בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השיחות עם האיחוד על שיתוף הפעולה המדעי נפתחו במחאה ישראלית

נציגי משרד החוץ הדגישו כי לא יוכלו לחתום על הסכם לשיתוף פעולה אם לא ירוככו הנחיות האיחוד שלא לשתף פעולה עם גופים מהתנחלויות

4תגובות

ישראל והאיחוד האירופי קיימו היום (רביעי) בירושלים את סבב השיחות הראשון לגבי הסכם שיתוף הפעולה המדעי Horizon 2020. המפגש התקיים על רקע המתיחות בין הצדדים סביב ההנחיות החדשות של האיחוד האירופי בנושא ההתנחלויות.

דובר משרד החוץ יגאל פלמור מסר כי במהלך הישיבה הדגישו נציגי משרד החוץ כי ישראל רואה בחומרה את ההנחיות החדשות של הנציבות האירופית שקובעות איסור והתניות על שיתוף פעולה, השקעות ומתן מענקים על גופים ישראלים שקשורים במישרין ובעקיפין להתנחלויות בגדה המערבית, במזרח ירושלים וברמת הגולן.

הצד הישראלי הבהיר כי הוא מקווה שתימצא דרך להגיע להבנות חיוביות לגבי אופן יישומן של ההנחיות החדשות, באופן שיאפשר את השתתפותה של ישראל בתוכנית. ישראל מעוניינת שההנחיות שייכללו בהסכם ירוככו ויוגמשו ביחס לנוסח המקורי שפורסם לפני כשלושה שבועות. "במידה שהבנות כאלו לא תושגנה, ישראל לא תוכל לחתום על ההסכם עם האיחוד האירופי", אמר פלמור.

אלון רון

למרות המחאה הישראלית בתחילת הישיבה, בהמשך דנו הצדדים בגיבוש סעיפי ההסכם. משלחת האיחוד האירופי לישראל מסרה כי סבב השיחות היום "הוגבל לשיחות גישוש סביב היבטים טכניים וכספיים של Horizon 2020".

לפי משלחת האיחוד האירופי לישראל, סבב השיחות הבא שיתקיים בבריסל בחודש ספטמבר יעסוק בדיון נרחב יותר "על ההיקף הטריטוריאלי של ההסכם העתידי", כלומר האם תצטרך ישראל להצהיר בהסכם כי אינה ריבונית מעבר לקווי 1967 ולפיכך ההסכם לא חל על אזורים אלה. במשלחת האיחוד האירופי הוסיפו כי הסבב הבא יעסוק גם בדרך שבה יישומו ההנחיות החדשות בנושא ההתנחלויות בהסכם שיתוף הפעולה המדעי.

אם ישראל תצטרף ל”Horizon 2020” היא תעביר בשבע השנים הבאות כ‑600 מיליון אירו לאיחוד האירופי ותאפשר לאוניברסיטאות, לחוקרים ולחברות מישראל לקבל מימון ומענקים לפרויקטים בתחומי טכנולוגיה רבים. על כל אירו שתעביר ישראל היא תקבל בחזרה אירו וחצי, כך שהיא אמורה לקבל כ‑900 מיליון אירו. המשמעות של אי חתימה על ההסכם עשויה להיות הפסד של כ‑300 מיליון אירו לישראל - או כמיליארד שקלים וחצי. ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לאירופה שזכאית להשתתף כחברה שוות זכויות בפרויקט.

לפני שלושה ימים שלחה נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים, הפרופ’ רות ארנון, מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו. מאוחר יותר הופץ המכתב בקרב שרי הממשלה והגיע גם לידי “הארץ”. ארנון מסבירה בו את חשיבות שיתוף הפעולה המדעי עם אירופה, “אם ישראל לא תחתום על ההסכם להמשך שיתוף הפעולה המדעי Horizon 2020 יהיה זה צעד בלתי הפיך, שיפגע ביכולת המדעית שלנו בעתיד הנראה לעין. אני חוששת שלא תינתן לנו הזדמנות שניה להתקבל במעמד דומה”.

עוד כתבה ארנון כי “אין מדובר בנושא הכספי בלבד. לכסף ניתן למצוא תחליף, אך אין תחליף לתועלת הנובעת משיתוף הפעולה המדעי עם האיחוד האירופי, הן של מוסדות המחקר והן של התעשיה עתירת הידע בארץ. החשיפה ההדדית של המערך המדעי והתעשיה בארץ למערך האירופאי מביאה ערך מוסף אשר לא יסולא בפז”.

ארנון חותמת את המכתב בכך ש”ישראל חייבת לחתום על הסכם Horizon 2020 כדי להישאר במשחק! בשם הקהילה המדעית בארץ אני מפצירה בך אדוני ראש הממשלה, ובממשלה לעשות זאת. אם תמצא זאת לנכון אשמח להופיע בפני שרי הממשלה להבהרה בנושא”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו