הירוקים והתושבים דחו את החלופות להקמת חומת הבטון בבתיר

רשות הטבע הציעה להקים גדר רשת עם שיחי צבר כמכשול. התושבים טענו כי הטרסות הייחודיות יינזקו בכל מקרה ודרשו להזיז את החומה מערבה

ניר חסון
ניר חסון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניר חסון
ניר חסון

הציע אתמול (רביעי) בבג"ץ להחליף את חומת הבטון שתוכננה באזור שמדרום לירושלים בגדר רשת. זאת בניסיון להקטין את הנזק הסביבתי שהגדר צפויה לגרום לאתר שאמור להיות מוכרז . רשות הטבע והגנים, שהצטרפה למתנגדי הגדר באזור, הציגה חלופה משלה, שלפיה תיבנה גדר רשת פשוטה יחסית שתגובה באמצעי התרעה טכנולוגיים מצד אחד ובמשוכת שיחי צבר מן הצד השני.

על פי חלופת רשות הטבע והגנים לא אמורה להיסלל דרך פטרולים לאורך הגדר. נציגי העותרים – תושבי וארגון ידידי כדור הארץ – דחו את שתי החלופות. התושבים הציגו חלופה משלהם שמעבירה את הגדר מערבה אל שטח ישראל. ארגון ידידי כדור הארץ דבק בעמדתו שאין דרך לבנות גדר באזור מבלי להחריב לחלוטין את תרבות הטרסות הייחודית. 

בחודש הבא אמור ארגון לדון באישור אתרי מורשת עולמית וייתכן שגם אזור הטרסות של בתיר יועלה. הטרסות ייחודיות בכך שנשמרו במשך אלפי שנים והן ממשיכות לשמש עד היום את תושבי הכפר. הן מושקות באמצעות מערכת של מעיינות, בריכות ואמות מים. לטענת העותרים, הגדר תחריב את המערכת ותאפס את הסיכוי לקבל הכרה כאתר מורשת עולמי. 

"הפגיעה במקרה הזה תהיה של מאה אחוז, מפני שהייחוד של האתר הוא לא צורה טבעית אלא נוף תרבות שהתנאי שלו להתקיים הוא שהתרבות הזו תמשיך לקיים אותו", אמר בדיון עו"ד מיכאל ספרד, המייצג את ידידי כדור הארץ. "ברור שיש היום שיטות מוצלחות יותר לגידול ירקות. הדרך לקיים את המקום הוא ליצור תמריצים, להביא תיירות. כל חיץ שייבנה יחריב את האתר הזה". 

הטרסות באזור הכפר בתירצילום: מיכל פתאל

עו"ד גיאת נאסר, המייצג את תושבי הכפר, טען כי החומה שתוכננה מראש נועדה להטעות את השופטים, שכן ברור שלא היתה מאושרת וכך משרד הביטחון הסכים, לכאורה, להתפשר על גדר. לדבריו, לא ניתן יהיה לקיים את מערכת ההשקיה המסורתית ללא מעבר חופשי של תושבי בתיר לחלקות הגידול שלהם. 

במשרד הביטחון דוחים את הטענות ואומרים כי מתצפיות שנערכו, רק תושבים ספורים עוברים לחלקות שיישארו בצדה השני של הגדר ולהם יתאפשר לעבור. במשרד מסבירים שהגדר צפויה לגרום לנזק לטרסה אחת בלבד, שגם היא טרסה מודרנית יחסית. "הגדר בסמוך לכפר בתיר היא הפרצה האחרונה שנותרה בהגנה על תושבי ירושלים", נמסר, "התוואי תוכנן לצורך ביטחוני מובהק שהוכר בבג"ץ – מניעת כניסת מחבלים והגנה על מסילת הרכבת. התוואי שונה תוך לקיחת סיכונים ביטחוניים, כדי למזער את הפגיעה בנוף ובמרקם החיים מבלי שיפגע בשיטת ההשקיה המסורתית. החלופה הטכנולוגית להקמת מכשול נבחנה פעמים רבות ונפסלה משום שאינה עומדת בהגדרת הצרכים הביטחוניים". 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ