${m.global.stripData.hideElement}

 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שר הביטחון אישר את קיצור השירות לחיילים: 4 חודשים פחות מ-2015

קיצור השירות דרוש עוד את אישור הדרג המדיני. שירות הלוחמים לא יקוצר אך הם יתוגמלו כספית על החודשים הנוספים. עלות התוכנית: 750 מיליון שקל

42תגובות

שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, אישר הבוקר (שני) את תוכנית הרמטכ"ל לקיצור שירות החובה. בדיון שנערך הבוקר בוועדת פרי לקידום השוויון בנטל ושירות החרדים בצה"ל, אושרה עמדת הצבא, לפיה יש להיערך לקיצור שירות החובה בצה"ל בארבעה חודשים החל בעוד כשנתיים, ממתגייסי חודש יולי 2015. בוועדה ביקשו תחילה לקצר את השירות כבר מהשנה הבאה, ואולם יעלון התנגד להצעה זו.

לפי המתווה המסתמן, קיצור השירות לא יושת על חיילים המשרתים כלוחמים או בעלי תפקידים משמעותיים, שיוסיפו לשרת בחודשים הנותרים עד להשלמת שלוש שנות שירות. עם זאת, חיילים אלו יקבלו תגמול גבוה יותר, כך שחודשים אלה יהיו בשבילם כמעין חודשי שירות קבע. ההצעה גורסת כי יש להמשיך ולהוריד בהדרגה את אורך השירות גם בשנתיים שלאחר מכן (2016-2015).

לפי החישוב שנעשה בצבא, קיצור השירות יחסוך כמיליארד וחצי שקלים בשנה - עם זאת, בצבא דורשים גם תוספת תקציב עבור המהלך מחוץ לתקציב הביטחון, אותו הגדירו כ"תנאי הכרחי להחלת המודל". לפי נתונים שהציג הצבא היום בוועדת פרי, ההערכה היא כי עלות התוכנית עומדת על 750 מיליון שקל ולכך הם מבקשים שיפוי מחוץ לתקציב הביטחון. לדברי מקור בוועדה, משרד האוצר הסכים להקציב רק 550 מיליון שקל. 

כעת דרושה התוכנית לעלות לאישור הדרג המדיני. הממשלה כבר אישרה למעשה לפני שבע שנים את קיצור שירות החובה, במסגרת אישור עקרונות דו"ח ועדת בן-בסט, אך עיקר המסקנות לא יושמו. אם התוכנית החדשה אכן תרקום עור וגידים, יהיה זה לפיכך אישור מחדש של עקרונות הוועדה שהתקבלו עוד בשנת 2006.

בצבא הגדירו תנאים שונים לאישורה של התוכנית, בהם שמירה על מודל צבא העם (משמע, לא מעבר לצבא מקצועי), הנהגת שירות ארוך יותר במערך הלוחם ובתפקידים משמעותיים אחרים, במעין מנגנון לתנאי קבע. קיצור השירות באופן הדרגתי, כך שאורך השירות ייקבע לפי מערכי השירות, ולא לפי המגדר של המשרתים - משמע, הארכת שירותן של נשים תומכות לחימה. כמו כן, דרשו שינוי במסלולי השירות המקוצרים הייחודים – כלל הנראה מערך ישיבות ההסדר, וכן כי קיצור שירות החובה לא יבוא לידי ביטוי בתוספת ימי מילואים למשרתי המילואים הפעילים. 

יש לציין כי רק לפני כשבוע אושרה הוראת השעה מתוקף חוק שירות הביטחון שמאריכה את שירות הגברים ל-36 חודשים. ההוראה עצמה הוארכה עד לתחילת חודש יולי 2014. זו הפעם ה-15 שאותה הוראת שעה מוארכת, כמעט באופן אוטומטי. בפעמים הקודמות שבהן הוארכה ההוראה, הדגישו במערכת הביטחון את המצב הביטחוני והצרכים הדחופים שאליהם נקלעו בצה"ל כסיבה להארכה.

במערכת הביטחון ובצה"ל קושרים גם את היתכנות קיצור השירות לחיילים, ובין הצלחת מודל גיוס החרדים. "היה ויהיה שירות מורחב יותר, אפשר יהיה לשקול בהמשך גם את קיצור השירות ואולי גם תגמול שונה למשרתים. לא בטוח שאנחנו צריכים להמשיך את אותם מודלים כפי היו במשך 64 שנה", התבטא בחודש מארס הרמטכ"ל, בני גנץ. בעבר התנגד הרמטכ"ל לקיצור השירות ואף אמר בוועדת החוץ והביטחון כי הוא "מוטרד מהקולות על קיצור השירות בטרם ניתנו הפתרונות האחרים". האלופה אורנה ברביבאי, הבהירה בעבר כי קיצור השירות ייתכן רק במצב שבו "יגדלו מקורות הגיוס", ולדבריה העלייה הצפויה בפוטנציאל המתגייסים לצה"ל, בשל היבטים דמוגרפיים, צפויה רק בשנת 2016.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#