בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

מאזן הרווח וההפסד של נתניהו ושל מוחמד דף

"צוק איתן" נהנה מתמיכה גורפת, אך הפסקת אש בשלב זה תיחשב בעיני רבים לתיקו או אפילו להפסד בנקודות. בינתיים שוב הפך גבול ישראלי פגיע לחדירות

81תגובות

אתמול בבוקר נכנס כוח של חטיבת הצנחנים לסרוק בית בכפר חזעה, ממזרח לעיר חאן יונס. מפקד הצוות, סגן פז אליהו מקיבוץ עברון, נע בראש הכוח יחד עם הקשר שלו, סמל ראשון לי מט מאילת והקלע, סמ"ר שחר דאובר מקיבוץ גניגר. כשהתקרב הצוות לבית, הופעל לעברו מטען חבלה גדול שפיזר גם רסס של כדוריות לעבר הצנחנים. שלושת אנשי חוליית החוד נהרגו מעוצמת הפיצוץ. שבעה צנחנים אחרים, מצוות מארס 13', נפצעו. מצבו של אחד הפצועים קשה מאוד.

התקרית בחזעה, האירוע הקשה ביותר ביומה השישי של הפעולה הקרקעית במבצע "צוק איתן", משקפת את טיב הלחימה המתנהלת כעת ברצועה. הכוחות מתקדמים באטיות יחסית, סורקים יעדים מודיעיניים ומחפשים אחר מנהרות התקפיות - פעילות שמניבה עד כה תוצאות מבצעיות טובות. הפלסטינים מפעילים מאמץ ניכר כדי להפתיע את יחידות צה"ל בקווי המגע הארוכים, באמצעות הפעלת מטענים, ירי טילי נ"ט ואש צלפים. עד כה נהרגו בפעולה 32 קצינים וחיילים; חייל נוסף עודנו מוגדר נעדר. האבידות הפלסטיניות מוערכות ב–700 הרוגים, יותר ממחציתם אזרחים.

צה"ל פועל כעת ביתר אגרסיביות ברצועה, לנוכח האיום הנשקף לחיי החיילים בשטח הצפוף. שלשום הטיל חיל האוויר 120 פצצות, כל אחת במשקל טון, על עמדות ומפקדות של חמאס בשכונת שג'עייה, שרוב תושביה נמלטו ממנה בשל הקרבות. אתמול הופצץ בית החולים הסמוך אל־ופא, אחרי מקרי ירי חוזרים ונשנים אל כוחות צה"ל. במזרח חאן יונס, בעקבות התקרית עם הצנחנים, הופעלה אש כבדה ודווח על עשרות פלסטינים הרוגים. הרשויות ברצועה אינן מדווחות מי מההרוגים היה אזרח ומי פעיל בזרועות הצבאיות של ארגוני הטרור.

תומר אפלבאום

לצד זאת, מוסיף הצבא לאתר ולהרוס מנהרות התקפיות המובילות לישראל, בפאתי הרצועה. להערכת הצבא, טיפול יסודי במנהרות עשוי לארוך עד שבועיים, אך לא בטוח שיעמוד לרשותו הזמן הזה. בינתיים, הכוחות אינם מתקדמים לעומק השטח בשל ההתמקדות בטיפול במנהרות. זה אומר שהקו שבו פרוס צה"ל ברצועה סטטי יחסית - ועלול להותיר לעתים נקודות תורפה לתקיפות נוספות מצדו של חמאס.

בעוד הלחימה נמשכת, אין בינתיים סימנים מוצהרים להתקדמות מדינית של ממש, למרות הרכבת האווירית של בכירים זרים המגיעים לאזור. בפועל, ישראל צופה כמעט מן הצד במגעים שבין מצרים לחמאס. התגמשות מצרית באשר לדרישת חמאס לפתוח את מעבר רפיח עשויה להיות המפתח להשגת הפסקת אש. אף שלא הקבינט ולא הצמרת הצבאית בישראל אומרים זאת במפורש, ניכר שהיו מעדיפים שהלחימה תסתיים כבר. אם ייכנע חמאס ללחצים המופעלים עליו ויסכים להסדר, אפילו להפסקת אש הומניטרית ארוכה שאחריה עוד מו"מ, סביר שגם ישראל לא תתנגד לכך. צה"ל ישמח אם יינתנו לו עוד כמה ימים כדי לסרוק ולהרוס מנהרות בקרבת הגדר, אבל הצבא אינו מפעיל לחץ על הדרג המדיני להרחיב את המבצע באופן ניכר.

אם הנתונים הללו מצביעים לכאורה על סיכוי גבוה יחסית להפסקת אש, ישנם שני היבטים אחרים המסבכים את המצב. הראשון נוגע לקשיים הפוליטיים של ראש הממשלה נתניהו. השני - לגישת חמאס ובעיקר לשיקולי ראש הזרוע הצבאית שלה, מוחמד דף. גם בשבועות שבהם הוא עוטה על עצמו את הארשת חמורת הסבר של קברניט במלחמה, נתניהו הוא עדיין פוליטיקאי שאינו אדיש לחישובי רווח והפסד אלקטורליים. נדמה שהוא מבין היטב שהמערכה הזו - ונראה שבקרוב תגיע העת לכנותה בשם המתאים, מלחמה - היא פתח לזעזועים גדולים.

כרגע, התמיכה הציבורית במדיניות הממשלה, ובווודאי בפעילות צה"ל, גורפת. אבל בעיני רבים הפסקה עכשיו תהיה השלמה עם תיקו, אם לא הפסד בנקודות. זו צרה צרורה מבחינת נתניהו, שעלול בנסיבות מסוימות למצוא את עצמו במצבו של אהוד אולמרט ב–2006.

AP

אשר לדף, ניכר שהאיש יצא בתחילת יולי לקרב חייו. חמאס מנהל כאן מאבק לשחרור הרצועה מן המצור (כשהכתובת להקלות, באופן אירוני, היא דווקא מצרים). כלל לא בטוח שיהיה מוכן להסתפק בהרבה פחות מכך, חרף המכות שספג. עולה חשד שישראל לא עיכלה במועד את התפנית שביצע חמאס - ונקלעה בדרך להפתעה אסטרטגית, בפרשת מנהרות התקיפה. גם אם ישראל תגיע למסקנה שצריך לסיים את העימות הצבאי במהירות האפשרית, היא חייבת להתכונן לאפשרות שהנהגת חמאס תבחר להמשיך בלחימה, חרף המחיר. במקרה כזה, וחרף הסיכון באבידות, צה"ל צריך להיות ערוך למהלך מכריע, גם אם היה מעדיף שלא להפעילו.

במאזן ההישגים שלו עד כה מונה צה"ל את חשיפתן של המנהרות הרבות ואת הפגיעה, באמצעותן, בפרויקט היקר של חמאס. אין להתעלם גם מהפגיעה בפעילים חמושים רבים של חמאס, במפקדות הארגון ובאמצעי הלחימה שלו. בתחום ההגנתי, השילוב בין כיפת ברזל לרמת האחריות הגבוהה שגילו האזרחים הביא למינימום אבידות בנפש (שלושה הרוגים, בהם אחד אתמול), למרות שיגורן של יותר מאלפיים רקטות (במלחמת לבנון השנייה נורו 4,200 רקטות ונהרגו 54 אזרחים וחיילים). כל הדברים הללו יחד אמורים לבסס הרתעה כלפי חמאס. השילוב בין ההרתעה הישראלית, הנשענת גם על הרס סביבתי גדול ברצועה והנזק הכלכלי לחיי האוכלוסייה, להסכם שיהיו בו גם הקלות לחמאס, אמור לכאורה להשפיע על אורך תקופת השקט שלאחר הלחימה. בפעם הקודמת, אחרי מבצע עמוד ענן בנובמבר 2012, השקט היחסי החזיק שנה ושבעה חודשים.

אבל התוצאה הזו תלויה גם באופן שבו יתפוס חמאס את המערכה. וכאן, גם הארגון רושם לעצמו בינתיים הישגים לא מבוטלים. הפסקת הטיסות הזרות לנתב"ג היא אולי החשובה שבהם, גם אם התרחשה בשל אירוע כמעט שולי, פגיעת רקטה שלא גרמה לפגיעה בנפש ביהוד. אבל אין לזלזל גם בנזק למשק ובהשלכות הפסיכולוגיות של ירי רקטות לעורף במשך שבועיים וחצי ברציפות, כרגע בלי מועד סיום הנראה לעין.

אם סגירתו החלקית של נתב"ג היא התפתחות מדאיגה, מטרידה לא פחות ממנה פרשת המנהרות ההתקפיות. עכשיו כבר ברור שחמאס, ארגון קטן בהשוואה לעוצמה הצבאית הגדולה של ישראל, סידר לנו כאן הפתעה רבתי. הכוחות הפועלים כעת ברצועת עזה מדווחים על מודיעין מעולה שמספקים אמ"ן והשב"כ, המסוגל להצביע בדיוק רב על כל פיר מנהרה קטן. ובכל זאת, התמונה הכללית של האיום לא היתה ברורה עד לפני שבוע לציבור, ואפילו לא לכל חברי הקבינט. הולך ומתבהר כי חמאס הכין תוכנית רצחנית ליום פקודה. כל מנהרה התקפית הובילה לקרבת קיבוץ סמוך לגדר, והשימוש בהן היה מאפשר לחמאס לתקוף במקביל קרוב לעשרה קיבוצים, לבצע טבח המוני ולחטוף בני ערובה, כמהלך פתיחה של מלחמה. זו תוכנית שמקבילה במורכבות שלה לפיגועים הגדולים שמבצעים אל־קאעדה וגרורותיו באסיה ובאפריקה. המהלך הקרקעי המוגבל סיכל זאת, אבל גם כך הצליחו ארבע חוליות מהכוח המיוחד של חמאס לחצות את הגדר ולפעול בשטח ישראל. שני פיגועים סוכלו, בשניים אחרים נהרגו שישה חיילי צה"ל.

אפשר לטעון, כפי שמציגים זאת במערכת הביטחון, כי הנכסים האסטרטגיים שהכין חמאס נפגעו מבלי שהארגון הצליח להרוג אזרחים ישראלים. אבל השורה התחתונה מדאיגה: חשיפת המנהרות מערערת את תחושת הביטחון של תושבי עוטף עזה, המתלוננים כבר שנים על קולות החפירה הנשמעים בלילות. בפעם הראשונה מאז שנות ה–70 הפך גבול ישראלי פגיע לחדירות, למרות מערכת מסועפת של ביטחון שוטף שבתפעולה מושקעים מאות מיליוני שקלים בשנה. גם זה נזק שנתניהו יצטרך להביא בחשבון במאזן הרווח וההפסד של המבצע, בעודו שוקל את המשך הפעולה שהוא - כמו כמעט כל האנשים הבכירים סביבו - היה מעדיף להימנע ממנה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו