בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

על אף הביקורת, ועדת השרים לחקיקה אישרה את חוק הטרור

החוק נועד להסדיר את הסמכויות הנדרשות לצורך סיכול פעולות טרור וחקירת עבירות ביטחון. המבקרים טוענים כי הוא יפגע באופן חמור בזכויות אדם

12תגובות

חוק הטרור שמקדמת שרת המשפטים ציפי לבני אושר אתמול בוועדת השרים לחקיקה. החוק נועד להחליף את תקנות ההגנה לשעת חירום מ-1945 ולהסדיר את הסמכויות הנדרשות לצורך סיכול פעולות טרור וחקירת עבירות ביטחון. במערכת הפוליטית ובארגוני זכויות האדם טוענים כי החוק צפוי לפגוע באופן חמור בזכויות אדם, בין היתר בשל העובדה שאישורו יעגן בחקיקה את הסמכות למעצרים מינהליים.

לאחר אישור ההצעה בוועדת השרים כתבה אמש לבני בדף הפייסבוק שלה: “זה חוק שיסייע להגן על חיינו. אני מכירה את הביקורת עליו. חלקים ממנה הופנמו והחוק בגרסתו המוצעת מאזן בין כל הצרכים. חשוב לקדם אותו לאור מטרתו הראויה מאין כמוה: שמירה על  חיי אדם מול הטרור”.

ראשת מרצ, ח”כ זהבה גלאון, אמרה כי: “ממשלת ישראל החליטה לקבע בחוק את הפרת זכויות האדם בשם המאבק בטרור. מדובר בהצעה פסולה ולא חוקתית, המעניקה למדינה סמכויות דרקוניות לעצור אנשים במעצר מינהלי ולהגביל חופש תנועה והופכת אנשים וארגונים שומרי חוק ל’טרוריסטיים’”.

חוק הטרור כולל הסדרה של עבירות הטרור והרחבת המונחים “מעשה טרור” ו”ארגון טרור”, בין היתר על ידי קביעה כי טרור אינו מוגבל רק לפגיעה פיזית או נפשית אלא גם למעשים לא אלימים גרידא שעלולים לפגוע בביטחון המדינה. בין היתר קובע החוק כי מי שיגלה הזדהות עם ארגון טרור בדרך של פרסום דברי שבח, הנפת דגל או הצגה של סמל – דינו שלוש שנות מאסר; ומתייחס לתמיכה בארגוני טרור באמצעות העברת כספים כעבירת טרור לכל דבר ועניין. החוק גם מאריך את משכו של מאסר עולם בגין עבירות טרור מ-30 שנה ל-40; מעגן את הסמכות לבצע מעצר מינהלי וכן את הוראת השעה המאפשרת לא להביא עצור בפני שופט למשך 96 שעות ולמנוע ממנו מפגש עם עורך דין עד 30 ימים.

הצעת החוק גובשה במחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) של משרד המשפטים עוד בתקופת היועץ המשפטי לממשלה הקודם, מני מזוז, בשיתוף עם השב”כ, משרד הביטחון, צה”ל, המועצה לביטחון לאומי ומשרד החוץ. ההצעה כבר אושרה בוועדת השרים לחקיקה בממשלה הקודמת, חרף התנגדותו של השר לשעבר דן מרידור, ואף עברה בקריאה ראשונה בכנסת.

הנוסח העדכני של החוק אינו מתייחס למבצעי “תג מחיר”, שעדיין לא הוחלט אם להכריז עליהם ארגון טרור. חוות דעת של פרקליטות המדינה קבעה באחרונה כי לא תהיה במהלך כזה תועלת וכי מוטב להיאבק בתופעה באמצעות תגבור יכולות המודיעין וכוח האדם של המשטרה. אולם עמדת היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין היא כי אין מניעה משפטית מהגדרת פעולות תג מחיר כמעשה טרור. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו