בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שוויון בנטל?

טיוטת חוק הגיוס: 1,800 עילויים יקבלו פטור, שירות הנשים יוארך

ועדת פרי הגישה לממשלה את טיוטת החוק לשוויון בנטל. חייל חרדי שילך למסלול ההסדר ישרת פחות משנתיים עד 2019. חיילות ישרתו 28 חודשים

85תגובות

ועדת פרי לשוויון בנטל הגישה אתמול (חמישי) למזכירות הממשלה את עיקרי רפורמת הגיוס החדשה, לקראת הצבעת שרי הוועדה על סעיפיה השונים המתוכננת ליום ראשון הקרוב. על פי ההצעה, כלל החרדים יחויבו להתגייס בגיל 21, פרט ל-1,800 “עילויים בתורה” מדי שנה שיקבלו פטור גורף. בישראל ביתנו הודיעו אמש כי יצביעו נגד ההצעה אם לא תכלול חובת שירות גם לערביי ישראל ואם לא יתווסף סעיף העוסק במקורות המימון של הרפורמה. היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שקיבל רק אתמול את טיוטת החוק, ביקש לדחות את ההצבעה בוועדת השרים בשבועיים כדי שיוכל לגבש את עמדתו לגביה.

טיוטת תכנית הגיוס כוללת שינויים דרמטיים גם עבור המגזרים שכבר משרתים כיום בצה”ל: הוועדה מציעה לקצר את שירות החובה לגברים ל-32 חודשים כבר מיולי 2015, אך במקביל מבקשת להאריך את שירות הנשים ל-28 חודשים. מקור בוועדת פרי אישר כי הצעה זו אומצה בעקבות בקשת הצבא, וכי במערכת הביטחון יגבשו רשימת מקצועות ספציפיים שבהם משרתות נשים - ככל הנראה תפקידים שאינם כוללים הכשרה מקצועית - שהשירות בהם לא יוארך.

תא"ל (במיל') סוזי יוגב, מי שהייתה יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים הראשונה, בירכה על ההצעה ואמרה כי יש לחתור להעמדת משך השירות של נשים וגברים לשנתיים. "מקור הפער הוא בתפיסות ההיסטוריות של מודל צבא העם, אבל גם בדעות מסורתיות של הנשים ככוח עזר בצבא", אמרה. "השינוי יצור שוויון הזדמנויות ויאפשר תכנון ומיון אחידים".

על פי החוק המוצע, כל אזרח ישראל בן 17 – פרט לבני החברה הערבית -  יחויב להתייצב לצו ראשון ולפתוח בתהליכי רישום ובדיקה. אלא שבניגוד לכלל האוכלוסייה, תלמידי הישיבות החרדים לא יחויבו להתגייס בגיל 18 – החוק יאפשר להם דחייה לשם לימוד תורה עד גיל 21. במסגרת הדחייה, יחויבו ראשי הישיבות ברישום נוכחות ובהגשת דו”חות לאגף כוח האדם בצה”ל. דחויי  השירות יחויבו ללמוד בישיבה בהיקף של 45 שעות שבועיות לפחות, וכן לקחת חלק בהכשרה מקצועית מטעם משרד הכלכלה.

לאחר תקופת הפטור יתייצבו התלמידים במרכזי הקליטה, ושם יוחלט אם הצבא מעוניין בגיוסם. מי שיגויס לצה”ל יחויב בתקופת שירות ככלל החיילים, ומי שלא - יועבר למסגרת שירות אזרחית. מדי שנה יקבלו פטור קבוע 1,800 תלמידים המוגדרים “עילויים בתורה”, שהם כחמישית מקרב כלל המיועדים לגיוס בחברה החרדית (על פי נתוני צה”ל בשנה שעברה).

עוד נקבע כי משך השירות האזרחי יוארך: מי שהחל את שירותו עד ליולי 2014 ישרת 40 שעות שבועיות במשך שנה או 20 שעות שבועיות למשך שנתיים, כפי שנדרש כיום. אך מי שיחל את שירותו לאחר מועד זה, יידרש ל-30 שעות שבועיות למשך שנתיים, או 20 שעות למשך שלוש שנים. בנוסף, יוקם מסלול שירות אזרחי-ביטחוני – במסגרתו ישרתו חרדים במשטרה, בשירות בתי הסוהר ובשירותי הכיבוי. מי שיבחר באפשרות זו, יחויב ב-32 שעות מדי שבוע, למשך שנתיים. לגבי ערביי ישראל, קבעה הוועדה יעד של 6,000 מתגייסים לשירות אזרחי בשנה בתוך חמש שנים מיום אישור החוק החדש.

הרפורמה קובעת גם יעדי גיוס שנתיים לשירות הצבאי והאזרחי בקרב האוכלוסייה החרדית: 2,000 בני ישיבות במדים ב-2013 ועוד 1,300 בשירות אזרחי. בשנים שלאחר מכן מתוכננת עלייה הדרגתית במספר החרדים המשרתים בשתי המסגרות, כך שב-2016 יגויסו לצבא 3,200 חרדים וכ-2,000 ישרתו במסגרות אזרחיות.

לשם השוואה - לפי נתונים של חטיבת תכנון ומינהל כוח אדם בצה”ל, ב-2010 הצהירו כ-7,500 חרדים ילידי 1992 על תורתם אומנותם וקיבלו פטור. ב-2011 האמיר מספר הפטורים ל-7,840.

חרף בקשת צה”ל להאריך משמעותית את משך השירות של תלמידי ישיבות ההסדר, טיוטת החוק קובעת כי בשלב ראשון יוארך השירות הצבאי שלהם בחודש אחד בלבד – ל-17 חודשים בסך הכל. רק בעוד כשלוש שנים, מציעה הוועדה, תחל עבודת המטה להארכת שירותם בצה”ל של בני ישיבות ההסדר, כך שבשנת 2019 – בעוד יותר מחמש שנים -  יעמוד משך השירות במסלול זה על שנתיים. עוד נקבע כי מסלול ישיבות ההסדר ייפתח גם לאוכלוסייה החרדית. משמעות הצעד הזה היא שמתגייס חרדי שיהיה נכון לבצע שירות קרבי, יהנה ממסלול שירות מקוצר.

על פי המתווה שגיבשה הוועדה, תלמיד ישיבה שלא יתייצב בגיל 17 לצו ראשון יוגדר כמשתמט ויחולו עליו הסנקציות הקבועות בחוק שירות ביטחון (המאפשרות, עקרונית, לעצור אותו). תלמידי ישיבה שלא יתייצבו מדי שנה במרכזי הצבא לחידוש דחיית השירות ו\או תלמידים שבעת שנות הדחייה לא יבואו ללימודי הישיבה כמתחייב –  יוגדרו עריקים ויחולו עליהם הסנקציות הקבועות בחוק.

מלבד המשתמט עצמו, הרפורמה קובעת סנקציות על ישיבה שתלמיד שלה לא התייצב לשירות: תקציביהן של ישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס ייפגעו וישיבה לא תקבל תקציב עבור תלמיד שהשתמט משירות. ישיבות בעלות שיעור גיוס גבוה יקבלו תמריץ כלכלי.
ראש הישיבה יחויב להעביר דיווח שוטף על תלמידיו לצה”ל, ואם יעביר דיווח כוזב יוטלו עליו סנקציות אישיות.

על פי ההצעה המתגבשת, אין כוונה ממשית לגייס את 54 אלף החרדים בעלי הפטור שכבר חצו את גיל 22. אמנם בתוך שנה מיום אישור החוק הם יזומנו למרכזי הקליטה ויוצע להם להתגייס, אך מי שיסרב יקבל פטור בתמורה להתקשרות עם שירות התעסוקה.
בישראל ביתנו הודיעו אתמול כי יתנגדו להצעה אם לא יוכנסו בה שינויים מהותיים, שיחייבו בגיוס גם את בני המיעוטים. עוד הם דורשים שהחוק יכלול סעיף תקציבי שיסדיר את אופן מימונו. נציג ישראל ביתנו בוועדה, השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ’, אמר כי “אם תובא ההצעה להצבעה ללא שהוכנסו בה השינויים, אצביע נגדה וכך ינהגו גם כל שרי ישראל ביתנו בהצבעה בממשלה״.

אמש ביקש היועץ המשפטי לממשלה לדחות את ההצבעה על ההצעה בשבועיים, בנימוק שמשרדו לא הספיק לבחון אותה לעומק. זאת על אף שהמשנה שלו, עו”ד דינה זילבר, השתתפה בישיבות הוועדה. וינשטיין הבהיר עם זאת כי מדובר בבקשה בלבד וכי אין מניעה לקיים את הדיון.

השתתפו בהכנת הידיעה: ברק רביד ורויטל חובל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו