בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אביו של גיל-עד שער התקשר למוקדי הביטחון, אך דבר לא נעשה במשך שעות

54 שיחות התקיימו בסך הכל עד שעורב צה"ל בפנייה - אף שהאב העלה חשש כי בנו נחטף. המוקדנית: "הם בטח ישנים אצל חבר, מניחה שזה ייפתר בבוקר"

20תגובות

קלטת השיחה בין הנער החטוף גיל-עד שער למוקד החירום של מחוז ש"י שהותרה סוף סוף לפרסום הערב (שלישי), חושפת את ממדי המחדל המשטרתי, אשר סביבו נעשו כל כך הרבה מאמצי טיוח והסתרה בשבועיים האחרונים. אך הערב נוסף לפרשה עוד מרכיב, מחריד לא פחות - סדרה של הקלטות שפורסמה לראשונה בערוץ 10 המתעדות את השיחות הנואשות שערך באותו לילה אביו של גיל-עד, אופיר שער, למוקדי החירום של המועצות האזוריות בגדה ודרכם אל צה"ל.

עד כה ידענו שהטיפול המשטרתי האדיש עלה בעיכוב של יותר מחמש שעות בטיפול בחטיפה, עד שהאב המודאג דיווח על היעלמות בנו למשטרת מודיעין. אבל כפי שדווח ב"הארץ", צה"ל והשב"כ החלו בעבודה מעשית לאיתור החטיפות כמה שעות יותר מאוחר, רק בשעות הבוקר של יום שישי ה-13 ביולי. כעת בא כתב ערוץ 10, רועי שרון ומסביר בדיוק מדוע, באמצעות ההקלטות.

שער האב מדבר, בסבלנות ובנימוס אין-קץ, עם מוקדנית אחר מוקדנית. 54 שיחות מתקיימות בסך הכל. התורניות במועצות מטפלות בפנייתו ברצינות, אבל עובר יותר מדי זמן עד שבצבא מתחילים להתעורר. ההאזנה להקלטות, כשאנו יודעים כיום כיצד הפרשה הסתיימה, היא חוויה מסמרת שיער. אופיר שער כבר מבין בדיוק מה קרה. הוא אפילו יודע להעריך שאם בנו נחטף, החוטפים נסעו לדרום הר חברון. המערכת מגיבה בעצלתיים.

רויטרס

תמלילי השיחות חושפים כי לפני כמעט שלושה שבועות, חמש שעות לאחר החטיפה - בשעה 3:18 לפנות בוקר - התקשר האב למוקד הביטחון של מועצת בנימין, ודיווח כי בנו נעדר. "זה חריג בצורה מאוד קיצונית", אמר שער למוקדנית. 

"אולי הוא נרדם", הציעה המוקדנית, והוסיפה: "אי אפשר לדעת. ככה זה ילדים". לאחר מכן, יצרה קשר עם מוקד הביטחון האזרחי של ההתנחלות אפרת, בניסיון לברר אם גיל-עד נראה בסביבה. 

זמן קצר לאחר מכן, בשעה 4:56 לפנות בוקר, התקשר שער למוקד הביטחון של מועצת בנימין פעם נוספת. "אני רוצה לדעת אם חוץ מהמשטרה גם הצבא מעורב, ברמה של סיורים לא רק לבית שמש", שאל האב. משנענה בשלילה, הוסיף ואמר: "אני מסתכל על תרחיש שהוא נכנס למישהו... וחטפו אותו. אז אם לקחו אותו לא לקחו אותו לבית שמש, לקחו אותו לדרום הר חברון". המוקדנית השיבה כי העבירה את העניין לטיפול מוקד צה"ל בגזרה, והבטיחה כי תברר מה נעשה עד כה.

בשעה 4:58 יצר מוקד הביטחון של אפרת קשר עם מוקד צה"ל. "אתם עושים משהו לגבי הנעדרים האלה?", שאלו באפרת, ונענו: "הורדנו את זה לכל המחסומים, לגדודים. אין לנו יותר מזה מה לעשות". לאחר מכן אמרה נציגת מוקד צה"ל כי "אם מדובר בשניים מהישיבה, הם בטח עצרו אצל חבר לישון" וסיכמה: "אני מניחה שבבוקר זה ייפתר".

 

רק בשעה 5:06 לפנות בוקר – כשבע שעות לאחר החטיפה – חיבר מוקד אפרת את שער עם המוקד הצה"לי. "יש איזשהו מצב של צבא שמבין שזה משהו חריג?", שאל האב, והקשה: "למה הצבא לא בתמונה? סליחה שאני מסתכל על המקרים הקטסטרופליים, אבל דרום הר חברון נמצא אפצ'י משם. אם הוא עלה בכפר עציון על טרמפ על חבר'ה פח"ע אז לשם הם ייסעו, לא לבית שמש".

עבודה במוקד, משטרתי או צבאי, היא משימה כפויית טובה. ישנן המון התרעות שווא והטרדות, שבדיקתן מסתיימת לבסוף בלא כלום. החיילת שענתה לאופיר ב-5:06 בבוקר היא כנראה סמלת מבצעים או קצינה, שמבוגרת רק בשנתיים-שלוש מהנערים החטופים. לא יהיה זה הוגן להפיל עליה את מחדלי המערכת כולה, ממש כפי שהמוקדן במשטרה - שוטר בשירות חובה - אינו אשם במה שהתרחש לבסוף.

ועדיין, יש כאן סימנים ברורים לכשל מערכתי מקיף, שאינו מסתכם באדישות המשטרה או בתקלת השב"כ שאפשר לחוליה לפעול בלא התרעה. "דברים כאלה בדרך כלל נפתרים בבוקר. אני מניחה שבעזרת השם או-טו-טו-טו נפתור את הבעיה", מנסה החיילת במוקד להרגיע את אופיר שער, אבל ההשגחה העליונה לא מתערבת. ההקלטות חושפות עוד טפח מהמחדל הגדול של מערכת הביטחון בפרשת החטיפה. נדמה שלא יהיה כאן מנוס מתחקיר ממלכתי מקיף.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו