בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נתניהו יבחן הקדמת שיווק קרקעות בסיסי צה"ל, לגשר על פערי התקציב

בעוד הצבא מבקש תוספת לתקציב ומאיים בביטול אימונים, מקווה נתניהו לפשר בעזרת מכירת הקרקע המוערכת בעשרות מיליארדי שקלים

25תגובות

העימות בין מערכת הביטחון למשרד האוצר, על רקע הדרישה להגדלת תקציב הביטחון השנה, ייכנס לשלב מכריע בשבוע הבא, אחרי שובו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מהביקור ביפן. בשבוע הבא גם יציג הצבא לשר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, את התוכניות המפורטות לקיצוץ באימונים, מעבר להכרזה על ביטול תרגיל העורף הלאומי ביוני. אחד הפתרונות שיבחן נתניהו במטרה לגשר על המחלוקת יהיה להאיץ את תהליך שיווק הקרקעות שעליהן ממוקמים בסיסים שאמור צה"ל לפנות ממרכז הארץ.

בשבוע שעבר הזהיר יעלון את חברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי תקציב הביטחון השנה הגיע ל"נקודת שבר" וכי לא יהיה מנוס מפגיעה חמורה באימוני היחידות במחצית השנייה של השנה. כמה מהח"כים הביעו פליאה על כך שהצבא מבקש כעת תוספת בת קרוב לשני מיליארד שקל, בשעה שבישיבת הקבינט באוקטובר אשתקד טען כי יחסרו לו רק 750 מיליון שקל השנה. בהחלטת הקבינט מאותה עת אף הוכנס סעיף שבו נאמר במפורש כי לא יהיו השנה תוספות כלשהן לתקציב.

אולם, גרסת מערכת הביטחון שונה. מהדברים שאמר יעלון היום בוועדה אחרת, ועדת העבודה והרווחה, עולה כי בינו לבין נתניהו היו הבנות בעל־פה שלפיהן יימצא בכל זאת מקור תקציבי לתוספת למשרד הביטחון במהלך 2014, כפי שנהג נתניהו לעשות גם בשנים קודמות. בד בבד, סוכם כי נתניהו ינחה את מנכ"ל משרדו, עו"ד הראל לוקר, לבחון שורת טענות של מערכת הביטחון על עיוותים בתקציב - בהם העובדה שהיא משלמת מע"מ על הסיוע הביטחוני המגיע מארצות הברית ומשלמת בלו על דלק למטוסים, לספינות ולטנקים וארנונה לרשויות שבתחומן נמצאים בסיסים.

הבדיקות הללו טרם נעשו. גם מימוש החלטת הקבינט על מינוי ועדת בדיקה חדשה לגודלו של תקציב הביטחון, בראשות האלוף במילואים יוחנן לוקר (אחיו של המנכ"ל) מתעכב. הוועדה טרם התכנסה ולו לישיבה אחת ובינתיים נראה כי מסקנותיה לא יהיו רלוונטיות לסיכום התקציב השנה ואפילו לא לשנה הבאה. בישיבת קבינט נוספת, בינואר האחרון, נאמר לשרים כי הצבא יוכל לעמוד במתכונת האימונים הקיימת רק עד סוף אפריל, בשל הפער בתקציב.

עמית שאבי

בינתיים, נוספה שורת טענות חדשות. לפי מערכת הביטחון, שר האוצר יאיר לפיד מסתיר במתכוון מנתניהו והשרים את הנתונים המלאים בדבר עודפי התקציב שהצטברו בשנה הקודמת. יעלון אף התלונן על כך שבשעה ששר האוצר העביר כספים לרווחת ניצולי השואה (כמיליארד שקל), לתוספת תקנים למשרד לביטחון פנים ולתוספת משאבים לכמה משרדי ממשלה, שבהם בולטים משרדים של שרי יש עתיד, לפיד סירב להעביר תוספות כלשהן למשרד הביטחון. שר הביטחון וקציני צה"ל הזכירו סדרה של סוגיות שבהן, לטענתם, האוצר הפר בגלוי סיכומים קודמים על מימון מצדו להעברת בסיסי צה"ל לנגב, לגישור פערים בתשלומי הפנסיה של גמלאי מערכת הביטחון ולפעילות הרשות לפינוי מוקשים. הפרות אלה, נטען, הן שהביאו לתפיחת הפער בתקציב הביטחון עד כמעט שני מיליארד שקלים בתוך חודשים אחדים.

אלא שבניגוד לשנים קודמות, שבהן התרגלה מערכת הביטחון להשיג את מבוקשה, השנה חל שינוי ביחסי הכוחות הנובע משני תהליכים הקשורים זה בזה: התפנית בדעת הקהל, שמאז המחאה החברתית בקיץ 2011 (וביתר שאת באחרונה) מעדיפה מילוי צרכים דחופים אחרים על פני דרישות צה"ל ולצד זאת, העובדה שלפיד, כשר אוצר שהוא ראש המפלגה השנייה בגודלה בקואליציה, נהנה מעוצמה פוליטית לא מבוטלת ונענה פחות לתכתיבי נתניהו.

המחלוקת בין האוצר לביטחון נסבה גם על שנת 2015, שלגביה קיים פער של קרוב לחמישה מיליארד שקל בעמדות הצדדים. אולם, הוויכוח המיידי נוגע לתקציב הביטחון בשנה הנוכחית ועל רקע זה נקטה מערכת הביטחון צעדים מתוקשרים בימים האחרונים, ובראשם ביטול תרגיל העורף. קיימת גם כוונה לבטל את זימונם לתעסוקה המבצעית של מרבית הגדודים (המעטים מלכתחילה) שתוכננו לכך במחצית השנייה של השנה.

אחת הטענות המרכזיות שמעלה משרד הביטחון נוגעת לסירובו של האוצר להקציב כספים כדי לקדם את תוכנית פינוי הבסיסים. אשתקד גיבש המשרד תוכנית לפינוי מחנות צה"ל באזור שבין חיפה לאשדוד, שלטענתו תאפשר בניית עשרות אלפי יחידות דיור. בין השאר, הכוונה היא לפנות מחנות נוספים מבסיסי הענק בצריפין ובתל השומר. שוויה הכולל של קרקע זו מוערך, לדברי המשרד, בלא פחות מ-80 מיליארד שקל. על-פי הבנות קודמות בין הצדדים, זכאי הצבא למימון העברת הבסיסים מהקרקעות שיפונו. אולם, העברת כספים מהירה לצורך זה תאפשר להקל על חלק מעלויות הקיום השוטף עד סוף השנה. זהו מקור תקציבי עיקרי שבעזרתו יכול נתניהו לצנן את המחלוקת בשני המשרדים.

בטווח הרחוק יותר, נראה שחרף התחמקויותיה, למערכת הביטחון לא יהיה מנוס מנגיעה בתנאי הפנסיה של משרתי הקבע. כשיעלון והרמטכ"ל, בני גנץ, נשאלים על נכונות לקצץ בפנסיה (בראש ובראשונה, בתוספת בשיעור 6% שרשאי הרמטכ"ל להעניק למשתחררים מקבע), הם משיבים כי צה"ל יהיה הראשון שיסכים לקיצוץ, אך אינו מוכן להיות הגוף היחיד. אולם, הולך ומתבסס הרושם שהגידול המתמיד בעלויות השכר והגמלאות - ב-2015 הן צפויות לתפוח ל-7.9 מיליארד שקל בשנה - יחייב את הצמרת הביטחונית להסכים לשינוי, שיכלול גם בחינה מחודשת של מודל השירות בקבע כולו. יעלון כבר אתמול לוועדת העבודה כי הכין תזכיר חוק לביטול מודל הקבע, "משום שהאוצר לא עומד במלתו, לא בהסכמים חתומים ולא בהחלטות ממשלה". הוא הזהיר כי "בלא הגנה למשרתי הקבע, נקבל צבא יותר זקן ופחות טוב".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "השתלחותו של שר הביטחון בדרג המקצועי באוצר מהווה דריסה ברגל גסה של משרתי ציבור. המשוואה פשוטה: כל תוספת לביטחון תבוא על חשבון הציבור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו