כיפת ברזל: הצלחה זה עניין של גיאוגרפיה

המכ"ם התריע, אולם הסוללה לא פעלה. סיבה אפשרית: גזרת הפעילות צרה ומורכבת, בין שתי מדינות; הבעיה החמורה היא שבסיני אין כתובת להרתעה

32תגובות

לירי הרקטות מסיני לאילת הבוקר (רביעי) קדמו התרעות מודיעיניות לא ממוקדות שהתקבלו במערכת הביטחון. הערכת מצב שנעשתה בצה"ל בתחילת החודש הביאה להחלטה לפרוס בקרבת אילת את הסוללה המבצעית החמישית של מערכת היירוט "כיפת ברזל", שנקלטה בצה"ל באחרונה לאחר סדרת ניסויים משלימה (הסוללה הופעלה במתכונת מוגבלת להגנת גוש דן כבר בעת מבצע "עמוד ענן" בנובמבר אשתקד).

פריסת סוללת היירוט באילת אפשרה את הפעלת מערכת האזעקה בעיר, שבעבר לא היתה מחוברת למכ"מים בעלי יכולת איתור רלוונטית. אולם, הסוללה ליירוט הרקטות לא פעלה – ולמרבה המזל הסתיים הירי מסיני רק בנזקים קלים לרכוש. הצבא אינו מנדב בשעה זו הסברים לעצם הנסיבות שבהן הוחלט לא להפעילה. אפשר להניח שהדבר כרוך בגזרה הגיאוגרפית המורכבת שבה נדרשת כיפת ברזל לתפקד באילת – רצועת חוף צרה יחסית, בין גבול מצרים לגבול ירדן, באזור הבנוי בצפיפות. צה"ל יצטרך לבחון את הנסיבות המדויקות שבהן אירע השיגור ואת הטיפול המבצעי בו, אבל צריך לקחת בחשבון שבתנאים הללו עשויים להיות שיעורי יירוט שונים מאשר אלה שהורגלנו בהם באזורים אחרים.

בשבועות האחרונים התבטאו מקורות מדיניים וביטחוניים בישראל בחיוב באשר לאיכות התיאום הביטחוני עם מנגנוני המודיעין והצבא במצרים. שיפור הקשר, למרות שהמנגנונים הללו כפופים לממשלת האחים המוסלמים בקהיר, נובע בעיקר מהגברת המאמץ המצרי למניעת הברחות הנשק מסיני לרצועת עזה וללחץ שמפעילה קהיר על שלטון החמאס להפסקת ירי רקטות מעזה לנגב.

משטרת ישראל

אולם, התפקוד הביטחוני המצרי עודנו מוגבל, בפרט כשמדובר בשליטה בפלגים האיסלאמיים הקיצוניים הפועלים בסיני. לכן, ירי הרקטות היום – תקרית שישית לפחות בשלוש השנים האחרונות – אינו צריך להפתיע. בשעות הצהריים קיבל על עצמו ארגון סלפי את האחריות לירי ונימק את השיגור בתגובה להריגת שני הצעירים הפלסטינים בתקרית ליד טול-כרם לפני פחות משבועיים. בין אם מדובר בפלג הזה או בארגון קטן אחר, קשה להאמין שהמצרים יטפלו בהם ביד קשה או יוכלו להבטיח לישראל שהירי לא יחזור על עצמו.

לירי הרקטות לאילת קדמו הצהרות של הרמטכ"ל, בני גנץ, סביב יום העצמאות, שבהן הביע דאגה מהמצב בסוריה והזהיר כי השקט ששרר ברמת הגולן במשך קרוב לארבעים שנה, מאז סיום מלחמת יום הכיפורים, הסתיים. אפשר להעריך שאזהרת גנץ הסתמכה גם היא על ניתוח מודיעיני. כפי שכבר נכתב כאן, המציאות בגבול הסורי ובגבול המצרי דומה כעת למדי: בשתי המדינות אין שליטה אפקטיבית של המשטר המרכזי ברצועת הגבול. לחלל שנוצר נכנסים ארגונים איסלאמיים קיצוניים, הפועלים בהשראת אל-קאעדה ומעוניינים ליזום פיגועים נגד ישראל (גם אם, במקרה הסורי, המאבק בישראל עודנו בעדיפות נמוכה יחסית בהשוואה למטרה הראשונה במעלה, הפלת משטר אסד).

הקושי הישראלי, לצד מחסור מסוים במודיעין, נובע מהיעדר היכולת לבסס הרתעה כנגד אותם ארגונים קיצוניים. לפלגים הללו אין "נכסים" של ממש, שאותם הם חוששים לאבד. כשחיילי צבא סוריה יורים לעבר שטח ישראל, בטעות או שלא בטעות, עדיין אפשר לנסות ולהרתיע את משטר אסד באמצעות פגיעה בעמדות הצבא. אבל במקרה של שיגור רקטות מצד פלגים קיצוניים, מסיני וייתכן שבעתיד גם מסוריה, אין כתובת ברורה להרתעה ישראלית. גם התקרית היום באילת היא מסימני הזמן: עדות לתקופה בלתי יציבה, שבה המונחים הישנים בדבר הרתעה, התרעה ומאזני אינטרסים הדדיים כבר אינם תקפים באותה מידה שהיו במשך שנים רבות קודם לכן.

הסרטון שככל הנראה צילמו משגרי הטילים מסיני



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו