בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מערכת הביטחון הגישה תזכיר חוק שיצמצמם את ההכרה בנכי צה"ל

בתזכיר מופיעות רק חלק מהמלצות ועדת גורן, שאושרו בממשלה. גורם במערכת הביטחון: ההצעה תחסוך רק כ-180 מיליון שקלים בשנה, במקום 250 מיליון

15תגובות

משרד הביטחון הגיש אתמול (שלישי) את הצעתו לשינוי החקיקה בנוגע להגדרה מיהו נכה צה"ל. בתזכיר החוק שונו חלק מההמלצות של ועדת גורן, שמונתה כדי לקבוע מי הזכאים להטבות מאגף השיקום במשרד הביטחון.

ב–2012 אישרה הממשלה את המלצות הוועדה לבדיקת אמות המידה לזכאות לסיוע מאגפי השיקום, בראשות השופט בדימוס אורי גורן. כך, למשל, המליצה הוועדה להפסיק את ההכרה כנכי צה"ל למשרתי קבע הסובלים ממחלות, ולהכיר בהם רק בעקבות חבלה שנגרמה להם תוך כדי ועקב שירותם ועקב "אירוע שהוא ייחודי ומיוחד לשירות הצבאי או הביטחוני". עוד הוחלט להפסיק להכיר בחיילי חובה כנכי צה"ל אם שהו בחופשה ופציעתם אירעה "במקרים בהם נהגו החיילים בפזיזות". כמו כן אושר לשנות את תנאי הזכאות לרכב רפואי לנכי צה"ל, ולהפסיק להכיר באנשי משמר הכנסת כנכי צה"ל.

לאחר אישור ההמלצות בממשלה התעוררה מחאה מצד נכי צה"ל, והוחלט לא לשנות את תנאי הזכאות לרכב נכים. במקביל, לבקשת הרמטכ"ל בני גנץ, התקיים דיון נוסף בעניין יישום ההמלצות, ובמערכת הביטחון ביקשו לערוך בהן "שינויים ערכיים", כפי שהגדיר זאת. לדברי אותו גורם, קודם לכן היו אמורות המלצות ועדת גורן לחסוך כ-250 מיליון שקלים מדי שנה, עשור לאחר יישומן, אך כעת, אם תתקבל הצעת מערכת הביטחון, הן יחסכו כ-170 עד 180 מיליון שקלים בלבד.

שירן גרנות

חלק מהשינויים שביקשו שר הביטחון משה יעלון והרמטכ"ל גנץ, ובאים לידי ביטוי בתזכיר החוק שהוגש, כללו שינוי ההכרה באנשי קבע כנכי צה"ל אם חלו במחלות מסוימות. כך, מציעים במערכת הביטחון שככלל, מחלות עבור אנשי קבע יוכרו רק אם מדובר ב"מחלות שירות" - ולא במחלות כמו סכרת, פסוריאזיס, אסטמה ועוד. במערכת הביטחון הסבירו כי "הגדרת 'מחלות שירות' הינה מצומצמת ביותר, ובאה לענות על מקרים מיוחדים בהם ניתן להצביע על מחלה מסוימת שאופיינת לשירות הצבאי או הביטחוני או לתנאי שירות מסוימים", כמו למשל מחלה שנגרמה מחשיפה לקרינה מייננת או לחומר מסוכן.

עוד הוחלט כי עבור אנשי מילואים, קבע וחובה, חבלה תוכר כנכות רק אם אירעה "תוך כדי ועקב השירות". כלומר, במערכת הביטחון ביקשו להוריד את התנאי שמדובר בחבלה "ייחודית ומיוחדת לשירות הצבאי או הביטחוני" עבור אנשי הקבע, כפי המליצה ועדת גורן.

עוד הוחלט לשנות את התנאי להכרה בפציעות של חיילים בחופשה ממעשה שנעשה ב"פזיזות", ל"התנהגות עבריינית". בתזכיר החוק מפורט כי חייל לא יוכר כנכה אם עשה, למשל, תאונת דרכים בשל התנהגות עבריינית, או כתוצאה משימוש בסם מסוכן או שתיית אלכוהול. עוד נקבע כי חייל לא יוכר כנכה אם פציעתו התרחשה בזמן חופשה בחו"ל, למעט מקרה בו מדובר בחייל בודד, שיצא לביקור משפחות. בנוסף מציעה מערכת הביטחון לבטל את אפשרות ההכרה כנכי צה"ל גם עבור מתנדבי המשמר האזרחי.

בתזכיר מוסבר כי במשך השנים "חל ריחוק מהייעוד המקורי של חוקי השיקום", וכן כי "הורחבה האוכלוסייה הזכאית להכרה לפי חוק השיקום". מוזכרים בו, בין היתר, חיילים שנחבלו במהלך חופשה, וכן אנשי מערכת הביטחון שמחלות שונות נגרמו להם או הוחרפו "כתוצאה משירות שאינו ייחודי למשרתי כוחות הביטחון, ושנובע משילוב של תנאי שירות (שעשויים להתקיים גם במקום עבודה אזרחי), גיל, תורשה, ונסיבות חיים שונות של המשרת". בעוד במקום עבודה רגיל אותם נפגעים היו מפוצים על ידי הביטוח הלאומי, כיום הם מקבלים את הסיוע מאגף השיקום, שהפך "למעטפת סוציאלית בלעדית", לשון תזכיר החוק. חלק מעיקרי התזכיר פורסמו הבוקר בידיעות אחרונות.

לפי נתונים שפורסמו ב"הארץ" בחודש שעבר, רק שליש מנכי צה"ל נפגעו בפעילות מבצעית, בעוד 38% נפגעו בתאונות - כולל תאונות דרכים, ו-28% הפכו נכים בשל מחלה.

במערכת הביטחון טוענים כי ההגדרות הקיימות הביאו לעלייה משמעותית בכמות הנכים המטופלים על ידי אגף השיקום, כמו גם במספר הנכים המוכרים מדי שנה, ובמספר בני המשפחות השכולות המוכרות - וכל זאת "בשנים שבהן לא היו מלחמות או מבצעים צבאיים נרחבים".

לדברי מערכת הביטחון, יש במגמות אלו מספר היבטים שליליים. ראשית, הייחודיות של נכי וחללי צה"ל טושטשה, "ואף נוצר זילות מסוים במעמדם של אלה". כמו כן, נטען, נוצר עומס רב על אגפי השיקום, שהביא הביא לגידול ניכר בתקציבי האגף, ובשיעור תשלומי השיקום מסך תקציב הביטחון.

השיקול התקציבי הוא משמעותי ביותר בבקשה לשינוי החקיקה. בתזכיר נכתב כי העלייה בשיעור תשלומי השיקום "באה בסופו של דבר על חשבון התעצמותו של צה"ל... הדבר נכון במיוחד בתקופות של קיצוצי תקציב". לפי נתוני מערכת הביטחון, תקציב אגף השיקום הגיע בשנת 2012 ל-5 מיליארד שקלים, שהם כ-11% מתקציב משרד הביטחון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו