בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביהמ"ש למשרד הביטחון: בדקו אילו פרטים אפשר לפרסם על יצואני הנשק

בעקבות עתירה בעניין, הורה השופט לבחון אם ניתן לפרסם אילו מדינות מקיימות קשרי מסחר עם ישראל, והורה להשלים את הבדיקה בתוך חמישה חודשים

7תגובות

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט עודד מודריק, הורה היום (שני) למשרד הביטחון לבדוק שוב את זהותם של מי מבין 6,800 האנשים העוסקים בתחום הייצוא והשיווק הביטחוני ניתן לפרסם, וכן אם ניתן לפרסם אילו מדינות וגורמי יעד סוחרים בנשק עם ישראל.

הוראתו של השופט מודריק ניתנה בדיון שהתקיים בעתירה שהגיש עורך הדין איתי מק, המבקשת להורות למשרד הביטחון לפרסם לציבור, בהתבסס על חוק חופש המידע, את שמותיהם של האנשים והחברות במרשם הייצוא הביטחוני. זאת לאחר בדיקה שתיעשה לגבי השמות המופיעים בו ונימוק הפרטים שאינם ניתנים לפרסום בפומבי. משרד הביטחון הודיע כי יערוך מסיבת עיתונאים בשבוע הבא שתכלול נתונים על הייצוא הביטחוני בשנה החולפת.

בהחלטתו בדיון הדגיש השופט מודריק כי הבדיקות הללו צריכות להיעשות על פי אמות המידה של משרד הביטחון "בהתאם לאינטרסים שהמשרד מעוניין להגן עליהם (סודות ביטחוניים, יחסי חוץ של מדינת ישראל, סודות מסחריים והגנה על ביטחונם של אנשים)".

גולפסטרים

באשר לבקשה נוספת - לפרסם את תוכנם של רישיונות השיווק, משמע סוג הנשק או הטכנולוגיה המיוצאת - קבע השופט מודריק כי אם בדיקה זו "מצריכה השקעה בלתי סבירה של כוח אדם ומשאבים תימסר הודעה על כך לבית המשפט. ההודעה תהיה מפורטת ככל הניתן כדי שבית המשפט יבין מה המשמעות של חוסר הפירוט שבדבר".

השופט מודריק קבע כי על משרד הביטחון ועל האגף לייצוא ביטחוני למסור את הודעתם על בדיקות אלו בעוד פחות מחמישה חודשים, עד 1 בדצמבר. עוד החליט השופט כי אם לאחר הבדיקות שייעשו במשרד הביטחון יגיעו שם למסקנה שאכן ניתן לפרסם פרטים על היצואנים הביטחוניים, על משרד הביטחון יהיה גם לשקול אם צריך לפנות אל אותם אנשים טרם פרסום זהותם כדי לקבל את תגובתם לדברים.

בעתירתו טוען עו”ד מק כי “האופי המיוחד של הייצוא הביטחוני מישראל, שהמוניטין והניסיון שלו נרכשו בדם אזרחי המדינה, מוניטין שנרכש במשך עשרות שנים של מלחמות ושליטה צבאית בשטחים הכבושים, מטיל על המשיבים חובת גילוי ושקיפות מיוחדת כלפי הציבור הישראלי שייתכן כי אינה קיימת במדינות אחרות”.

בתגובתה לעתירה, שהוגשה ביום רביעי האחרון, טוענת המדינה כי לא ניתן לחשוף את המידע המבוקש, “וזאת מטעמים מובהקים של שמירה על ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה”. הנימוק לכך כפי שמופיע בתגובה הוא שחשיפת הפרטים על יצואני הנשק הישראלים “עלולה, קרוב לוודאי, לשים אותם ואת עיסוקם במוקד התעניינותם של גורמים עוינים, ובכך לסכן הן את ביטחונם האישי והן את ביטחון המדינה”. עם זאת, בתגובה מפורטים כמה נתונים על תעשיית הנשק הישראלית שסוחרת באמצעי לחימה. נכון לסוף שנת 2012, בישראל נמצאים 6,784 אישים שעוסקים בייצוא ביטחוני. מדובר בשמותיהם של העובדים בשיווק ובייצוא ביטחוני ב-1,006 חברות (כולל עובדים טכנולוגיים ואנשי הטמעה ואחזקה), וכן 312 עוסקים עצמאיים בתחום הייצוא הביטחוני. נכון לאותו מועד, אגף הפיקוח על הנשק העניק 19 אלף רישיונות שיווק ועוד 8,716 רישיונות ייצוא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו