בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מת אברהם שלום, ראש השב"כ מפרשת קו 300

שלום, שלקח חלק בחטיפת אייכמן מארגנטינה, מונה ב-1980 לתפקיד וכיהן בו במשך שש שנים. "העתיד שחור, הכיבוש אכזרי", אמר בסרט "שומרי הסף"

30תגובות

אברהם שלום, ראש שירות הביטחון הכללי בין 1980 ל-1986, שפרש מתפקידו בעקבות פרשת קו 300, מת היום (חמישי) בגיל 86.

שלום נולד בווינה שבאוסטריה ב-1928, בן יחיד לאב תעשיין ואם מורה לפסנתר. עם עליית הנאצים לשלטון הוא סבל מהתנכלויות על רקע אנטישמי. ב-1939 עלה לארץ ישראל עם הוריו, והתיישב בתל אביב, שם למד בגימנסיה בלפור.

ב-1946, כשהיה בסוף כיתה י"א, התגייס לפלי"ם ושירת בקיבוץ יגור ובקיבוץ מעוז חיים. בהמשך שירת בגדוד הראשון של הפלמ"ח. במלחמת העצמאות השתתף בקרבות במשמרת העמק, הגליל, לוד, רמלה, לטרון ובנגב.

אי–פי

את הקריירה בשב"כ החל ב-1950, כשגויס לארגון בידי רפי איתן. שנתיים אחר כך מונה למפקד יחידת המבצעים בירושלים. בין 1954 ל-1957 הושאל למוסד וכששב התמנה לראש אגף המבצעים בשב"כ.

ב-1960 היה סגן מפקד מבצע החטיפה של אדולף אייכמן, שנחטף בידי המוסד מביתו בארגנטינה והובא למשפט בישראל. "יצא לי לשבת עם צבי אהרוני כשהוא שאל את אייכמן את השאלות שהובילו למספר שלו בגסטאפו ולהודאה בזהותו. רק אני וצבי אהרוני ידענו גרמנית ושמעתי אותו אומר - 'אני אדולף אייכמן'. ברגע שהוא אמר שהוא אייכמן התמלאנו גאווה, זה דבר של פעם בחיים, פעם בדור, לא היה אייכמן נוסף, למרות שהליכוד רצה לעשות מדמיאניוק עוד אייכמן", אמר שלום ל"הארץ" ב-2010.

ב-1972, לאחר טבח הספורטאים הישראלים במינכן, מונה לפקד על אגף האבטחה בשב"כ, וב-1980 מונה לראש הארגון. כעבור שש שנים פרש בעקבות חשיפת "פרשת קו 300", והיה בין מקבלי החנינה מהנשיא.

אלכס ליבק

בראיון ליחיאל גוטמן, שפורסם ב-1997 ב"ידיעות אחרונות", התייחס שלום לפרשה: "הייתי נוכח כשטיפלו בהם, כשהיכו אותם", אמר בהתייחסו למחבלים שהורדו מהאוטובוס. "...אני נתתי הוראה לתת להם עוד כמה מכות, וזהו", הוסיף בהתייחסו להנחיה שנתן לפקודיו להרוג את המחבלים. "אם לא היה קורה כלום, כולם היו מברכים על זה שהם מתים. אבל היות שקרה מה שקרה, אז פתאום כל אחד מתנער. הבעיה היא האם רצינו מחבלים חיים או לא. המדיניות הכללית היתה שמחבלים חיים לא תורמים לעניין", אמר.

בהתייחסו לטיוח הפרשה, אמר: "ברגע שאתה מתחיל לעשות שגיאה... אפילו אם נעשתה מנקודת ראות לאומית והיה נדמה לך שזה נכון - אסור לעשות דברים כאלה, כי א': זה לא מחזיק. ב': זה מכה חזרה כבומרנג וצריך להיזהר מזה כמו מאש. זה לא חשוב אם אתה מתחרט או לא מתחרט, אם עומדים מאחוריך או לא עומדים מאחוריך. בדרך כלל, כשיש תקלה, לא יעמדו מאחוריך לאורך זמן, לא חשוב מי אתה".

באותו ראיון התייחס גם לתפקידו של ראש השב"כ בישראל: "אני לא חושב שאפשר לנהל שירות ביטחון בארץ, שבה כל יום נהרגים ונפצעים אנשים, בצורה הכי דמוקרטית. לא מאמין בזה. וגם לא מצפים שזה יקרה. באנגליה או בצרפת, בכל מיני מקומות אחרים, יש דמוקטריה יותר ארוכה".

לפני שנתיים, בראיון לסרט "שומרי הסף" של דרור מוהר, התייחס שוב לפרשה, שם שיחזר בקור רוח את ההוראה לחסל את המחבלים, וטען כי אין מקום למוסר במלחמה בטרור.

שלום אחראי לאחת ההתבטאויות המטלטלות ביותר בסרט, כשהשווה את צה"ל לצבא של גרמניה הנאצית: "העתיד שחור... כי אתה מכניס את רוב הצעירים שלנו לצבא, והם רואים שם דבר והיפוכו: מצד אחד שזה רוצה להיות צבא עממי, ומצד שני צבא כיבוש אכזרי, שדומה לגרמנים במלחמת העולם השנייה".

עוד אמר בסרט: "במדינת ישראל זה לוקסוס גדול מדי לא לדבר עם האויבים שלנו... אנו חייבים לדבר עם כל מי שמוכן לדבר אתנו, כולל חמאס, הג'יהאד האיסלאמי ומחמוד אחמדינג'אד. גם אם הוא עונה בחוצפה אני בעד להמשיך. אין אלטרנטיבה... זו תכונה של איש מודיעין מקצועי, לדבר עם כולם. ככה מתבהרים דברים. אני רואה שהוא לא אוכל זכוכית, והוא רואה שאני לא שותה נפט". קטע מתוך הסרט, ששודר ב"לונדון וקירשנבאום":



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו