בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ללא ידיעת משרד החוץ: ישראל הגיעה להסדר עם מדינה שתקלוט מהגרים

פקיד בכיר אישר את הודעת הפרקליטות לבג"ץ לפיה סוכם על קליטת המהגרים במדינה אפריקאית, הכשרתם לחקלאות והקמת חוות בהן יעבדו

53תגובות

ישראל הגיעה להסדר עם מדינה באפריקה שהסכימה לקלוט מהגרים מאריתריאה שנמצאים בישראל, אף שבמשרד החוץ לא היו מודעים להסכמה. פקיד ישראלי בכיר העוסק בסוגייה, שביקש לשמור על עילום שם בשל רגישות העניין, אישר את הודעת הפרקליטות לבג"ץ בנושא היום, וטען כי מתקיימים מגעים עם כמה מדינות נוספות בעניין קליטת אריתריאים השוהים בישראל. על פי ההערכות שונות, בישראל חיים כיום כ-36 אלף מהגרים מאריתריאה.

הפקיד הבכיר סירב לחשוף את שמה של המדינה האפריקאית בשל רגישות השיחות, וציין כי ההסדר שהושג עם אותה מדינה הוא "במסגרת מערכת יחסים אסטרטגית ורחבה יותר". הוא הוסיף כי המדינות שעמן מתקיימים מגעים בנושא "הן בעלות אינטרסים משותפים רבים עם ישראל".

הפקיד הדגיש כי מדובר בתהליך ארוך טווח שיימשך כחמש שנים. "זה לא בום-טראח", אמר. "לא הולכים להעלות 20 אלף אריתריאים למטוסים ולזרוק אותם במדבר. הכל מתבצע תחת פיקוח של היועץ המשפטי לממשלה". לדבריו, ישראל מעוניינת לפעול בנושא האריתריאים לפי המודל של החזרת אזרחי דרום סודאן לארצם. "מי שחזר לשם השתלב היטב ואפילו תרם למדינה החדשה הזו", אמר. "הם באו מישראל עם כסף, יכולות וידע, והניעו את הכלכלה. האריתריאים רוצים להתפרנס והם מבינים שכאן הם לא יוכלו לעשות את זה".

לפני כשנה מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו את בכיר המוסד לשעבר, חגי הדס, לרכז מטעמו את המגעים מטעמו מול מדינות אפריקה בניסיון לשכנע אותן לקלוט את המהגרים. בשנה האחרונה פנה הדס לכמה מדינות בהצעה כי ישראל תכשיר את המהגרים האריתריאים לחקלאות, ובמקביל תקים בשטח המדינות הקולטות חוות חקלאיות בהן יעבדו ויגורו. להצעה נלוו תמריצים בדמות סיוע ישראלי בקידום החקלאות המקומית, מענקים כספיים וסיוע בתחומי הרפואה והתשתיות. הדס ניהל הדס מגעים מול דרום סודאן, גאנה, אתיופיה, אוגנדה, קניה ומדינות נוספות, ואף נסע פעמים רבות לאפריקה לצורך כך.

ניר כפרי

הדס פעל בשיתוף פעולה עם רשות ההגירה, שירות בתי הסוהר והמשרד לביטחון פנים, משרד החוץ ומשרד הביטחון. הוא נהג לעדכן בקביעות את בכירי משרד הביטחון ואף נעזר בעובדי המשרד, כנראה בעיקר באנשי האגף לשיתוף פעולה וייצוא ביטחוני (המוכר בראשי התיבות של שמו הקודם, סיב"ט – האגף לסיוע ביטחוני), ונראה שהכוונה היתה שאנשי האגף יקימו את החוות במקרה הצורך. למערכת הביטחון ניסיון קודם בתחומים דומים, בין היתר בהקמת כפר בו נקלטו פליטי רעידת האדמה בטורקיה בסוף שנות התשעים.

דברי הפקיד הבכיר והודעת הפרקליטות לבג"ץ מפתיעים, לאור העובדה שבמשך תקופה ארוכה אף מדינה באפריקה לא נענתה בחיוב להצעות ישראל בנושא, וחלק מהן אף הסבירו להדס כי הן עצמן נתונות לזרם פליטים ממדינות אחרות באפריקה. מדברי הפקיד הבכיר ומהודעת הפרקליטות עולה התחושה שגם אם קיימות הבנות בנושא עם מדינה אפריקאית, עדיין אין הסכם חתום וההודעה בנושא פורסמה מוקדם מדי.

כך, למשל, נפגש בשבוע שעבר היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, עם יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ח"כ מירי רגב. באותה פגישה עדכן וינשטיין כי עדיין אינו יודע איזו מדינה אפריקאית, אם בכלל, תסכים לקלוט את המהגרים מאריתריאה. ימים ספורים לאחר אותה פגישה בישרה הפרקליטות כי נמצאה מדינה כזו.

בנוסף, בעוד משרד הביטחון תמך בתוכניותיו של הדס, נראה שבמשרד החוץ התנגדו לחלק מהרעיונות שהעלה מחשש שיזיקו ליחסים בין ישראל ומדינות אפריקה. המשרד, הנחשב לגורם המוביל במערכת המדינית-ביטחונית בנוגע ליחסי ישראל ומדינות אפריקה, היה ממודר לחלוטין מהמגעים עם אותה מדינה אפריקאית, ואנשיו העריכו כי בשלב מסוים מידר אותם הדס מעבודתו.

בכירים במשרד החוץ העוסקים בסוגיה הוכו בהלם כששמעו את הודעת המדינה לבג"ץ. "איננו מכירים שום הסכם כזה", אמרו גורמים במשרד. "יהיה מעניין לראות אם בשבועות הקרובים יתחילו אלפי אריתריאים להמריא מכאן. אנחנו סקפטיים אם זה יקרה". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו