בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שבעה חודשי מאסר לחייל שגרם ברשלנות למות שב"ח פלסטיני

לוחם פיקוד העורף ירה בינואר האחרון לעבר עודאי דרוויש סמוך לגרד ההפרדה בדרום הר חברון ולא דיווח על כך. ביה"ד הצבאי קבע כי לא היתה הצדקה לירי

26תגובות

בית הדין הצבאי גזר היום (ראשון) שבעה חודשי מאסר על לוחם פיקוד העורף שהורשע במארס האחרון בגרימת מותו ברשלנות של עודאי דרוויש, פלסטיני שניסה להסתנן לשטח ישראל בדרום הר חברון ונורה על ידו. בנוסף, נדון הלוחם לחמישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים והורד בדרגה אחת, לדרגת סמל. בתום הקראת גזר דינו, פרצו הלוחם ובני משפחתו בבכי שהביא להפסקת הדיון בבית הדין.

במהלך ינואר האחרון סייר הלוחם עם מפקד הפלוגה שלו ונהג סמוך לגדר ההפרדה. השלושה הבחינו בקבוצת פלסטינים, וירדו מהג'יפ "בנקודה מרוחקת, המוסתרת מעיני הפלסטינים". הלוחם ומפקדו צעדו שניהם שפופים ואז זיהו קבוצה של 20 עד 30 פלסטינים, שעושים דרכם אל עבר הגדר, אך לא הבחינו בפרט שהיה עלול לעורר חשד לסכנה מצדם.

החייל והקצין צעקו לעבר הפלסטינים לעצור בעברית ובערבית, ובעקבות כך החלו כמחצית מהם לנוס לעבר שטח ישראל. מפקד הפלוגה ירה מנשקו ארבעה כדורים באוויר, ובמקביל ירה הלוחם כדור אחד לאזור הברך ומטה של דרוויש. הוא טופל במקום, פונה לבית החולים "סורוקה" בבאר שבע ובהמשך נקבע מותו. בדו"ח הרפואי בבית החולים נכתב כי מותו של דרוויש נגרם מאיבוד כלי דם.

מפקד הגדוד שבו משרת הלוחם בפיקוד העורף, סא"ל דודו עבאדא, העיד במהלך הדיונים בעניינו ואמר כי לאחר המקרה הבין מדיווח המ"פ כי "לא ייתכן שיש פצוע ירי". בית הדין אף ציין בהכרעתו כי "הואיל והנאשם לא דיווח על ירי לרגליים", דיווח הצוות הרפואי הצבאי במקום כי "יש פצוע שמצבו מדרדר", אך לא היה ברור מה מקור הפציעה.

מוטי מילרוד

שופטת בית הדין הצבאי ביפו, אל"מ אורלי ירון, שעמדה בראש ההרכב, אמרה היום במהלך הדיון כי "השלכות האירוע על הנאשם ועל משפחתו עמדו אף הן לנגד עינינו בבואנו לגזור את דינו, כמו גם המשמעות האופרטיבית והסמלית של הורדה בדרגה". בית הדין הזכיר כי הלוחם שתק הן בחקירה והן בהליך המשפטי, וקבע כי "מסירת גרסה על ידי הנאשם במהלך החקירה, ולמצער בפני בית הדין, הייתה עשויה לשקול לזכותו לעונש, משום שיש בה ללמד ברגיל על הפנמת הכישלון שבמעשיו ולבטא נטילת אחריות עליהם".

לגבי נסיבות המקרה אמרה אל"מ ירון כי "מצאנו בהקשר זה כי כלל נסיבות האירוע בענייננו אכן מלמדות על פעילות מבצעית ברף הנמוך שלה". עוד נכתב בהכרעת הדין כי הכוח הצבאי לא הותקף "ולא נדרש להתגונן ונהנה מאפקט ההפתעה", הפעילות עצמה הייתה ביוזמת חוליית הפיקוד של המ"פ בגדוד פיקוד העורף ואף נעשתה באור יום. לכן, "בנסיבות אלה, לא הייתה כל הצדקה למעבר מהיר לשלב הירי לרגליים ולא הייתה כל מניעה שהנאשם ימתין להנחיית מפקדו במעבר בשלב לשלב, כמתחייב על פי ההוראות".

עם זאת ציינה השופטת כי "לא נעלמה מעינינו העובדה, שהייתה זו עבור הנאשם גזרת פעילות חדשה, אשר זימנה אתגרים בהם לא היה מורגל". גדוד פיקוד העורף בו משרת הלוחם הוצב בגזרה רק שלושה ימים לאחר התקרית, כאשר קודם לכן שהה בגבול ישראל-מצרים.

סנגורו של הלוחם, עו"ד יחיאל למאש, אמר לאחר הדיון כי הוא מתכנן לערער על חומרת העונש. זאת, אף שמדובר בעונש העומד בהסדר הטיעון בין התביעה הצבאית לפרקליטו של הלוחם, לפיו עונשו המינימאלי לא יפחת משלושה חודשים ולא יתמשך מעבר לתשעה חודשים.

"לשיטתנו מדובר בעונש חמור ומופרז, לאור נסיבותיו של הנאשם ונסיבות האירוע כאירוע מעין לחימתי", אמר עו"ד למאש. "מה גם שעיקר קצפו של בית הדין יצא על כך שהנאשם שתק במהלך החקירה. אכן הנאשם שתק בחקירה, אך זאת בעצת הסנגור הקודם שליוו אותו. אחרי הכל מדובר בחייל כבן 20, שסדרי הדין נשגבים מבינתו".

"לא זכורה לי שום ענישה שבאה חשבון עם אדם שעשה שימוש בזכות, שהיא זכות השתיקה, שאם לא כן הרי שהזכות הזו הנה בבחינת אות מתה", הוסיף הסניגור. "לצערנו בית הדין נתן טעם נכבד לשימוש בזכות, החמיר בעונשו וקבע כי מעצם השימוש בזכות השתיקה אנו למדים כי הנאשם לא הפנים את חומרת מעשיו ולא נטל אחריות מלאה, בעוד שמחומר הראיות ומעדויות אוסייקטיביות בתיק עולה כי בזמן שהצוות הרפואי נאבק על חיי המנוח, כבר אז הביע הנאשם קריאת יגון וראה בכך אירוע שהמחיש לו והזכיר לו את מות אביו, שהתרחש שמונה חודשים לפני גיוסו".

הרשעת הלוחם נחשבת לנדירה בבתי הדין הצבאיים: ממעקב של ארגון "יש דין" עולה כי בעשור האחרון היו שני מקרים בלבד בהם הורשע חייל בגרימת מותו של פלסטיני במהלך אירוע מבצעי (ולא, למשל, בתאונת דרכים). שני המקרים המדוברים התרחשו בתקופת האנתיפאדה השנייה, האחרון בהם בשנת 2003, כאשר אש מנשק קל נפתחה מתוך טנק ביאמון ופצעה את נביל ג'רדאת, שלאחר מספר ימים נפטר מפצעיו. החייל שירה, לוחם בדרגת סמל ראשון, הורשע בגרימת מוות ברשלנות ונדון לארבעה וחצי חודשי מאסר. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו