בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מת אלוף פיקוד המרכז לשעבר, יוסף גבע

גבע, יליד וינה, עלה לארץ ב-1939. במלחמת העצמאות השתתף בפריצת המצור על ירושלים. פיקד גם על שועלי שמשון

9תגובות

אלוף במיל' יוסף גבע, שלחם במלחמות העצמאות, סיני וששת הימים והיה מפקד פיקוד מרכז בשנות ה-60, מת היום (שני) בגיל 90.

גבע (גלסברג, במקור) נולד ב-1924 בווינה ועלה לארץ ישראל ב-1939, כשהיה בן 15. הוא למד ב"מקווה ישראל", הצטרף ל"הגנה" שנה לאחר עלייתו, ושירת בה עד קום המדינה. במלחמת העצמאות היה מפקד פלוגה ג' בגדוד 53 של גבעתי, השתתף במבצע "נחשון" לפריצת המצור על ירושלים, בקרבות בנגבה, בג'וליס, בכפר כרתייה ובכיס פלוג'ה. לאחר מכן פיקד על שועלי שמשון, יחידת הג'יפים של גבעתי. 

על הקרב הראשון עליו פיקד בגבעתי סיפר ב-1974 בריאיון ל"מעריב": "פיקדתי על פלוגה שאת אנשיה הכרתי בסך הכל יומיים. הם לא היו מאומנים. ליד באר-טוביה תקפו אותנו ערבים. אמרתי: 'אחרי!' - והכוונה היתה לצאת להתקפה. מכל הפלוגה, בה היו 70 איש, הלכו אחרי שמונה בלבד. אמרתי 'לפתוח באש' - והנשק לא פעל. זרקנו רימון - ומי שזרק אותו שכח לפתוח את הניצרה. רק אלהים עזר לנו והערבים ברחו. רצנו אליהם - והם ברחו. גם אז היו מחדלים. רק כתבו עליהם פחות. ואולי אז לא היו ציפיות - ולא היו אכזבות".

זאב גלילי

על הקרב בכרתייה סיפר: "היה שם נער בן 17 שרץ, תוך הקרב, לחלק תחמושת בין אנשינו שהיו בקרב נגד המצרים. אותו נער - שמו יחזקאל קזז, אשר לימים הגיע לדרגת סגן אלוף בצה"ל - הרשים את כולנו. הוא לא ידע פחד מהו". 

גבע למד כלכלה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים ואחרי קום המדינה מילא שורת תפקידים בצה"ל, בהם מפקד גבעתי, קצין אג"ם של פיקוד מרכז, ראש מחלקת הדרכה במטה הכללי ומפקד פיקוד מרכז בין 1960 ל–1966. במלחמת סיני פיקד על חטיבה 8 שלחמה באזור אום־כתף. במלחמת ששת הימים היה נספח צבאי בארה"ב ובקנדה.

על מלחמת יום כיפור והשוואתה למלחמת העצמאות סיפר בריאיון ל"מעריב": "יכול להיות שבשלב מסוים היינו במלחמת יום הכיפורים בסכנת קיום כמו במלחמת הקוממיות. אבל אז הייתי בהרגשה, שאולי זה המשך של מאבק הגטאות. לא האמנתי כל כך שנצליח לנצח בהיקף כזה, רציתי שגבורת היהודים תהיה ברורה לנו ולגויים למעלה מכל ספק. ההרגשה הזאת באה כזעקה פנימית מתוך בירא עמיקתא. מלחמת יום הכיפורים היתה בשבילי הפתעה לא בגבורת הערבים ולא בנצחוננו הצבאי. כמו אחרים הופתעתי גם אני מזה שעדיין אנחנו חיים בסכנה. הלוחם שלנו היה הפעם הרבה יותר טוב מכל הבחינות - למרות האגדות על הימים ההם. הלוחם הערבי - לפחות המצרי - לא היה פחדן גם במלחמת הקוממיות".

בהמשך מילא שורת תפקידים, בהם מנכ"ל משרד הקליטה, מבקר מערכת הביטחון במבקר המדינה ויו"ר הוועדה המנהלת של רפא"ל. גם במגזר הפרטי הוא מילא תפקידים בכירים, בהם מנכ"ל שופרסל ומשנה למנכ"ל בנק המזרחי. כמו כן היה חבר בוועדת הביקורת של מפלגה העבודה.

גבע הותיר אחריו אשה וארבעה ילדים. בנו הוא אל"מ במיל' אלי גבע, שבמלחמת לבנון הראשונה הודח מתפקידו בעקבות סירוב פקודה, ועורר סערה ציבורית. ב-1983, כשיוסף גבע קיבל מידי הרמטכ"ל משה לוי את אות "שלום הגליל", כאחד משישה אלופים במילואים, הוא התייחס לפרשה. "אני מקבל את האות שבני אלי לא קיבל, אינני מבין את המצב הזה. אני חש מוזר, מוזר מאוד, אבל זו עוד אחת מהמוזריות המאפיינות באחרונה את כל מערכת החיים שלנו", אמר. "למרות שלחם ופיקד על חטיבה בכל ימי השלב הראשון של המלחמה בלבנון, לא קיבל בני את האות", אמר.

בריאיון לעיתון "דבר" באותה שנה התייחס לפרשה: "כשהייתי קצין לוחם, חשבתי פעמים רבות על אחאב מלך ישראל. העם סירב לקבלו, בגלל מקרה שהיה בכרם נבות. לא רק הגבורה והלחימה היו קנה המידה של העם, כאשר שפט את אחאב. הגבורה והלחימה אינם קנה המידה היחיד של העם שלי, כאשר הוא דן את בניו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו