בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מאות פלסטינים בעלי אזרחות זרה נמלטו מרצועת עזה

812 תושבים ברצועה ומבקרים בה, שבקשותיהם אושרו, יצאו מישראל. "קשה לעזוב, אבל זה נהיה קריטי", סיפר בעל גלידרייה בעזה החוזר לקנדה

9תגובות

812 תושבים ומבקרים ברצועת עזה, שברשותם אזרחות נוספת, יצאו היום (ראשון) דרך מעבר ארז לחוץ לארץ, זאת לאחר שבקשותיהם אושרו על ידי מתאם פעולות הממשלה בשטחים. לדברי קצין במנהלת התיאום והקישור בעזה, בימים האחרונים התקבלו כ-50 בקשות נוספות באמצעות קונסוליות זרות, אשר טרם התקבלה החלטה בעניינן.

הבוקר הגיעו אל מתחם מעבר ארז מספר רב של אוטובוסים, שלקחו את תושבי הרצועה שבקשותיהם אושרו, אל מעבר אלנבי על מנת שיעברו לירדן. משם כל אחד ימשיך ליעדו. לפי הנחיות גורמי הביטחון בישראל, נסיעתם של האוטובוסים אל המעבר נעשתה באופן ישיר, כאשר האוטובוסים לוו על ידי ניידות של המשטרה הצבאית ובליווי נציגי הקונוסליה. כחלק מהמעבר לישראל, עברו התושבים העזתים מחסום של חמאס, מחסום של הרשות הפלסטינית ובידוק ביטחוני על ידי אנשי המעבר.

מבצע "צוק איתן" - סיקור נרחב: מה לעשות בזמן אזעקה | גילי כהן ■ ישראלים, אין לכם מושג מה קורה בעזה | עביר איוב ■ גובר הלחץ הבינלאומי לקדם הפסקת אש | ברק רביד ■ לא ממהרים למבצע קרקעי | עמוס הראל ■ העימות זקוק לתיווך של עבאס | צבי בראל ■ מי צריך הסדר כשיש כיפת ברזל | ג'קי חורי ■ הגבול שבין פשע מלחמה למלחמה | אייל גרוס ■  האקרים פלסטיניים השתלטו על "סטטוסים מצייצים" | עודד ירון

אליהו הרשקוביץ

"המשפחה שלי חיה בעזה, אבל אני חיה בנורווגיה כבר שבע שנים", אמרה אשה כבת 40 שביקשה שלא לציין את שמה. "אמא שלי חולה מאוד, והיא לא ראתה אף פעם את הבת שלי, בת השנתיים, ולכן באתי. אני מאוד מתחרטת שהחלטתי לבוא לבקר את עזה. כל הלילה התינוקת שלי ישנה כשידיה מכסת את אוזניה (מחשש לרעש ההפצצות). אמנם ראיתי את אמא שלי, אבל אני מאוד מצטערת על זה שבאתי", אמרה. כשהתבקשה לתאר את מראות עזה כיום אמרה ש"זה נורא. אבל אנחנו נורא מצטערים על הצד השני. יש מלחמה בין שני הצדדים, אבל המפסידים העיקריים הם האזרחים". אמה, היא מספרת, מאוד רוצה לצאת מעזה, אך היא לא יכולה. "בני המשפחה שלי היו מאוד שמחים שאני עוזבת. אני לא רגילה למראות האלה. הם כולם סובלים ומאוד מפחדים. אתמול היו הפצצות כל הלילה, זה היה הלילה הנורא ביותר. אני לעולם לא אחזור. לעולם לא".

אשרף אבושבן, בעל גלידריית "קאזם" בעזה, יצא גם הוא מהרצועה לקנדה, יחד עם בנו, יוסוף. "לקחתי החלטה קשה, השארתי מאחור כל כך הרבה דברים - את העסק שלי, את אמא שלי, את המשפחה שלי. אבל הסתכלתי על הילדים שלי, הבן היחיד שלי, יוסוף, שהתחיל להיות ממש חולה, ואמרתי לו: 'יוסוף, אני לוקח אותך בחזרה לקנדה'", מתאר אבושבן. "אני יודע שזו החלטה קשה לעזוב את העיר שלך, בטח במלחמה, אבל זה נהיה קריטי".

אבושבן מספר כי כעת אין בעזה עסקים, כל החנויות, "זו מלחמה", הוא אומר. "אם להיות כנים, העזתים די רגילים למלחמה. ומלחמה זו מלחמה, זה נורא. אבל אני חושב שאנשים לא יכלו לשאת את זה יותר (את המצב הכלכלי). רוב האנשים אומרים 'די, מספיק'. תאמיני לי, מרבית העזתים רוצים לחיות בשלום, אבל סגירת עזה הורגת אותם. המעבר בין ישראל לעזה סגור, המעבר בין עזה למצרים סגור, ומה שאני מקווה זה שישראל ומצרים ישחררו קצת מאנשי עזה. אני חושב, שכשאתה חי בכלא אתה הופך לכועס ועצבני. אבל אם העסקים והמעברים פתוחים, אתה לא חושב על מלחמה, כי החיים ממשיכים חלק".

מרבית העזתים שיצאו מרחבי הרצועה הם בעלי אזרחות אמריקאית ובריטית, וישנם עוד עשרות תושבים בעלי אזרחות קנדית, שוודית, נורווגית, רומנית, אוסטרלית, יוונית, סרבית וטורקית. לדברי הקצין במנהלת התיאום והקישור, כל בקשה שהועברה מהקונסוליה הזרה טופלה, כולל הבקשה ליציאתם של כ-25 אזרחים טורקים. "מי שמבחינת היחסים עם המדינות האחרות ניתן לאפשר להם לצאת - אז למה לא לאפשר?", אמר הקצין. "אני חושב שכך גם נוכל לצמצם את אפשרות הפגיעה, הלא מכוונת, בבעלי אזרחות זרה". במהלך הגעתם של העזתים, נשמעה גם אזעקת צבע אדום, ושוהי המעבר התפנו לשטחים מוגנים. במנהלת התיאום והקישור גם עדכנו את חיל האוויר על המעבר המתוכנן היום, כך שהאזור הסמוך למעבר לא יופצץ.

אנמסאליה, צעירה בת 16 שביקשה שלא לציין את שם משפחתה, מתארת כי היא "מפלסטין, אבל הוריי חיים בארצות הברית ואנחנו הולכים לשם". "זה לא בטוח להיות בעזה. זה מפחיד, ואנשים פוחדים", היא מציינת. "ההפצצות!", היא קוראת בקול. "זה היה מאוד מפחיד בימים האחרונים".

עבד ארחמן מנאף מסלם, ילד בן 11, מגיע אל המעבר כשהוא מלווה בסבו, מחמוד, ובאחותו הקטנה, אסמא. על גבו תיק גב של תלמידים, ובמשך כל השיחה הוא מחזיק ללא הרף את מכשיר הטאבלט שלו. "זו הפעם השנייה שביקרתי בעזה. בפעם הראשונה ביקרתי בעזה במשך חודש, אבל אני גר בארצות הברית. זה מפחיד עכשיו, ואני שמח לצאת, אני שמח לעזוב", הוא אומר. יחד עמו יצא מהרצועה גם מרקו בוטילי, צלם פרילנסר איטלקי ששהה בימים האחרונים בעזה. "זה מסוכן היום להיות בעזה אם אתה לא באזור טוב", הוא מסביר את הסיבה שהחליט לצאת. "הם (חיל האוויר הישראלי, ג"כ) יודעים מה הם מפציצים, אבל זה שונה לגמרי מהחיים הנורמליים. אין כמעט אנשים ברחוב. אתה לא יודע מה יקרה בשעות הקרובות, אתה לא יודע אם יהיה מסוכן יותר בשעות הקרובות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו