בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המשפחות השכולות בבג"ץ: שחרור האסירים איננו החלטה מדינית אלא מוסרית

המדינה טענה בדיון בעתירה נגד שחרור האסירים כי אין מקום להתערבות בהחלטה מדינית. הערב יתכנסו השרים לקבוע מי יהיו 26 המשוחררים הראשונים

5תגובות

בג”ץ דן היום (שני) בעתירת ארגון אלמגור והמשפחות השכולות נגד שחרור האסירים במסגרת חידוש השיחות בין ישראל לפלסטינים. המשפחות השכולות ניסו להדגיש כי בניגוד לשחרור האסירים בעסקת שליט או במקרים אחרים קודמים, הפעם מדובר במחווה חריגה שבמסגרתה משתחררים אסירים עם דם על הידיים לא לצורך חילופי שבויים.

השופטים רמזו במהלך הדיון שאין עילה המצדיקה את התערבות בית המשפט בהליכים מדיניים. הערב ב-21:00 יתכנס צוות השרים המיוחד לשחרור האסירים הפלסטינים, בראשות שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, ויקבע את זהות 26 האסירים שצפויים הפלסטינים הראשונים שישוחררו לקראת חידוש השיחות בין ישראל לפלסטינים ביום רביעי הקרוב. מרגע פרסום השמות, יעמדו לרשות המשפחות השכולות 48 שעות לעתור נגד הרשימה.

עורך דינם של העותרים, נפתלי ורצברגר, טען בדיון בשמן של המשפחות השכולות כי זהו נושא משפטי בו חייבים לאפשר לנפגעי העבירה להשמיע את עמדתם. "הפעם לא עומד מישהו עם אקדח מוצמד לרקה כמו בשחרור של גלעד שליט או כמו בשחרורים שנעשו לצורך החזרת גופות חיילים", אמר ורצברגר. "הפעם מדובר במחווה נטו, ובכל המחוות הקודמות שוחררו מחבלים שביצעו עבירות חמורות פחות”.

רויטרס

הנשיא אשר גרוניס אמר בדיון כי "אנו בהחלט מבינים את המצב, זה עניין רגיש ביותר וכאוב”. השופט אליקים רובינשטיין שאל את המשפחות מהי העילה המשפטית להתערבות בג”ץ בהחלטת הממשלה. "כבני אדם יש לנו אהדה לסבל ולכעס של האנשים אבל אנו מדברים בנושא משפטי", אמר.

עורכת הדין מיכל צוק־שפיר, שייצגה את המדינה בדיון, חזרה על העמדה לפיה אין מקום להתערבות בית המשפט בהחלטה מדינית וציינה שורה של החלטות קודמות בנושא שחרור אסירים שבהן לא התערב בית המשפט. לגבי זכויות נפגעי עבירה טענה צוק־שפיר ש”יש קושי להחיל את חוק נפגעי עבירה על נושא שחרור אסירים בנושא משא ומתן מדיני. יש הבדל בין חנינה של אסיר מסוים אז שוקלים את עמדת נפגע העבירה לבין החלטה על שחרור אסירים במסגרת מדינית”.

עורך הדין ורצברגר אמר ביחס לטענות אלה כי עד היום, בכל 25 העתירות שהגיש ארגון אלמגור, לא נרשמה כוונה לשחרר מספר רב של מחבלים עם דם על הידיים למעט שני מקרים: שחרור גלעד שליט ועסקת ג'בריל. לדבריו, “במקרים אלה הוצמד למדינה אקדח לרקה: חיילנו מול שחרור מחבלים ואז המדינה עמדה עם ידיים קשורות... אחד מהקריטריונים שהמדינה קבעה הוא שלא ישוחררו מחבלים עם דם על הידיים. אנו יודעים מה קרה עם ההתחייבויות בהם נופפה המדינה, כי המשוחררים לא יחזרו לטרור. אני לא נכנס לתחום האם ההחלטה כדאית או לא. אני אומר שההחלטה בבסיסה היא לא החלטה מדינית אלא החלטה מוסרית משפטית מהמדרגה הראשונה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו