בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקורת על חוק הטרור: כמעט בלתי אפשרי להתגונן מפניו

הצעת החוק שנועדה להחליף את התקנות לשעת חירום תאפשר לעצור חשוד בטרור עד 30 יום ברציפות, מבלי שיתאפשר לו להתייעץ עם עו"ד

13תגובות

ביום ראשון הקרוב תעלה להצבעה בוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק הטרור - חוק שנועד להחליף את תקנות החירום בנושא ולהסדיר את הסמכויות הנדרשות לצורך סיכול פעולות טרור וחקירת עבירות ביטחון. במערכת הפוליטית ובארגוני זכויות אדם טוענים כי החוק צפוי לפגוע באופן חמור בזכויות האדם וכי ההצעה שמקדמת שרת המשפטים ציפי לבני תרחיב את יכולתה של המדינה לפעול נגד אנשים או ארגונים החשודים בטרור גם ללא משפט ועל סמך חשדות בלבד.

“אין ספק שהמדינה חייבת להגן על ביטחון אזרחיה, ולפעול למניעת מעשי טרור”, אומרת עו”ד לילה מרגלית מהאגודה, “אולם במקום רפורמה מהותית, הצעת החוק הזו מעגנת הסדרים הפותחים פתח עצום לפגיעה בחפים מפשע, ובפרט באנשים שדעותיהם או פעילותם הפוליטית חורגות מהקונצנזוס. בכך, היא עשויה לפגוע גם בשיח הפוליטי החופשי ובחופש ההתאגדות של האזרחים”.

מדובר בהצעה מקיפה, שהוכנה במשך ארבע שנים במשרד המשפטים, בין היתר, על ידי שני היועצים המשפטיים לממשלה – מני מזוז ויהודה וינשטיין. אם יתקבל, החוק צפוי להחליף את תקנות ההגנה לשעת חרום בעניין, כחלק מפעילות הממשלה לביטול מצב החירום בישראל באמצעות חקיקה עדכנית. במשרד המשפטים מתכוונים להחיל את החוק גם על טרור יהודי ובתוכו פעולות תג מחיר.

אמיל סלמן

ההצעה קוראת להחמיר את הענישה במסגרת מאסרי עולם למורשעים בטרור מ-30 שנה ל-40. במקרים מסוימים ניתן יהיה לעצור חשוד בטרור עד 30 יום ברציפות, מבלי שיתאפשר לו להתייעץ עם עורך דין. בנוסף המדינה תהיה רשאית לחלט רכוש ששייך לארגוני טרור ולהגביל יציאה מן הארץ גם ללא צו מעצר מנהלי.

יו”ר מרצ, זהבה גלאון, מתחה ביקורת נוקבת על החוק החדש. “אין ספק שצריך להיאבק בטרור, אבל גם את המאבק הזה צריך לנהל כמו שאמר בזמנו נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק: ‘כשיד אחת קשורה מאחור’”. לדבריה, “במקום לעשות תחליף דמוקרטי לחקיקת החירום, עושים בדיוק את ההפך ומכניסים את המעצר המנהלי וצווי ההגבלה לחקיקה הישראלית המודרנית”.

באגודה לזכויות האזרח מתרעמים על ההגדרה הרחבה והגורפת של מושגים כמו ארגון טרור, חבר בארגון טרור ומעשה טרור. “העמימות הרבה של ההגדרות יוצרת חוסר ודאות מדאיג באשר לאופן שבו יפורשו וייושמו בפועל”, כתבה מרגלית במכתב שהעבירה אתמול לחברי ועדת השרים לחקיקה שבו קראה להם להתנגד לחוק.

על פי סעיף 2 לחוק, חבר בארגון טרור הוא גם מי ש”הביע את הסכמתו להצטרף לארגון טרור, לפני מי שיש יסוד סביר להניח כי הוא חבר בארגון טרור או שלוח מטעמו”. לדברי מרגלית, “הפללה שכזו, בלי קשר להשלכות שיש להצהרה על פעילות הארגון, מתקרבת באופן מסוכן לפגיעה בחופש הביטוי והמצפון, וזאת ללא הצדקה חזקה. מחד גיסא, הצהרה בעלמא של אדם מן היישוב על הצטרפות לארגון טרור אינה טומנת בחובה כשלעצמה סכנה ממשית לביטחון. מאידך גיסא, היא עשויה להינתן בנסיבות מגוונות כגון מצבים של לחץ חברתי, איומים ועוד. מכיוון שמדובר באישום העוסק כל כולו בדברים שנאמרו כביכול על ידי האדם שלא בפומבי, קיימת סכנה ממשית להפללות שווא מפניהן קשה עד בלתי אפשרי להתגונן”.

באגודה טוענים גם שהחוק יפגע בחופש הביטוי. הם מביאים כדוגמה את אחד מסעיפי החוק הקורא להטלת שלוש שנות מאסר על מי ש”עושה מעשה שיש בו גילוי הזדהות עם ארגון טרור, לרבות בדרך של פרסום דברי שבח, הנפת דגל, הצגה או פרסום של סמל, או פרסום של סיסמה או המנון".

כמו כן, החוק החדש יעגן את הסמכות לעצור אנשים במעצר מנהלי – ללא משפט ועל סמך חשדות חסויים - בחקיקה הקבועה של מדינת ישראל. השימוש בחומר החסוי, לדברי האגודה, יקשה על חשודים להתגונן מההאשמות נגדם בהליכי מעצר מנהלי, בעת הכרזה על ארגון כארגון טרור ובעת הליכים לחילוט הרכוש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו