בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ניסוי האנתרקס: המדינה תפצה את החיילים בעשרות אלפי שקלים

הפיצוי יינתן במסגרת פשרה בין החיילים למערכת הביטחון. מטה המאבק של משתתפי הניסוי: "נאבקנו על דמותו המוסרית של צה"ל, והיום ניצחנו"

35תגובות

המדינה תפצה בעשרות אלפי שקלים מאות חיילים שהשתתפו בניסוי האנתרקס "עומר 2", כך הוחלט במסגרת פשרה בתביעה אזרחית שהגישו החיילים מול מערכת הביטחון. בהתאם להסכם הפשרה, המדינה תשלם לכל אחד מן התובעים 36 אלף שקלים - סכום הכולל את כל הוצאותיהם ואת שכר טרחת עורכי דינם. כמו כן, משרד הביטחון הודיע כי יקים קרן ויעמיד לרשותה 21 מיליון שקלים, לטובת משתתפי הניסוי שאינם בין התובעים. עם תשלום זה, נקבע בהסדר, לא יהיו להם כל דרישות נוספות, אך התשלום לא גורע מזכויותיהם מול אגף השיקום בצה"ל וההכרה בהם כנכי צה"ל.

נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, הילה גרסטל, העניקה לפשרה תוקף של פסק דין. "תיק זה מגלם בתוכו אירועים משמעותיים ביותר, הן ברמה הלאומית, והן ברמה האישית של התובעים", כתבה גרסטל. "יכולה אני אך להביע את שמחתי על החלטת מדינת ישראל להתנהל כפי שהתנהלה לעניין הליך הפשרה שהתגבש היום. אין ספק שהתובעים הם מלח הארץ, הראויים להתנהלות זו של המדינה. מאחלת אני לתובעים ולכל משתתפי המחקר בריאות שלמה".

ניסוי "עומר 2" כלל 716 חיילים וקצינים. הוא נמשך שש שנים, בין 1999 ל-2005, ובמהלכו קיבלו המשתתפים זריקות של חיסון מיוחד שפותח במכון הביולוגי בנס ציונה, נגד מחלת האנתרקס, כדי לסייע בפיתוח חיסון לכלל האוכלוסייה. באופן רשמי החיילים התנדבו להשתתף בניסוי, ואולם רבים מהם דיווחו שהופעל עליהם לחץ לעשות כן.

דן קינן

הפרשה נחשפה ב-2007 בתוכנית "עובדה", ולאחר מכן הקימה מערכת הביטחון ועדה חיצונית לבחינת הניסוי, מטעם ההסתדרות הרפואית בישראל. חברי הוועדה היו רופאים ומומחים מדעיים אחרים. במקביל, הוגשה עתירה עקרונית של עמותת רופאים לזכויות אדם, כדי להסדיר את נושא הניסויים הרפואיים בחיילי צה"ל. בדצמבר 2008 פורסם דו"ח הוועדה, בו נקבע כי הוועדה מסתייגת בתקיפות מהדרך בה גויסו החיילים לניסוי, ומהליקויים אשר נפלו בקבלת הסכמתם, לרבות אי גילוי הסיכונים הכרוכים בהשתתפות.

ב-2010 הגישו 92 חיילים, באמצעות עו"ד בעז בן צור, תביעת נזיקין נגד המדינה. בכתב התביעה נטען כי הניסוי היה "ניסוי בבני אדם" שלא נתנו הסכמתם להשתתף בו. לחיילים בניסוי ניתן הסבר קצר וחלקי בלבד, ונמסר להם "דף הסבר" אשר לימים התברר כמכיל מידע סלקטיבי.

בשנים שחלפו מאז הניסוי פיתחו רבים ממשתתפיו בעיות רפואיות. מהסדר הפשרה עולה כי המדינה מודה שנמצאו מקרים של תופעות לוואי בקרב חלק ממשתתפי הניסוי. אלו הוגדרו על ידי המדינה כ"בודדים ונדירים", וכוללים את מחלת הקרוהן, דלקת בבלוטת התריס, דלקת עור אלרגית, ליקוי זמני בתפקוד הכליות ועוד. במסגרת הסכם הפשרה המדינה לא הודתה באחריותה לתופעות הלוואי, אך בנספח ההסכמות להסדר נכתב כי "בחלק מהמקרים ובנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה, נמצא על בסיס הידע הרפואי הקיים כי לא ניתן לשלול את הקשר בין תופעות הלוואי לבין קבלת החיסון".

משרד המשפטים ומשרד הביטחון הודיעו היום (ראשון) במשותף על הפשרה. בהודעת המשרדים נכתב כי הסכם הפשרה "חסך שנים של דיונים משפטיים", וכן כי "ניתן מענה לאומי ואנושי לכל מתנדבי המחקר". מינהלת הניסויים במפקדת קצין הרפואה הראשי בצה"ל גם התחייבה בהסכם לעדכן את משתתפי המחקר בכל מידע חדש הקשור למחקר או לחיסון שיוודע לה, וכן בנוגע לתופעות הלוואי. כמו כן, מתחייבת המדינה לענות על שאלות של משתתפי המחקר הנוגעות לנתונים הרפואיים, כמו פירוט הרכב הנסיוב ונתוני הזריקות שניתנו להם. 

בהודעה לעיתונות שפרסם מטה המאבק של קורבנות ניסויי האנתרקס כתבו החיילים ובני משפחותיהם כי "לאחר שבע שנות מאבק ארוך וקשה, ניצחנו. לא יצאנו להילחם על פיצוי. יצאנו להילחם על דמותו המוסרית של צה"ל כצבא יהודי. צבא שלא עושה ניסויים בבני אדם, בחייליו, כאילו היו נחותים מחיות מעבדה ואחר כך מסתתר ובורח מאחריות. החזרנו את הכבוד לאחריות הפיקודית בצה"ל, אך חבל שבעזרת בית המשפט". 

הסכם הפשרה שנחתם הושג לאחר דיונים רבים, חלקם במסגרת הליך גישור בפני פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, מרים רוזנטל. בדיון היום אמר נציג הפרקליטות, ברוך בריזל כי "לפני עשור ומחצה העריכה מערכת הביטחון כי מדינת ישראל ניצבת בפני איום תקיפה באמצעות נגיף האנתרקס. הפיתוח הישראלי של חיסון נגד איום זה היה, וגם כעת הינו, מקור לגאווה לאומית ודוגמא ליכולת ההתמודדות של המדינה. יעילות החיסון הוכחה, ואם מדינת ישראל תעמוד שוב בפני איום שכזה, הרי שהחיסון שפותח בזכות המתנדבים עשוי לשמש את כולנו".  

יותם דויטש, בן 34, "גויס" לניסוי חודשיים אחרי שהתגייס לצנחנים, בזמן שהיה בקורס חובשים. "בעבר סבלתי מתופעות לוואי, אך היום אין לי כאלו. היו לי פצעים בבטן, סחרחורות שבאו והלכו. לא הבנתי שזה קשור לניסוי, ורק כשנפגשתי עם אנשים בעקבות התביעה, והם התחילו לספר חוויות, אז הבנתי", הוא מספר. על הסדר הפשרה שהושג הוא אומר כי "יש השקעה טובה יותר מ-40 אלף שקל בשבע שנים. התשואה לא משהו", הוא מסביר בחיוך. "אנחנו לא הלכנו בשביל כסף, הלכנו כדי שייקחו אחריות וכדי שנוכל לישון טוב יותר בלילה, וכדי שלא יעשו את זה לצעירים מאיתנו. זו הסיבה שהלכנו - ואת זה השגנו. אמנם משרד הביטחון לא בא ואמר 'חטאתי פשעתי', אבל הוא שם כסף. וזה בדרך כלל או בשביל תמורה כלשהי, או בשביל לקיחת אחריות".

ארגון רופאים לזכויות מסר בתגובה להסדר כי "הסכם הפשרה שאושר היום בין נפגעי ניסוי האנתרקס ובין המדינה מכיר, גם אם באופן חלקי, באחריותה של המדינה על הנזק שנגרם להם. פשרות אלו, יש בהן כדי לתת מזור והכרה, ולו גם חלקיים, לסבלם של הנפגעים והנפגעות. אנו תקווה כי אגף השיקום, כאשר ידון בתביעותיהם הפרטניות, יכיר בהם כנפגעים ולא ישית עליהם נטל הוכחה מחמיר ומכשולים בירוקרטיים".

בארגון הוסיפו כי "חשוב לציין שגם כיום נושא הניסויים בבני אדם אינו מוסדר בחקיקה ראשית ומותיר פרצה העלולה להוביל להישנות מקרים אלו. כמו כן, מאחר ובג"צ סרב לבקשת הארגון להקים ועדת בדיקה ממשלתית, לא נחשף הליך קבלת ההחלטות שהוביל לביצוע ניסוי מטריד זה והאחראים עליו לא נתנו את הדין. הארגון סבור כי שאלות אלו אינן יכולות שלא להתברר עד תום, שכן הן מטילות צל כבד מנשוא על מערכת הביטחון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו