בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו”ח של הכנסת: 14 אלף חיילים נכנסו לכלא הצבאי ב-2012

המסמך מראה קשר ברור בין מעמד סוציו-אקונומי לסיכוי להגיע לכלא הצבאי. גם לחיילים יוצאי אתיופיה סיכוי גבוה יותר להיכלא

6תגובות

כ-14 אלף חיילים וחיילות נכנסו לכלא הצבאי ב-2012, רובם בשל עבירות עריקות, נפקדות ובעיות משמעת. כך עולה ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. הנתון כולל גם "כלואים סדרתיים" – כלומר חיילים שנכנסו לכלא יותר מפעם אחת. לפי המסמך, כ-16% מהכלואים שהו בעבר לפחות פעם אחת בכלא הצבאי. כל כניסה לכלא נספרת בנפרד. במסמך בולט במיוחד שיעורם הגבוה, מתוך אוכלוסיית הכלואים, של חיילים מיישובים במעמד סוציו-אקונומי נמוך ומיישובים שבהם שיעור גבוה של יוצאי אתיופיה.

לפי הנתונים, נכון לחודש יוני האחרון, שהו 6,563 חיילים וחיילות בבסיסי הכליאה, כמעט מחציתם בשל עריקות. בנוסף, 1,392 חיילים הגיעו לכלא בשל נפקדות משירות צבאי, ועוד כ-1,000 חיילים בגין עבירות משמעת. למעשה, כשני שלישים מכלל החיילים הכלואים מגיעים למאסר בשל עבירות עריקות או נפקדות. לשם השוואה, עד לחודש יוני האחרון נכלאו 286 חיילים בשל עבירות סמים ו-187 בלבד בשל השתמטות משירות.

המסמך, שהוכן עבור הוועדה המיוחדת לפניות הציבור של הכנסת בראשות ח"כ עדי קול (יש עתיד), מנסה לאתר דפוסים הנוגעים לרקע הדמוגרפי והסוציו-אקונומי של החיילים הכלואים. מתוך 35 היישובים שבהם יש נוכחות משמעותית של חיילים וחיילות בבתי הכלא (מעל ל-50 כלואים בני הישוב) – 26 מוגדרים כיישובים בחתך סוציו-אקונומי בינוני או נמוך (אשכול 5 ומטה). בראש הרשימה נמצאת אשדוד, עם כמעט 350 חיילים המתגוררים בה שנכנסו לכלא הצבאי בשנת 2013. לאחר מכן נמצאת באר שבע עם נתונים דומים, ומתחתיה ראשון לציון וירושלים, עם כ-270 חיילים כלואים מכל אחת. נתניה, אשקלון ותל אביב הן הבאות בתור, ולאחר מכן חיפה, בת ים והיישובים הדרוזיים שאוגדו לאשכול אחד.

ניר כפרי

בתגובה לנתונים הסבירו בצה"ל כי מחצית מהכלואים מתגוררים ב-15 הערים הגדולות בישראל, אך לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, "ניתן לראות בתרשים כי בולטים מקרים של מספר כלואים גבוה יחסית מיישובים אחרים, כגון היישובים הדרוזיים, רמלה ודימונה". יצוין כי דירוג הערים אינו יחסי לגודל האוכלוסייה או למספר החיילים המשרתים מכל עיר.

מהמחקר גם מתברר כי חלק ניכר מהיישובים המופיעים ברשימה הם בעלי שיעור גבוה יחסית של בני העדה האתיופית. במרכז המחקר והמידע סימנו יישובים שבהם מעל 5% מהאוכלוסייה הם יוצאי העדה. מתוך רשימת הערים המובילות, תשע הן ערים שבהן שיעור גבוה של אתיופים: נתניה, רחובות, אשקלון, חדרה, רמלה, קרית גת, עפולה, קרית מלאכי ויבנה.

לפי נתונים שהגיעו ל"הארץ", 37% מהחיילים בני העדה ו-14% מהחיילות היו בכלא הצבאי לפחות פעם אחת במהלך שירותם. מניתוח הנתונים העדכניים אף עולה כי כרבע מהחיילים האתיופים היו בכלא הצבאי יותר מפעם אחת. בעבור החיילים בני העדה מדובר בירידה משנת 2011, אז הגיע היקף החיילים שנכלאו ל-48%. אצל החיילות האתיופיות, מנגד, חלה עלייה מ-9.4% ל-14%. מדובר בנתונים הגבוהים כמעט פי חמישה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית בצה"ל.

“נתוני הכליאה הם כישלון של הצבא, שאמנם אנחנו כבר מזמן לא מדברים עליו ככור היתוך אבל אמור להיות פתוח לכולם ומחייב את כולם", אמרה ל”הארץ” ח”כ עדי קול, שהוסיפה: "אם זו תמונת הראי של החברה הישראלית – אז היא הידרדרה בשנים האחרונות. הפערים הלכו וגדלו וגם הצבא צריך להתאים את עצמו. אולי צריך לקבוע שעריקות על רקע כלכלי דורשות התמודדות אחרת? אם החברה השתנתה, גם הצבא צריך להשתנות".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "מתוקף היותו צבא העם מגייס צה"ל לשורותיו בנים ובנות מכלל שדרות החברה הישראלית, בהם גם מתגייסים בעלי רקע כלכלי ומשפחתי מורכב. צה"ל משקיע מאות מיליוני שקלים בשנה מתקציבו במטרה להעניק לחיילי החובה הזקוקים לכך מעטפת תנאי שירות ותמיכה שתאפשר להם לממש את חובת השירות בהצלחה. מטבע הדברים, גם הכלואים והכלואות בבסיסי הכליאה הצה"ליים מהווים שיקוף לפניה המגוונים של החברה ולמצוקות שעמן מתמודדים ביישובים שונים בכל רחבי הארץ".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו