בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בעקבות בקשת "הארץ"

רשימת שיאני הפנסיה התקציבית בצה"ל נחשפת

לאחר שנים של הסתרה חשף הצבא את מאה הפנסיות התקציביות הגדולות ביותר בין גמלאיו. בראש: לוחם לשעבר בן 82 שמקבל כל חודש 63 אלף שקלים

313תגובות

רשימת שיאני הפנסיות בצה"ל נחשפת: במענה לבקשת "הארץ", באמצעות עורכת הדין טלי ליבליך ממשרד ליבליך-מוזר, פרסם דובר צה"ל את רשימת מאה מקבלי הפנסיה התקציבית הגבוהה ביותר בין יוצאי הצבא. בראש הרשימה עומד לוחם לשעבר, בן 82, שמקבל מדי חודש יותר מ–63 אלף שקלים. בשנת 2014 צפוי הצבא לשלם 6.8 מיליארד שקל לכ–35 אלף גמלאים (מספרם המדויק אסור לפרסום מטעמי צנזורה). סכום זה הוא חלק מ–22 מיליארד שקל שמוציאה המדינה בשנה על פנסיה תקציבית לגמלאי שירות המדינה וכוחות הביטחון.

הסדר הפנסיה התקציבית שהיה נהוג במשק בוטל סופית בצה"ל בשנת 2004. בהסדר זה, עם היציאה לפנסיה מקבל הגמלאי בכל חודש סכום השווה לשני אחוזים ממשכורתו הקובעת, המוכפל במספר השנים ששירת עד לתקרה מרבית של 76 אחוזים. כך, מי שיצא לפנסיה לאחר שירות קבע של 25 שנה מקבל קצבה בסך חמישים אחוז ממשכורתו. בעלי מקצועות מיוחדים, כמו טייסים וצוללנים, זכו לשלושה אחוזים בשנה. נוסף לכך קיים בצבא הסדר ייחודי, שבמסגרתו הרמטכ"ל נותן אחוזים "מלאכותיים" למשרתים. גובה "מענק הרמטכ"ל" הממוצע הוא שישה אחוזי פנסיה. הסדרי הפנסיה התקציבית מהווים נטל כבד על תקציב המדינה, ובמיוחד הפנסיה הצבאית שניתנת מגיל פרישה שעמד במשך שנים על 42 - כך שהמדינה שילמה, לגמלאים במשך כ–40 שנה.

זוהי הפעם הראשונה שבה הצבא חושף נתונים בנוגע לקצבות שהוא משלם לגמלאיו, נתונים שהוסתרו במשך שנים גם ממשרד האוצר. מהנתונים עולה כי הקצבה הממוצעת לגמלאי של הצבא היא 10,774 שקל בחודש. נתון זה נמוך בהרבה מהנתון שפירסם משרד האוצר, שלפיו הגמלה הממוצעת לפורשים מהצבא בשנת 2012 היתה 16,600 שקל, אך בכל מקרה גבוה משמעותית מהפנסיה הממוצעת של עובדי המדינה - כ–6,500 שקל.

בצמרת רשימת מאה השיאנים, ש–76 מהם הם לוחמים לשעבר, ניצבים לוחמים שפרשו משירות בשנות ה–50 לחייהם, ככל הנראה אלופים ורמטכ"לים לשעבר. שיאן הפנסיה הוא לוחם במילואים, שיצא לפנסיה בגיל 54. כיום, כמעט 30 שנה לאחר מכן, הוא מקבל 63,306 שקל בחודש. בטבלת מאה שיאני המגזר הציבורי היה השיאן הצה"לי מתמקם במקום התשיעי והמכובד. המקום השני בטבלה הצה"לית זוכה לגמלה בסך 61,306 שקל וזה שאחריו – 57,914. במקום השמיני נמצא אדם ששירת בתפקיד טכנולוגי שאינו תפקיד לחימה, שיצא לפנסיה בגיל 53 ומקבל 51,037 שקל בחודש. את העשירייה הראשונה סוגר תומך לחימה, שזוכה לגמלה חודשית של 49,887 שקל. הקצבה הנמוכה ביותר בקרב מאה השיאנים הוא 39,887 שקל.

העלות השנתית הכוללת של הפנסיות המשולמות למאה השיאנים מגיעה ל–53.8 מיליון שקל בשנה. גיל הפרישה הממוצע בקרבם הוא 52; אמנם מדובר בבעלי תפקידים בכירים ששירתו בצבא עשרות שנים, אך גיל זה נמוך בהרבה מגיל הפרישה הכללי - 67.
מהנתונים עולה עוד כי 0.3 אחוז מגימלאי הצבא מקבלים קצבה העולה על 40 אלף שקל בחודש; 1.3 אחוזים מקבלים בין 30 ל–40 אלף, חמישה אחוז מקבלים בין 20 ל–30 אלף ו–39 אחוז מקבלים בין עשרת אלפים ל–20 אלף. 55 אחוז מהגימלאים מקבלים קצבה חודשית הנמוכה מעשרת אלפים שקל. מכיוון שגיל הפרישה בצה"ל נמוך יותר מגיל הפרישה בכלל המשק, שיאני הפנסיה עשויים לעלות למדינה יותר מ–20 מיליון שקל. עלות הפנסיה של מי שמקבל את הגמלה הממוצעת לאחר שפרש משירות בגיל 42 מגיעה לשישה מיליון שקל.

לצד רשימת השיאנים פרסם הצבא גם את רשימת מאה מקבלי הפנסיות הנמוכות ביותר, כדי להראות את הצד השני של המטבע. מכיוון שהשכר הממוצע בצה"ל, הנשען לא מעט על כוח אדם צעיר, הוא הנמוך ביותר במשק - 12,681 שקל - בעלי דרגות נגד יכולים להשתכר כמה אלפי שקלים בלבד, ומכאן נגזרת גם הפנסיה הנמוכה שלהם. הפנסיה הנמוכה ביותר, 1,297 שקל, משולמת לתומך לחימה שיצא לפנסיה בגיל 40. מהנתונים לא ברור עבור כמה שנות שירות משולמת לו הגמלה, וייתכן שמדובר במי שעזב את הצבא לתקופה מסוימת בעת שירותו ובפועל שירת מספר שנים מועט. במקום המאה מלמטה ניצב תומך לחימה שפרש בגיל 40 ומקבל 2,495 שקל בחודש. מצבם של אלה עדיין טוב יותר מזה של 1,200 קצינים ונגדים שפוטרו בשנה האחרונה ללא פנסיה. חלקם בעלי מקצועות צבאיים ומבוגרים יחסית, מה שצפוי להקשות על השתלבותם בשוק העבודה.

הנתונים שמסר צה"ל נכונים לאוקטובר 2013, וסכום הפנסיות ממשיך לצמוח בכל שנה. אחרי מאבק ארוך שניהל משרד האוצר הוצמדה הפנסיה של אנשי הקבע למדד, לאחר שעד 2012 היא הוצמדה לשכר פעילים. כלומר, אם שכר האלופים בצה"ל היה עולה, גם קצבת הגימלאים היתה עולה בשיעור דומה. כך עלתה בהדרגה גם הקצבה של השיאנים. הסדר זה היה נוח לפורשים, מכיוון ששכר הפעילים עולה לאורך השנים בשיעור גבוה יותר מהמדד.

במסגרת ההסכם עם הצבא, שהביא לשינוי החקיקה, ניתנו לפורשים תוספות חד־פעמיות ותוספות קבועות של עד 20 אחוז מהקצבה הקודמת. כמו כן בוטל הסדר "הקופה הציבורית", שקבע כי פורשים מצה"ל שהמשיכו לעבוד בגוף ציבורי לא קיבלו בתקופה זו את מלוא הפנסיה, כך שלא יזכו לתשלום כפול. חלק מהגמלאים התנגדו להסכם ופרשו מאירגון גימלאי צה"ל "צוות" שאישר אותו. הם עתרו לבג"ץ נגד ההסכם, אך העתירה נדחתה.

באוקטובר האחרון חשפו "הארץ" ו־"TheMarker" את רשימת מאה שיאני הפנסיה של המגזר הציבורי. שיאן הפנסיה התקציבית הוא אחד מהיועצים המשפטיים לממשלה לשעבר המקבל מדי חודש 86,512 שקל. במקום השני נמצא דיין, הזוכה לגמלה חודשית בסך 83,512 שקל; דיינים ורבנים ראשיים מוקבלים לשופטים. במקום השלישי ממוקמת אלמנת דיין, המקבלת 78,704 שקל בחודש (נוסף לפנסיה שלה עצמה, ככל שיש כזו); שארי שופטים ודיינים מקבלים בדיוק אותם תשלומי פנסיה שקיבל השופט או הדיין לפני מותו, בעוד שארי הגימלאים ביתר השירות הציבורי זוכים ל–60% מהפנסיה. במקום הרביעי ברשימה ניצב עוד יועץ משפטי לממשלה לשעבר, ובמקום החמישי אלמנת דיין נוספת.

בין 300 מקבלי הפנסיות הגבוהות ביותר קיים רוב מוחלט ‏(83%‏) לשופטים ולמוקבליהם. משנים ליועץ המשפטי לממשלה, פרקליטי מחוז ‏(פלילי ואזרחי‏) ומנהלי מחלקות במשרד המשפטים מוקבלים לשופטי מחוזי. מלבדם, ניתן למצוא בצמרת הרשימה איש משמר הכנסת לשעבר, שמקבל 56,848 שקל בחודש והגיע למקום ה–16 ברשימה. במקום ה–20 ניצב שר לשעבר בממשלה, שלו פנסיה של 55,963 שקל בחודש. הסכמי השכר במשרד מבקר המדינה, שנותנים לעובדים סכומים גבוהים משמעותית משירות המדינה, באים לידי ביטוי בפנסיה: במקום 262 נמצא איש ביקורת המדינה, עם 32 אלף שקל בחודש. מעטים מהעובדים בשירות המדינה הצליחו להשתחל לרשימת ה–300: עובד משרד הבינוי והשיכון לשעבר מקבל 27,956 שקל בחודש, כמו גם עובד משרד הרווחה לשעבר, ויועץ משפטי בבית הנשיא זוכה לגמלה חודשית של 29,453 שקל. סכומים אלה אמנם גבוהים משכרם של אנשי הקבע, אך גיל הפרישה הנמוך מצה"ל הופך את הפנסיה של אלה ליקרה יותר בטווח הארוך. 

מה דעתכם על הפנסיות התקציביות של גמלאי הצבא?


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו