בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

במרדף אחר ההישג, חמאס חוזר לבחון את הסבלנות הישראלית ‎

הארגון שב ומנסה לקבע נוסחה לפיה ירי על עוטף עזה הוא כמעט קביל מבחינת ישראל, בעוד שברור לו כי על ירי למרכז תבוא תגובה חריפה הרבה יותר

129תגובות

סיכומי המלחמה ובעיקר הכרזות הניצחון מהצד הישראלי התגלו כמוקדמים מדי. בתום 72 שעות של הפסקת האש ההומניטרית, חידשו ביום שישי בבוקר הארגונים הפלסטיניים את ירי הרקטות מרצועת עזה לנגב. השלב הנוכחי של הלחימה מתנהל עם זאת, בינתיים, על פי כללים אחרים: לשיגור הרקטות, המתמקד ביישובי עוטף עזה, נוטלים אחריות הפלגים הפלסטיניים הקטנים יותר ברצועה ולא חמאס. ישראל מגיבה כרגע בתקיפות אוויריות ממוקדות יחסית, שמטרתן בעיקר פגיעה במערכי השיגור.

מבצע צוק איתן - סיקור נרחב: ההסכם בין ישראל לחמאס אפשרי, אבל בהדרגה | צבי בראל ■ תושבי הדרום חזרו לבתיהם רק כדי שירו עליהם | שירלי סיידלר ■ נתניהו יצא מהלחימה מחוזק אך חסר כבוד | יוסי ורטר  צוק איתן - שיא חדש בהשתקת הביקורת על המלחמה | עפרה אידלמן ■ הקרבה במקום הברקה | אמיר אורן ■ הקולות ששומע חמאס מההריסות בעזה | עמירה הס

הרמטכ"ל ואלוף פיקוד הדרום שדיברו באמצע השבוע שעבר על החזרת הביטחון ליישובי עוטף עזה עם הפסקת הלחימה, כיוונו את דבריהם בעיקר לחברי הקיבוצים שהתלבטו אם הגיעה העת לשוב הביתה. ההצהרות התייחסו לאיום המרכזי שעמד על הפרק במשך השבועיים וחצי שארכה הפעולה הקרקעית - המנהרות ההתקפיות. צה"ל אמנם הרס את כל המנהרות שידע על קיומן, אבל עתה מתברר שההכרזות הבוטחות לא לקחו מספיק בחשבון את האיום הישן של הרקטות ובעיקר פצצות המרגמה.

אי־פי

הירי למרכז הארץ לא חודש בינתיים - וממילא נראה שתושבי גוש דן, השפלה והשרון התרגלו לעובדה שרק רקטות ספורות מצליחות לחדור את מעטפת ההגנה שמספקת כיפת ברזל. הנסיבות בעוטף עזה שונות לחלוטין: ההתרעה מפני ירי מאפשרת רק 15 שניות למצוא מחסה ומערכות היירוט אינן רלוונטיות לפצמ"רים. אין זה פלא שקיבוצניקים רבים טרם שבו הביתה וכי ראש העיר שדרות, באופן חריג לימי מלחמה, תקף אישית את שר הביטחון על מדיניות הממשלה.

בצה"ל משוכנעים כי לירי הרקטות מאז יום שישי אחראי חמאס, אף שזה לא קיבל כל אחריות להן. בסדרת תקיפות של חיל האוויר נהרגו או נפצעו שמונה פלסטינים. בהפצצה אחרת, על מסגד במחנה פליטים במרכז הרצועה שלדברי ישראל שימש כמחסן נשק, נהרג פלסטיני נוסף. כשאבידותיהם של הארגונים בתקיפות האוויריות גדלו, נורו רקטות גם לאזור באר שבע ואשקלון. אתמול חידש חמאס גם את האיום לשגר רקטות לתל אביב, אף שמספרן של הרקטות לטווח בינוני שבידי הארגון ירד משמעותית והוא מנסה לנהל מדיניות אש קפדנית כדי לא לשחוק לחלוטין את יכולתו.

ישראל מפרשת את החלטת חמאס על חידוש הירי כפרי של תסכול בארגון על התקדמותן האטית של השיחות בקהיר. עזה שילמה מחיר עצום במלחמה וכעת חמאס חייב לצאת עם הישג גדול דיו כדי להצדיק בעיני תושבי הרצועה יותר מחודש של הרס ואבידות.

נראה גם שחאלד משעל, ראש הלשכה המדינית של הארגון, מוסיף להערים קשיים. משעל קיבל בשבוע שעבר את עמדת ההנהגה בעזה שהסכימה להפסיק את האש תחילה ורק אחר כך לנהל משא ומתן בדבר ההסדר הסופי, כפי שדרשו כל העת ישראל ומצרים. כעת, הוא מבקש לחזור לשיחות תוך כדי לחימה ובד בבד להחזיר את קטאר, המארחת שלו, לתמונה.

אי־פי

ישראל הודיעה שלא תחזור לנהל משא ומתן עקיף בקהיר בלא שהאש תופסק לחלוטין (והמשלחת הישראלית אכן עזבה את קהיר בשעות הבוקר המוקדמות של יום שישי, לפני חידוש ירי הרקטות). בפועל, הגישושים מתנהלים בטלפון וברגע שתיפסק האש מעזה, תחזור גם המשלחת לקהיר.

בחמאס, לעומת זאת, טוענים כי הארגון לא ייסוג מדרישות היסוד שלו: לא רק פתיחת מעבר רפיח, אלא גם הרחבת התנועה במעברים לישראל, פתיחת נמל ימי ונמל תעופה ושחרור האסירים משוחררי עסקת שליט שישראל עצרה בגדה המערבית בתגובה לחטיפת שלושת הנערים בגוש עציון לפני כמעט חודשיים.

בישראל אומרים שהדרישות הללו בלתי מציאותיות. כסף לשיקום הרצועה מהריסותיה ולמשכורות לעובדי חמאס ייכנס לעזה, בהסכמת ישראל. יש גם מה לדבר על הקלות מסוימות במעברים לשטח ישראל ונראה כי מצרים תפתח במידת מה את הפקק במעבר רפיח, אבל לא יהיה הרבה יותר מכך. שאלת הנמל תידון רק בעתיד הרחוק, אם בכלל. לא יהיה דיון על השקתו של המעבר הבטוח הפלסטיני בין עזה לגדה - באיחור של כמעט 20 שנה (כפי שמשתמע מדרישות חמאס) - וגם לא שחרור אסירים בגדה המערבית.

חמאס, לפי הגישה הישראלית, אינו פרטנר לצעדים בגדה. שם, הכתובת היחידה היא הרשות הפלסטינית. ישראל, בניגוד גמור להתנגדותה הנחרצת לממשלת הפיוס הפלסטינית רק לפני כשלושה חודשים, מעודדת כעת - יחד עם מצרים ותוך הסכמה מחוסר ברירה מצד חמאס - גם את שילובם של מאות פעילים, אנשי מנגנוני הביטחון של הרשות, בהפעלת המעבר הבטוח.

אבל כל אלה סוגיות סבוכות, שמרביתן עדיין רחוקות מסיכום. לכן, למרות הלחץ המצרי, אין לעת עתה כל וודאות שהפסקת האש ההומניטרית תתחדש. התגובה הישראלית לירי הרקטות, הנשענת בינתיים על תקיפה אווירית, יכולה להישען לכאורה בהמשך גם על החטיבות הסדירות שחלקן עוד פרוס בעמדות מסביב לרצועה. אבל ישראל שידרה בימים האחרונים לחמאס חוסר רצון כל כך מובהק בהמשך הלחימה, עד שלא ממש מפליא שהארגון חזר לבחון את גבולות סבלנותה. בתוך כך, חמאס שב ומנסה לקבע נוסחה שלפיה ירי על עוטף עזה הוא כמעט קביל מבחינתה של ישראל (למרות עשרות המטרות שהותקפו ברצועה, אין דמיון לעוצמת התקיפות בתחילת המלחמה), בעוד שברור לו כי על ירי למרכז תבוא תגובה ישראלית חריפה יותר.

אי־פי

ההסבר נותר זהה

מדוע ממשיך חמאס, גם כעת, בלחימה (אמנם באמצעות שליחים), למרות החששות של תושבי עזה והעובדה שהירי מעכב את תחילת תהליך השיקום הארוך? יש להניח שההסבר נותר זהה לאורך כל החודש האחרון: בכל רגע נתון, בעת התקיפות האוויריות של ישראל, בזמן הפעולה הקרקעית וגם עכשיו, חמאס סבור כי מחירה של הפסקת אש מלאה, בלא הישגים ממשיים, גבוה יותר עבורו מהמשך הלחימה.

האסטרטגיה של חמאס ממשיכה להישען על שלושה מרכיבים: עמידה איתנה מול ישראל באמצעות לחימה, הישגים תודעתיים במלחמה (התקיפה באמצעות המנהרות, גביית האבידות מצה"ל בלחימה הקרקעית ובמידה פחותה ירי הרקטות) וסבלנות, כלומר הפגנת אורך נשימה ושרידות מול הלחץ הישראלי. בדברים הללו לא חל שינוי מהותי, למרות ההיקף הגדול של התקיפות מהאוויר ומהקרקע שהפעילה ישראל ברצועת עזה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו