בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לבני ואהרונוביץ': יש לבחון מחדש הכרה בפשע שנאה כטרור

כיום מוגדרים הפשעים כ"התאחדות בלתי מותרת". בדיון החירום הוחלט גם לבחון גם את הגדלת מעורבות הפרקליטות בתיקי הנחקרים

5תגובות

שרת המשפטים ציפי לבני והשר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ' הודיעו בתום דיון חירום הערב (רביעי), כי יבקשו מראש הממשלה בנימין נתניהו ומהקבינט המדיני־ביטחוני לבחון מחדש את ההכרזה על מבצעי פשעי השנאה כארגון טרור. כיום מוגדר המעשה "התארגנות בלתי מותרת".

גם בעבר עמדת משרד המשפטים היתה שמבחינה משפטית אין מניעה לקדם הכרזה על מבצעי פשעי השנאה כארגון טרור, או כהתאחדות בלתי מותרת. בסופו של דבר החליט הקבינט המדיני־ביטחוני להכריז על פשעי השנאה כהתאחדות בלתי מותרת, וביולי האחרון הכריז על כך שר הביטחון באופן רשמי. בכך נתן הקבינט לכוחות הביטחון כלים נוספים להתמודדות עם הפשיעה הלאומית, כמו למשל במניעת מפגש עם עורך דין.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, הבהיר בעבר כי מבחינה מעשית, כולל הכלים המשפטיים שיעמדו לרשותם, אין הבדל כיום בין שתי ההכרזות. ההבדל היחיד בין שתי ההגדרות הוא ברמה התודעתית־הסברתית, שכן להגדרת פעילי פשעי שנאה יהודים כארגון טרור יש משמעות סמלית והסברתית כלפי העולם. במסגרת חוק הטרור הנמצא בדיונים בוועדת החוקה, צפוי מנגנון הכרזה אחד על ארגון טרור.

אוליבייה פיטוסי

בדיון היום השתתפו גם היועץ המשפט לממשלה יהודה וינשטיין, פרקליט המדינה שי ניצן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה נזרי וכן ראש אגף החקירות המשטרה ניצב מני יצחקי. מפכ"ל המשטרה, יוחנן דנינו, נעדר מהישיבה. בדיון הוחלט גם לבחון הרחבה של מתן צווי הרחבה ואכיפתם והעברת תיקים העוסקים בפשעי שנאה, שחלקם מטופלים כיום על ידי התביעה המשטרתית, אל הפרקליטות וכן הגברת המעורבות של הפרקליטות בליווי תיקים.

אהרונוביץ' הוסיף היום כי באשר להצעתו לאפשר מעצרים מינהליים גם למבצעי פשעי השנאה כפי שנהוג בעברות ביטחוניות, "קיימת הבנה במערכת המשפטית ללכת לקראת מעצרים מנהליים בפיקוח שופט עליון". בעבר דחה וינשטיין את בקשת אהרונוביץ' לאפשר למשטרה להשתמש במעצרים מינהליים של אנשים המשתייכים לארגוני פשע.

עד היום לא הוגשה בקשה מצד השב"כ לעצור מנהלית מבצע פשע שנאה, אולם האפשרות הזו קיימת בחוק שכן מדובר בעברת ביטחון. בישיבה הבהירו נציגי היועץ המשפטי לממשלה כי באפשרותם להשתמש בצווי הרחקה מינהליים המגבילים את התנועה באזור מסוים, או במעצר מנהלי המאפשר לעצור אדם בלא משפט, אם קיים יסוד סביר שלפיו הוא עשוי לבצע עברה שתיפגע בביטחון המדינה - אם יוצג מידע מודיעיני מספק שיצדיק שימוש בכלי חריג זה.

בתחילת הדיון התייחסה לבני לפשעי השנאה הגוברים וכן לפרסום על הדיון שהתקיים ביצהר בשאלה אם מותר להרוג חייל במהלך פינוי. "הדברים הללו לא נאמרו ממטה חמאס, אלא מיישוב יהודי - מיצהר", אמרה לבני. "מי ששתק אל מול פשעי שנאה נגד ערבים, מגלה שהפשעים האלה מופנים עתה נגד חיילי צה"ל, נגד רשויות אכיפת החוק ונגד שלטון החוק. למדנו כבר שהטקסטים האלו יכולים להפוך למעשים. התכנסות היום איננה ראשונה, אלא המשך של רצון משותף של כל הנוכחים כאן ללכוד את הפושעים ולהעמידם לדין, ולשם כך התכנסנו".  

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, אמר בישיבה כי "אנחנו במערכת אכיפת החוק נעשה הכל כדי שהתופעה לא תתקיים. המשימה לא פשוטה. כבר הכרזנו עליה כהתארגנות בלתי חוקית. אם תהיינה ראיות קבילות אעקוב באופן אישי על הגשת תיקים ולא נהסס לערער ולחזור ולערער עד אשר תהיה ענישה מתאימה, לאירועים שאנחנו לא מוכנים להקל בהם ראש".

דיון אחר בנושא פשעי השנאה תוכנן להתקיים אחר הצהריים בתחנת המשטרה במשגב, אולם אימאמים במסגדים מסכנין והסביבה שהוזמנו למפגש סירבו להשתתף בו.

השייח עלי אבו־ריא, אימאם מסגד "אנור" בסכנין, סיפר ל"הארץ" כי "קיבלתי הזמנה והודעתי שאין בכוונתי להגיע, והיו עוד רבים שנקטו באותה עמדה. בסופו של דבר המפגש בוטל". הוא הבהיר כי "אין מדובר בעמדה המכוונת נגד התחנה או קצין כזה או אחר, או שאנו נגד מפגשים ודו־שיח. אבל בסוגיה הזו עדיף שהמשטרה תתמודד עם אותם עבריינים ופושעים ולא לדבר אתנו כאילו אנחנו חלק מהבעיה". עוד אמר השייח אבו־ריא: "ההרגעה הכי טובה שיכולה להיות זה שאותם פושעים יהיו מאחורי סורג ובריח והמשטרה תפעל לשמירה על המקומות הקדושים. אחרת, כל שיחה כזו או אחרת לא יכולה להשיג את המטרה".

במשטרת מחוז צפון הסבירו שאכן הוזמנו כמה אימאמים באמצעות המשטרה הקהילתית, ולמטרת "מפגש היכרות". אולם, התברר כי לא כל האימאמים הוזמנו מאחר וחלקם עובדי מדינה בעוד אחרים משתייכים לתנועה האיסלאמית ולעמותות שאינם כפופים למדינה. עם זאת, במשטרה ציינו אתמול התקיימה פגישה עם האחראי על האימאמים מטעם משרד הדתות וכי בקרוב יוזמנו האימאמים למפגש אחר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו