בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרוג ותינוקת פצועה קשה בפגיעת רקטה ביישוב בדואי ליד דימונה

עודה אל וואד'ג נהרג בביתו העשוי פח; ארבעה מבני משפחתו נפצעו. לעשרות אלפי בדואים אין הגנה מהטילים. בג"ץ יכריע השבוע בעתירה הדורשת למגנם

40תגובות

עודה אל־וואדג' (32) נהרג היום (שבת) מפגיעת רקטה בחצר ביתו ביישוב בדואי סמוך לדימונה. זהו האזרח הישראלי השני שנהרג במבצע "צוק איתן" והתקרית החמורה השנייה בה נפגעים תושבים בדואים בנגב שיישוביהם אינם ממוגנים. בתקרית נפצעה קשה בראשה בתו בת השלושה חודשים, איה, והיא מורדמת ומונשמת ביחידה לטיפול נמרץ ילדים בבית החולים סורוקה. בנו מוחמד בן הארבע נפצע קל מרסיסים, אשתו (35) וקרובת משפחה נוספת נפצעו קל. אל־וואדג' עבד בשמונה השנים האחרונות כמאבטח במפעל "רותם דשנים".

בשבוע שעבר חשף "הארץ" כי מערכת כיפת ברזל אינה ממגנת את תושבי הפזורה הבדואית, אזור בו חיים עשרות אלפי בני אדם. בג"ץ אמור להכריע השבוע בעתירת האגודה לזכויות האזרח הדורשת מהמדינה לספק להם הגנה בסיסית מיידית מפני סכנת הטילים.

ללא קרדיט

"צוק איתן": עדכונים שוטפים

הרקטה שהרגה את אל־וואדג' ופצעה את בני משפחתו התפוצצה באזור בו מתגוררים כ-200 מבני שבט ג'נאביב בבתי פח. רסיסיה חוררו כליל את ביתו. בני המשפחת נאלצו לפנות בעצמם את חמשת הפצועים למרכז הרפואי בדימונה, בשל קשיי הגישה ליישוב. בהמשך הם הועברו לבית החולים סורוקה בבאר שבע. אזור מגוריהם של בני המשפחה נמצא כשלושה קילומטרים מזרחית לעיר, והגישה היחידה אליו היא בכביש עפר משובש.

עדי ראייה סיפרו שלא נשמעה במקום אזעקה לפני נפילת הרקטה. "רוב הזמן לא שומעים אזעקה, וגם אין אזעקה קרובה ואין איפה להתחבא", אמר ל"הארץ" שייח ג'ומעה אקשחר המתגורר באזור. "כל המגזר הבדואי מבקש (מיגון) אבל לא נתנו לנו כלום. המדינה לא מיירטת את הטילים ולא ממגנת את האזרחים בצריפים. אנחנו ממש שקופים". מפקד המחוז ניצב דוד הלוי שהגיע למקום אחרי האירוע, הסביר לתושבים כי המיגון היחיד שעומד לרשותם כעת הוא "לשכב על הרצפה".

כשהשר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ' הגיע לאזור הנפילה, שטח בפניו אקשחר את טענותיו ואמר כי לבדואים בנגב אין ולו מיגונית אחת. התושבים שאלו את השר מדוע מערכת כיפת ברזל לא מיירטת את הטילים שנורים לעברם, והשר השיב כי הכיפה לא נותנת כיסוי של מאה אחוזים ולא מכסה גם שטחים חקלאיים. "לא רק בפזורה אין מיגון, גם בבאר שבע אין ממ"ד", טען אהרונוביץ', "יש שכונות שלמות בדימונה ובנתיבות ואי אפשר למגן כל מקום ולשים ממ"ד בכל מקום. העלו את הנושא של האזעקה אני אבדוק עם פיקוד העורף מה ניתן לעשות".

אליהו הרשקוביץ

בשבוע שעבר נפצעו קשה שתי האחיות מראם (11) ועתיל (13) אל-וואקילי מפגיעת רקטה ביישוב סמוך ללקיה. בצה"ל הודו אז כי הפזורה הבדואית בנגב, בה חיים יותר מ-80 אלף בני אדם, מוגדרת על-ידם שטחים פתוחים ולכן תושביה אינם מוגנים בידי מערכת כיפת ברזל. בצבא הסבירו בתגובה כי פריסת סוללות כיפת ברזל מבוססת תחילה במטרה להגן על אתרים הנחשבים במערכת הביטחון "אסטרטגיים" (למשל בסיסי חיל האוויר או מתקני אנרגיה) ולאחר-מכן לפי גודל ריכוזי האוכלוסייה. בשל כך, "יישובים קטנים ומבודדים", יהיו לטענתם בסדר עדיפות נמוך יותר.

בנוסף לשאלת היירוט, ברוב היישובים הבדואים בנגב אין כיום מערכת לכריזת אזעקות, ממ"דים, מקלטים ואף מיגוניות פשוטות. בדיקה שקיימה בשבוע שעבר עמותת "יוזמות קרן אברהם" העלתה כי ברוב הרשויות חסרים אמצעי מיגון בסיסיים ביותר וכן ציוד חירום והצלה. "ברוב הרשויות אין מקלטים – גם לא ציבוריים", ציינו שם. מהבדיקה עלה כי בתל-שבע בכ־90% מהבתים אין מרחב מוגן, בערערה בכ־80% וברהט בכ־50%. בעקבות הממצאים, קראה העמותה לממשלה לספק ליישובים אלה בהקדם האפשרי מיגוניות ניידות, ציוד והדרכה מקצועית.

לדברי גדי אלגזי, מתנועת "התחברות-תראבוט", הטיעון לפיו מדובר בריכוז אוכלוסייה "דליל" בעייתי מאוד: "צריך להבין שלא מדובר באדם אחד או שניים באזורים האלה. יש 200 אלף בדואים בנגב ומתוכם בין כ-70 לכ-80 אלף שחיים במה שנקרא 'כפרים בלתי מוכרים'. זו לא חוות בודדים שגרות בה שתי משפחות. יש דימוי ש'בלתי מוכרים' בנגב זה שני אוהלים על גבעה. בפועל, הגודל הממוצע של יישובים 'בלתי מוכרים' הוא פי שלושה מהגודל הממוצע של יישובים יהודיים כפריים בנפת באר-שבע".

בשבוע שעבר דן בג"ץ בעתירה שהגישה האגודה לזכויות האדם בדרישה לספק מיידית מיגון בסיסי ליישובים הבדואים. בדיון הבהירו נציגי המדינה כי האחריות למיגון מוטלת על התושבים עצמם וכי הירי באזור ״נמוך יחסית״. החלטה בעתירה עתידה להינתן בימים הקרובים. בעת הדיון העיר אחד השופטים, צבי זילברטל, כי "יש את מצב הנתונים הספציפיים לגבי הסיכון, אבל כנגד זה יש את החוסר המוחלט במיגון, האם זה לא מחייב חשיבה?". והוסיף, "מה עם הצד הפסיכולוגי, בכל זאת זו אוכלוסייה נטושה שלא דואגים לה".

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו