בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השב"כ והמוסד אוסרים על עובדיהם להצטרף לניסוי המאגר הביומטרי

גופי הביטחון, שהתנגדו למאגר מתחילתו, חוששים כי דליפת המידע השמור בו תגרום נזק כבד לפעילותם, ולכן הנחו את אנשיהם שלא לבקש תעודות חכמות

111תגובות

שירות הביטחון הכללי והמוסד אסרו על עובדיהם להחליף את תעודות הזהות והדרכונים שלהם בתעודות חכמות, המחייבות הצטרפות לניסוי המאגר הביומטרי. קצינים ביחידות רגישות בצה"ל הונחו גם הם שלא להצטרף לניסוי. ל"הארץ" נודע על ההנחיות זמן קצר לאחר תחילת הניסוי, וכעת הותר לפרסם אותן. גופי הביטחון חוששים כי אם ידלוף המידע השמור במאגר החדש ייגרם לפעילותם נזק כבד. המאגר, המונע שימוש בזהויות כפולות, אף עשוי להגביל פעילות של סוכנים. המוסד התנגד להקמת המאגר הביומטרי מראשית הדיונים בנושא ב-2010, וגם השב"כ לא הביע תמיכה במהלך.

"אני מבין טוב מאוד מה החשש שלהם, זה מוצדק", אומר דורון אופק, מומחה לאבטחת מידע שהיה אחד העותרים לבג"ץ נגד הקמת המאגר הביומטרי. "דליפה של הדבר הזה יכולה להשבית את פעילות המוסד לשנים. אם המאגר הביומטרי של מדינת ישראל דולף המוסד יכול להיות מושבת לשנים, מישהו יוכל לזהות אנשים שלו בכל העולם. במידה רבה זה לסרס יכולות תנועה של כל האנשים האלה. אלה דברים לא פשוטים".

"על מה משרד הפנים בונה את המאגר הביומטרי? על מערכת 'אביב' של מרשם האוכלוסין, שכבר דלפה לאינטרנט", מוסיף אופק. "אנחנו המדינה היחידה בעולם שמתמודדת עם זה שמאגר המידע המרכזי של האוכלוסייה שלה נמצא בחוץ. זה יוצר כאן בעיות מאוד אקוטיות. מדינת ישראל לא למדה ולא לומדת מהניסיון העגום שיש לנו בנושא ומאגרים כאן ימשיכו לדלוף. לכן צריך לבטל את המאגר הביומטרי ולעצור את הפיילוט". 

תומר אפלבאום

ביולי האחרון החל הניסוי במאגר הביומטרי, שבו ההצטרפות אליו נעשית בהתנדבות. הניסוי צפוי להימשך שנתיים ועם סיומו תידרש הכנסת להחליט אם להמשיך בהפעלת המאגר ואם לחייב את כל אזרחי המדינה להצטרף אליו. בחודש שעבר הודיעה רשות האוכלוסין וההגירה כי בחצי השנה הראשונה הצטרפו למאגר 192 אלף ישראלים, כמחצית ממחדשי תעודות הזהות והדרכונים במחצית השנייה של 2013. עם זאת, כ-27% מהתעודות לא נלקחו על ידי בעליהן.

מטרתו העיקרית של המאגר היא למנוע זיוף תעודות זהות ודרכונים והתחזות לאדם אחר. המבקשים לקבל את התעודות החדשות מצולמים ברזולוציה גבוהה וניטלות מהם טביעות אצבע של שתי האצבעות המורות. תעודת הזהות והדרכון מכילים את הנתונים הביומטריים הייחודיים. על פי חוק, המידע הביומטרי נשמר במאגר מאובטח, מוצפן ומנותק מהאינטרנט ומכל רשת תקשורת אחרת. מיד לאחר מסירת המידע, נמחקים הנתונים ממחשבי רשות האוכלוסין וההגירה. רק קוד מוצפן מאפשר לקשר בין הנתונים הביומטריים לבין פרטיו האישיים של אדם. 

מאז הושק הניסוי דווח ב"הארץ" על כמה ליקויים בו. כך, פורסם בחודשים האחרונים כי בדיקה גילתה ליקויי אבטחה חמורים ברכיב חשוב בפרויקט; כי פקידי לשכות האוכלוסין פותחים את המעטפות שבהן שמור הקוד הסודי של התעודה; כי נוהל אבטחת המידע של התעודות מתבסס על מידע קל לניחוש ולבירור; וכי במקרים רבים לא ניתן לבטל מיד את התעודה במקרה של אובדן. לפני כשבועיים, בעקבות עתירה שהגישה התנועה לזכויות דיגיטליות, מתח בג"ץ ביקורת על מסע הפרסום של רשות האוכלוסין וההגירה לעידוד ההצטרפות לניסוי והורה למדינה להבהיר כי אין חובה להחליף לתעודות החדשות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו