ועדת החוקה אישרה: השב"כ יוכל לעכב הבאת חשודים בטרור להארכת מעצרם

בצל ביקורת על פגיעה בזכויות אדם, הוראת השעה תעבור לקריאה שניה ושלישית בכנסת. ח"כ מרב מיכאלי: "החוק הזה מכתים את ספר החוקים"

יהונתן ליס
יהונתן ליס
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יהונתן ליס
יהונתן ליס

ועדת החוקה של הכנסת אישרה לקריאה שניה ושלישית את הארכת הוראת השעה המאפשרת לגורמי החקירה להשהות הבאת חשוד בעבירות טרור לבית המשפט עד 96 שעות מרגע מעצרו. הוראת השעה מסמיכה את בית המשפט, במקרים מסוימים, להאריך מעצרו של חשוד גם שלא בנוכחותו. ראש אגף החקירות בשב"כ הציג נתונים ולפיהם הארגון כמעט שלא עושה שימוש בסמכויות החוק, אך הוא מבקש לשמר לעצמו את היכולת להתמיד בחקירת חשודים בטרור למקרים חריגים.

ח"כ ג'מאל זחאלקה, שהצביע נגד הארכתו של החוק טען בדיון כי, "החוק הזה הוא מסמך שכולו הפרת זכויות אדם. במקום להביא את ארגוני הביטחון לביקורת של הכנסת, הכנסת רק מספקת עוד כלים וחוקים לרשות המבצעת. צריך לבטל את החוק הזה כליל. אסור לשים שמנת ליד חתול".

ח"כ עדי קול (יש עתיד) ניסתה לקדם בוועדה מהלך לפיו החוק יאושר למעט הסעיף השנוי במחלוקת של הארכת מעצרו של חשוד ללא נוכחותו באולם בית המשפט – בו לא נעשה כל שימוש בשנים האחרונות. לדבריה, "קשה להשלים עם בידוד העצורים מכל גורם חיצוני. האיזון בין הצרכים הביטחוניים לזכויות האדם הבסיסיות עדיין בעייתי ואינו מניח את הדעת". המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שי ניצן, אמר בדיון, "אנחנו מבקשים שהסעיף הזה יתווסף לספר החוקים בדרך קבע".

עציר ביטחוני בדיון בבית משפט צבאי

ניצן פנה אל ח"כ קול ואמר לה, "הסעיף הזה מיועד רק למצבים שבהם נשקף סיכון לחיי אדם. רק בשביל מצב כזה אנחנו מנהלים את כל הוויכוח. השאלה היא האם תיתכן אפשרות שיהיה צורך במימוש שלו בעתיד בסיטואציה מסויימת. אין חלופה אחרת בחוק שתאפשר את הארכת המעצר שלא בנוכחותו של החשוד".

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) תקפה את דבריו של ניצן. "השב"כ מבחינתו לא רוצה שיהיו עליו מגבלות כלל, אבל תפקיד המחוקק הוא לאזן ולשמור על האינטרס של המדינה ושל האזרחים. נעשית פה מניפולציה כאילו אם רק יהיה לנו הסעיף הזה נמנע הפקרת חיי אדם וזה לא נכון. ישראל חייבת לשמור על בטחונה, אבל רוצה גם להיות מדינה דמוקרטית ואני לא רוצה שחוק לא חוקתי כזה יכתים את ספר החוקים שלה". מנגד, ח"כ אלעזר שטרן (התנועה) שיבח את השב"כ וברך על כך שלמרות שהוראת השעה כבר קיימת שנים אחדות כמעט שלא נעשה בה שימוש.

על פי הנתונים שהעביר השב"כ, במהלך 2012 עוכבה הבאתם בפני שופט של 10 עצורים: שניים מהם הובאו לדיון רק 72 שעות אחרי שנעצרו, והיתר רק לאחר 48 שעות. זאת לעומת 4 חשודים בכל שנת 2011, שהובאו בפני שופט 48 שעות לאחר שנעצרו, וחשוד בודד במחצית השנייה של 2010 . מנגד, חלה ירידה בשימוש באפשרות הארכת המעצר מעבר לתקופה של 30 יום הקבועה בחוק. ב-2012 הוארך מעצרו של חשוד אחד ב-33 ימים, לעומת ששה חשודים שמעצרם הוארך לתקופה של עד 35 ימים ב-2011, ותשעה חשודים במחצית השנייה של 2010.

הוראת השעה נחקקה לראשונה ב-2006, לאחר ההתנתקות, כדי להסדיר את סמכויות רשויות החקירה לגבי עבירות ביטחוניות, ומאפשרת שורה של הקלות למערכת הביטחון בכל הנוגע להארכות מעצר של חשודים בעבירות ביטחוניות יחסית לעצורים אחרים. כך, בתנאים מסוימים, היא מאפשרת להשהות הבאת עצור בעבירות ביטחוניות לפני שופט לתקופה של עד 96 שעות. על פי ההנחיה, שר המשפטים מחויב לדווח לוועדת החוקה על יישום החוק כל חצי שנה. קביעת הוראת שעה נועדה לאפשר למדינה לחוקק את “חוק הטרור”, שאמור היה להסדיר את מכלול הסמכויות הנדרשות לצורך סיכול פעולות טרור וחקירת עבירות ביטחון - ואולם עד כה לא הצליחה הממשלה להשלים את חקיקתו. לכן, תוקפה של הוראת השעה מוארך בכל פעם מחדש. ב-2007 הוא הוארך ב-3 שנים, ומערכת הבחירות האחרונה הובילה להארכה אוטומטית נוספת עד 5 במאי. כעת צפויה מליאת הכנסת לאשר הארכה בשנתיים נוספות.

תגיות:

תגובות