בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תקציב הביטחון לשנת 2015: עלייה בגמלאות - וירידה בתקציב לצה"ל

לדברי מנכ"ל משרד הביטחון, צה"ל יפסיק החל מיוני את מרבית האימונים. תקציב "מיוחד" שלגביו לא ניתן פירוט יעלה ב-600 מיליון שקל

24תגובות

"לפי המתווה התקציבי המצטייר, לא נוכל להתחיל את שנת 2015" - כך אמר היום (שני) מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף במילואים דן הראל. לדבריו, "יהיה לנו כסף לשיקום ולגמלאות, כי זה חוק, אבל לא יהיה לנו כסף לגורמים שמייצרים ביטחון". 

הראל הציג היום בפני כתבים את התכנון התקציבי לשנה הבאה, לצד משמעויות הפסקת האימונים והאחזקה בצבא במחצית השנייה של שנת 2014. לדברי הראל, במערכת הביטחון מתכוונים לבטל, מלבד עשרות אלפי ימי מילואים שתוכננו לחודשים הקרובים את כל האימונים שתוכננו לתקופה זו, כולל תרגיל מפקדות רחב היקף. במשרד מתכננים כי צה"ל יפסיק את מרבית פעילותו, מלבד תהליכי ההכשרה והצרכים הבסיסיים, החל מה-1 ביוני. 

במסגרת הדיונים המתקיימים כעת בתקציב לשנת 2015, גובשה במשרד טיוטה לתוכנית התקציבית של משרד הביטחון בשנה זו, שיעמוד על 52.8 מיליארד שקל. תקציב הגמלאות צפוי לעלות ב-2015 ל-7.9 מיליארד שקל, לעומת 7.4 מיליארד השנה; תקציב השיקום יקבל תוספת של 100 מיליון שקל ויגיע ל-5.1 מיליארד ב-2015; תקציבי הרכש, המבוצע באמצעות כספי סיוע מארצות הברית, יעלו אף הם ב-100 מיליון שקלים ויגיעו ל-6.1 מיליארד.

שני תקציבים נוספים הניתנים בהחלטת ראש הממשלה, אותם מגדירים במשרד הביטחון כתקציבים "קשיחים", שנובעים מהחלטת ראש הממשלה, יזכו אף הם לתוספת: תקציב מעבר צה"ל דרומה, שיעלה מ-500 מיליון שקל ב-2014 ל-1.4 מיליארד בשנה הבאה, ותקציב נוסף המוגדר כ"מיוחדים", שלגביו לא ניתן פירוט, שיעלה מ-4.5 מיליארד שקל בשנה זו ל-5.1 מיליארד בשנת 2015.

אליהו הרשקוביץ

במשרד הביטחון אומרים כי בתקציב צה"ל עצמו תחול ירידה - מ-26.05 מיליארד שקל ב-2014 ל-22.4 מיליארד בשנה הבאה. "מערכת הביטחון, כשיטה, מתוקצבת בתחילת כל שנה בחוסר נמוך לעומת המשימות שמוטלות עליה על ידי הדרג המדיני. הדבר דורש השלמות, וזה יוצר אי-ודאות ופוגע לאורך זמן באמינותנו", אמר היום מנכ"ל המשרד.

לדבריו, "האמירה שצה"ל ומשרד הביטחון לא יודעים לנהל תקציב או שיש שומנים לא קשורה לעובדות. חלקו של תקציב הביטחון יורד לאורך השנים בצורה משמעותית מאוד ומנגד אנחנו רואים עלייה מבורכת, בכל התקציבים החברתיים. אבל האמירה שכל שקל לביטחון זה שקל פחות בחינוך וברווחה היא אמירה לא מבוססת ואסור שתיאמר. כבר ארבע שנים מערכת הביטחון מתנהלת ללא תוכנית רב-שנתית. המשמעות של זה היא ניצול לא מיטבי של משאבי המערכת ופגיעה בהתעצמות ובבניין הכוח". 

במשרד הביטחון ציינו כי תקציבים רבים שהיו אמורים להיות מועברים לידי מערכת הביטחון במסגרת הסכמים עם האוצר לא הועברו. בין היתר, מדובר במימון העברת הצוללת השישית לידי חיל הים, בתוכנית פינוי המוקשים, בהסכמי התייעלות בכוח אדם ועוד. סך כל הסכמים אלו עומד לפי מערכת הביטחון על 2.15 מיליארד שקל. במשרד הביטחון מעוניינים לקבל לידיהם סכום זה, כדי להמשיך ולקיים את התוכניות הצבאיות השנה.

בדיוני הקבינט במאי 2013 הוחלט כי תקציב הצבא יועלה בהדרגה עד שיגיע ל-59 מיליארד שקל ב-2018 אז גם נקבעה מסגרת התקציב ל-2015, העומדת על 52 מיליארד שקל. עם זאת, באוקטובר האחרון הוחלט להקים ועדה ציבורית לבדיקת תקציב הביטחון, שבראשה עומד האלוף במילואים יוחנן לוקר. הוועדה עצמה טרם החלה לפעול, ובמערכת הביטחון סבורים כי בכל מקרה לא תסיים את פעולתה עד לדיוני התקציב לשנה הבאה. טיוטת התקציב לשנת 2015 כבר גובשה, וכוללת את ההוצאות הצפויות של מערכת הביטחון.

מקור ביטחוני בכיר אמר כי במערכת הביטחון מבקשים לקיים דיון בקבינט בנושא, שיכלול לא רק התמקדות בהתחייבויות האוצר שלדבריו לא קוימו, אלא גם עבור שנת התקציב 2015. "התקציב יוגש בקיץ, כבר יש טיוטה, ולא סתם הם (האוצר) אומרים שהם הולכים עוד לקצץ. כדי שלא נגיע לעוד פארסה כמו שהיה בתקציב הקודם, אנו דורשים שיהיה דיון בקבינט על תקציב 2015, שהוא יהיה עוגן".

במערכת הביטחון טוענים שתקציבים המיועדים לביטחון גרידא רק הולכים וקטנים. בשנת 2014, קיבלה מערכת הביטחון 51 מיליארד שקלים, יחד עם תוספת של 2.75 מיליארד שקלים שהעברתם סוכמה ביום האחרון של שנת 2013. כמו כן קיבלו במערכת הביטחון כ-900 מיליון שקלים שהוגדרו כ"הוצאה מותנית בהכנסה" - כך למשל אמורה מערכת הביטחון לקבל לידיה כ-300 מיליון שקלים לאחר העברת קרן הקריה לידי עיריית תל אביב, ומאות מיליוני שקלים הועברו כשיפוי על גיוסם של חרדים לצבא, המקבלים תשלומי משפחה השווים לעתים לעלויות השכר של אנשי קבע זוטרים.

בשבוע שעבר הציג בכיר במערכת הביטחון שורה של העברות תקציביות שלדבריו האוצר התחייב להעביר לידי משרד הביטחון - ולא ביצע: 350 מיליון שקלים לפרויקט העברת צה"ל לנגב, 51 מיליון שקל עבור הצוללת השישית שתגיע לידי חיל הים, 44 מיליון שקלים כחלק מהסכם התייעלות כוח האדם בצבא ועוד. שווים של כל העברות אלו עומד על 2.15 מיליארד שקלים - שבצבא מעוניינים לקבל כהחזר. במקביל, במערכת הביטחון מתכננים להקים ועדה לבחינת מודל הקבע מחדש, לאחר שהגישו בשבוע שעבר תזכיר חוק המבקש לבטל את העלאת גיל הפרישה של אנשי הקבע. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו