בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הממשלה הכריזה על קיצוץ אך תקציב הביטחון דווקא יגדל

לאחר שצה"ל החל להיערך לקיצוץ, מתברר כי יחד עם תוספות חיצוניות, סכום המשאבים שיעמוד לרשות מערכת הביטחון יהיה גדול מבשנה שעברה

14תגובות

התוספת לתקציב הביטחון שאישרה היום (שני) ועדת הכספים של הכנסת מבטלת למעשה את הקיצוץ המתוכנן ל–2014. בפועל, יחד עם תוספות שונות שתקבל מערכת הביטחון בחודשים הקרובים, צפויה אפילו הגדלה מסוימת בתקציבה בשנה הקרובה – בניגוד להכרזות הקודמות של הממשלה. עם זאת, חלק גדול מהוצאות תקציב הביטחון יוקדש להוצאה על כוח אדם. בשנה הבאה תהיה הוצאה זו יותר מ–54% מתקציבה, שיעור שיא.

במאי האחרון החליטו שר האוצר, יאיר לפיד ושר הביטחון, משה (בוגי) יעלון על קיצוץ של שלושה מיליארד שקל בתקציב הביטחון ב–2014, שאמור היה להיות כ–51 מיליארד שקל (סכום זה אינו כולל את סיוע החוץ הביטחוני האמריקאי, בשווי של כשלושה מיליארד דולר, כעשרה וחצי מיליארד שקל). יעלון ובכירי צה"ל התריעו באותה עת כי התקציב אינו הולם את צרכי המערכת וכי כיוון שרק 22 מיליארד שקל מתקציב הביטחון יגיעו בסופו של דברי לשימוש הצבא עצמו, הדבר יביא לפגיעה בביטחון.

צה"ל אכן נערך מאז לקיצוצים נרחבים, שאף החל ליישמם. במסגרת זו החלו פיטורים של כ–5,500 אנשי קבע ואזרחים עובדי צה"ל בתוך כשנתיים (במקומם ייקלטו כאלף אנשי קבע צעירים) ונסגרו חטיבות שריון במילואים, טייסות של חיל האוויר ויחידות נוספות. כמו כן הוחלט לעצור כמעט כליל את זימונן של יחידות מילואים לתעסוקה מבצעית בשנה הבאה וצומצם מאוד היקף האימונים ביחידות הסדירות ובמערך המילואים, מהלך שנכנס לתוקף כבר בקיץ האחרון.

אולם, בנובמבר הובהר סופית כי נוצר עודף גדול בתקציב המדינה, בסך של כ–6 מיליארד שקל, הן בגלל מה שמכונה "תת ביצוע" והן בשל גידול שלא נחזה מראש במלואו בהכנסות המדינה ממסים. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, קיבל את בקשת מערכת הביטחון להעביר לידיה 2.75 מיליארד שקל מסכום זה, שבתוך כמה שבועות תפח בארבעים מיליון שקל נוספים, עד ל-2.79 מיליארד שקל.

אבל זה לא הכל: בינתיים, צוברת מערכת הביטחון משאבים נוספים. היא תקבל לידיה עוד כמאה מיליון שקל, כתוספת מיוחדת עבור הוצאותיה בקליטת חיילים חרדים. בד בבד, צה"ל מתכוון לזרז את יישום התוכנית לפינוי בסיסים במרכז הארץ - בהם חלק ממחנה הקריה וחלקים מצריפין - שבמקומם יוקמו שכונות מגורים. מהלך זה, שההסכמה עליו הושגה במקביל לסיכום על הפרטת תעש, יכניס לקופת משרד הביטחון עוד 300 מיליון שקל. סכום זה עוד עשוי לגדול, אם יקדים הצבא פינוי בסיסים נוספים בשנה הבאה. הוועדה גם אישרה העברה של כ–180 מיליון שקל המיועדים לצרכים שונים, שמרביתם נוגעים לגופים מודיעיניים מחוץ לצה"ל.

כך צומח סכום המשאבים העומדים לידי משרד הביטחון ב–2014 לכ–54.2 מיליארד שקל לפחות, לא כולל הסיוע האמריקאי. גם הסיוע האמריקאי יהיה גדול מהתכנון מראש: כיוון שאירעו עיכובים בחלק מתוכניות הרכש מארצות הברית, נוצר ב–2012 עודף של 1.82 מיליארד שקל בכספי הסיוע. כספים אלה, שעל פי הסיכום עם האמריקאים לא ניתן להוציאם למטרות אחרות, יעברו לשימוש מערכת הביטחון בשנה הבאה.

בשורה התחתונה, תקציב הביטחון בפועל יהיה גבוה בכמה מאות מיליוני שקלים מהסכום המקורי, שקדם להחלטת הקיצוץ. לא יהיה כאן קיצוץ אלא גידול בתקציב, גם אם חלק מהסכום בנוי על תוספות חד פעמיות לצרכים ספציפיים.

הצבא מגבש כעת תוכנית לניצול המשאבים החדשים, שיוקדשו ברובם להוצאות הקשורות בתעסוקה מבצעית, בהרחבת האימונים ובהכשרות. חלק מהסכום ינוצל גם להקדמת תשלומים לתעשיות הביטחוניות עבור פרויקטים ארוכי טווח. אולם, לא הממשלה ולא ועדת הכספים אינן נוגעות בבעיות המבניות העמוקות בתקציב הביטחון, שבראשן עומד הפער בין הוצאות ביטחוניות "נטו" (על הצטיידות, אימונים ופעילות מבצעית) לבין הוצאות אחרות, ובראשן כוח אדם.

ההוצאה מתקציב הביטחון על פנסיה תקציבית לגמלאי המערכת, שעמדה ב–2013 על 6.1 מיליארד שקל צפויה לגדול השנה ל–6.8 מיליארד לפחות. ההוצאה על פנסיה, שיקום (נכי צה"ל) ומשפחות, תתפח מ–11 מיליארד שקל לכ–12.5 מיליארד בשנה הבאה. ייתכן שהנתון שמדגים בצורה הטובה ביותר את העול האמיתי על התקציב נוגע לחלוקה בין הוצאות כוח אדם (שכר, פנסיה ותגמולים) להוצאות האחרות מתוך תקציב הביטחון. ב–2007 עמד היחס על 53% מול 47%, לטובת ההוצאה הביטחונית. ב–2012 היחס התהפך 53%-47% לטובת ההוצאה על כוח אדם. ואילו ב-2014% שיעור ההוצאה על כוח אדם אמור לתפוח ל–54 עד 55 אחוזים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו