בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בית הדין בהאג ידון בהליך מקדמי בחקירת המרמרה

קומורו, מדינה מוסלמית באפריקה, הגישה בקשה לפתוח בחקירה נגד ישראל בגין אירועי המשט. זוהי הפעם הראשונה שהליך כזה מגיע כלל לבחינה

10תגובות

נשיאות בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג מינתה השבוע הרכב של שלושה שופטים שידונו בפניה שהגישה קומורו, מדינה מוסלמית באפריקה, לפתוח בחקירה פלילית נגד ישראל בגין אירועי משט המרמרה, שבו נהרגו תשעה אזרחים טורקים.

זוהי הפעם הראשונה שהליך מקדמי כזה, הדן בשאלה האם לפתוח בחקירה פלילית נגד ישראל, מגיע כלל לבחינה. עד היום לא ניתן היה לפתוח בחקירה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי משום שישראל לא צד באמנה ולא מבצעת עבירות בשטחים של מדינות שכן חתומות עליה. בעבר פניות מן הסוג הזה נדחו על הסף, כמו פנייתה של הרשות הפלשתינית לבית הדין בבקשה לפתוח בחקירה פלילית בגין מבצע עופרת יצוקה, שנדחתה באפריל 2012 לאחר שבית הדין קבע כי הרשות הפלשתינית אינה מדינה.

הפניה לבית הדין התקבלה כעת כיוון שקומורו, שחברה באמנת רומא שהובילה להקמת בית הדין הבינלאומי, טענה כי אחת הספינות שלקחו חלק במשט הטורקי שינתה מספר ימים לפני המשט את רישומה לאיי קומורו, וכך נטען שהעבירות לכאורה כלפי הטורקים בוצעו על ספינה שברכוש קומורי. קומורו פנתה באמצעות משרד עורכי דין טורקי לבית הדין הבינלאומי ב-14 במאי והתובעת של בית הדין, פאטו בנסודה, הודיעה כי תערוך בדיקה ראשונית, במסגרתה תבחן את נושא סף החומרה המצדיק התערבות של בית הדין הפלילי.

רויטרס

המקרים שהיו עד כה בפני בית הדין שהוקם ב-2002 היו מקרים בסדרי גודל של מאות ואלפי הרוגים. בנוסף, אחד הקריטריונים שתבחן התובעת הוא האם ישנם גורמים שכבר חקרו את הסוגיה, והעובדה שבמדינה הרלוונטית התקיימה חקירה, ועדת טירקל, וגם העובדה שהנושא נבחן על ידי ועדה שהקים האו"ם, ועדת פאלמר. יחד עם זאת, לא מדובר בועדות חקירה פליליות. אם התובעת תחליט לסגור את התיק, קומורו תוכל להגיש על כך ערר.

ההליך הפרוצדוראלי בבית הדין הבינלאומי מחייב את התובעת לבחון פנייה של מדינה שחתומה על אמנת רומא. יחד עם זאת, אם לא היה שום בסיס לסמכות, אז התובעת היתה יכולה לפסול את הפניה על הסף. לדברי עו"ד ניק קאופמן, המכהן כסנגור בבית הדין הפלילי בהאג, "גם אם מדובר בהליך פרוצדוראלי, זאת פעם ראשונה שהתקבלה החלטה מן הסוג הזה, שקובעת שקיימת כתובת שיפוטית בערכאה בינלאומית לתביעה פלילית נגד ישראל”.

לדברי פרופ' אייל גרוס, מומחה למשפט בינלאומי מאוניברסיטת תל אביב, החקירה עוסקת בישראל, אולם בית הדין דן בתביעות פליליות המוגשות נגד אינדבידואלים, במקרה של המרמרה, נגד דרגים שונים שהיו מעורבים באירוע. בית הדין הבינלאומי הפלילי החדש שונה מבית מהדין הבינלאומי לצדק, גם הוא בהאג, שעוסק בתביעות בין מדינות, או במתן חוות דעת מייעצות לבקשת גופים של האו"ם, כפי שנעשה בעניין גדר ההפרדה, לבקשת העצרת הכללית של האו"ם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו