שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
חיים לוינסון
חיים לוינסון

בג"ץ הורה היום (שני) למדינה לפנות בתוך שישה חודשים בתים שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית במאחזים גבעת אסף, מצפה יצהר ומעלה רחבעם. השופטים אשר גרוניס ומרים נאור מתחו ביקורת חסרת תקדים על המדינה וכתבו כי לא ניתן עוד לסמוך על התחייבויותיה בעניינים אלה.

את העתירה הגישה תנועת שלום עכשיו ב-2007, בעניינם של שישה מאחזים שהוצא להם צו תיחום ב-2003: מעלה רחבעם, גבעת אסף, גבעת הרא"ה, מצפה לכיש, מצפה יצהר ורמת גלעד. צו זה מאפשר למדינה לפנות את המאחז כולו, בכל רגע נתון. שלום עכשיו, באמצעות עורכי הדין מיכאל ספרד ושלומי זכריה, עתרו למימוש הצווים. המדינה, מצדה, שינתה את עמדתה פעם אחר פעם, עד שהודיעה לבסוף, במארס 2011, כי כל מה שנבנה במאחזים אלה על קרקע פרטית יפונה וכל מה שנבנה על קרקע מדינה, יוסדר, אך גם בהתחייבות זו המדינה לא עמדה.

המאחז גבעת אסףצילום: ניר כפרי

המאחז העיקרי אליו מתייחסת העתירה הוא גבעת אסף, שבו חיות כ-30 משפחות. חברת אלווטן, בבעלות זרוע אמנה, רכשה במקום חלקה ועוד שתי חלקי חלקות, ולכן ביקשה המדינה לבחון אפשרות להסדיר את המקום. המדינה גם התחייבה לפנות בית במצפה יצהר, ולא מילאה את התחייבותה.

בפסק דין חריף הורו היום שופטי בג"ץ לפנות בתוך חצי שנה כל מה שמצוי על קרקע פרטית בגבעת אסף, מצפה יצהר ומעלה רחבעם, ולהודיע היכן עומדים הליכי ההסדרה של הבנייה על קרקעות המדינה בכל שישה המאחזים. יש לציין כי באותם מאחזים ייתכן שלא יהיה אפשר להסדיר את תפיסת הקרקע, כמו בגבעת הרא"ה, דבר שיוביל להמשך ההתדיינות בעתיד.

נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, כתב כי "התנהלות המדינה בכל הנוגע למבנים המצויים על קרקע שאינה פרטית, אף היא אינה מניחה את הדעת. תחילה טענה המדינה משך כשנתיים כי הדרג המדיני לא קיבל החלטה עקרונית אם בכוונתו להסדיר את הבנייה אם לאו. לאחר זמן רב, החליט הדרג המדיני לבחון את האפשרות להסדיר את הבנייה במאחזים בהם ניתן לעשות כן, קרי, במאחזים אשר יתברר שהם מצויים על אדמות מדינה.

"עם זאת, אף לאחר קבלת ההחלטה, הליכי ההסדרה מתנהלים בעצלתיים, והכל תוך שהמדינה ממשיכה ומאריכה את תוקפם של צווי התיחום ביחס לאותם מאחזים... דעתנו היא כי הגיעה העת להורות למדינה לעמוד בהתחייבויותיה ולקיימן. נוכח הזמן הרב שעבר מעת שהוגשה העתירה ומעת שהתחייבה המדינה לפנות את המבנים, גוברת חשיבותו של האינטרס הציבורי בשלטון החוק ובקיום ההתחייבויות. הדבר נכון ביתר שאת באותם מקרים בהם אי קיום המדיניות מביא להמשך הפגיעה בזכויות הקניין של התושבים המוגנים. ראוי לציין כי אף ביחס לאותם מקומות בהם ישנה כוונת הסדרה של המדינה, סבורים אנו כי על המדינה לנסות ולמצות בהקדם את הליכי הסקר והתכנון".

המשנה לנשיא בית המשפט העליון, מרים נאור, הצטרפה לפסק הדין והוסיפה שני משפטים בוטים משלה. "צר לי שהגענו עד הלום", כתבה. "צר לי שלא ניתן עוד לסמוך על התחייבויות שמוסרת המדינה באמצעות פרקליטיה לבית המשפט, בבחינת נדרנא לא נדרי. חוששתני שנצטרך לשקול, במקרים מתאימים בעתיד, 'גיבוי' הבטחות שיינתנו בצווים החלטיים, וחבל".

גרוניס אף ביקר את יחס המדינה למתנחלים. ב-2011 סיכמה המדינה עם מתנחלי רמת גלעד כי תפעל להכשיר חלק מהמאחז. בתמורה פונו מרצון חלק מהמבנים במקום. לאחר מכן חזרה בה המדינה מהתחייבות זו. גרוניס כתב כי "המדינה מגלה התנהגות שאינה ראויה כלפי התושבים עמם כרתה הסכם". בנוסף, נפסקו 25,000 שקל הוצאות עבור העותרים.

מזכ"ל שלום עכשיו, יריב אופנהיימר, מסר בתגובה: "בג"ץ מוציא כרטיס אדום לממשלה ובפסק דין חסר תקדים בחריפותו מורה על פינוי כל המבנים מהאדמות הפרטיות. שלום עכשיו ממשיכה לעמוד בחזית כנגד כוונת המתנחלים להרוס את הסיכוי לשתי מדינות, תוך ביצוע עבירות כל החוק ורמיסת זכויות הקניין".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ