בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ דחה את העתירות נגד הריסת בתי המעורבים ברצח הנערים בגדה

הרכב בראשות השופט דנציגר דחה את טענת המשפחות שהמדינה לא הורסת גם בתי מחבלים יהודים, וכתב כי ההשוואה לא במקומה

25תגובות

בג"ץ דחה היום (שני) את שלוש העתירות שהוגשו נגד החלטת הצבא להרוס את בתיהם של משפחות החשודים המעורבים בחטיפה וברצח נפתלי פרנקל, גיל־עד שער ואייל יפרח בגדה ביוני האחרון. החשודים בביצוע החטיפה והרצח הם עאמר אבו עיישה ומרואן קוואסמה, שהחיפושים אחריהם עדיין נמשכים, וכן חוסאם קוואסמה שסייע במימון ובתכנון החטיפה, נטל חלק בהטמנת הגופות ונעצר בחודש שעבר. צה"ל מסר למשפחות את צווי ההריסה לבתים לפני כחודש, אולם בית המשפט קבע שההריסה תידחה עד יום חמישי ב–13:00, כדי לאפשר להן להגיש לצבא חוות דעת הנדסיות בשאלת השפעת ההריסה על נכסים סמוכים.

השופט יורם דנציגר, שאליו הצטרפו יצחק עמית ונעם סולברג, דחה את העתירות בנימוק שלא נמצא פגם בהחלטות המצדיקות את התערבות בית המשפט. בין היתר הוא דחה את טענת העותרים לאפליה בכך שהמדינה לא עושה שימוש בסמכות להריסת בתים נגד מחבלים יהודים.

"אכן, לא ניתן לכחד כי התרבו מעשי ההסתה והאלימות בחברה היהודית כנגד ערבים, ועל כך יש להצר ולפעול ביד חזקה כנגד תופעות אלה. אך ההשוואה אינה במקומה, באשר האמצעי של הריסת בתים בשטחים אינו ננקט במקרים של מעשי הסתה ואלימות, אלא במקרים קשים במיוחד של מעשי רצח", כתב דנציגר. "לא נעלם מעיני המקרה מעורר החלחלה של רצח הנער מוחמד אבו חדיר (שאביו חוסיין אף מחה על אי הריסת בתי הנאשמים ברצח שלו בדיון על הארכת מעצרם - ר"ח), מקרה שזעזע את אמות הסיפים בארצנו וזכה לגינוי מקיר אל קיר, אך מדובר במקרה חריג שבחריגים. לכן, דומני כי אין מקום לסימטריה המלאכותית הנטענת על ידי העותרים בתמיכה לטענתם לאכיפה מפלה".

ביתו של חוסאם קוואסמה ייהרס כליל. בעקבות השגות משפחתו של מרואן קוואסמה, שהתגורר בחברון, הצבא הודיע כי דירתו בקומת הקרקע שבבניין בן ארבע הקומות לא תיהרס אלא תוחרם ותיאטם. ביחס למשפחתו של אבו עיישה סוכם כי הצבא יהרוס את הדירה "הצפון מזרחית בקומה השנייה" כדי לא לפגוע בשאר בני המשפחה שמתגוררים בבניין.

שלוש המשפחות טענו כי החרמת ביתם מנוגדת לדיני זכויות האדם שבמשפט הבינלאומי וכי "הריסת הדירה מהווה ענישה קולקטיבית ואסורה, הפוגעת בזכויות היסוד של בני המשפחה החפים מכל פשע". עוד נטען כי ההריסה פוגעת בחזקת החפות של החשודים, שלא הוגש כנגדם כתב אישום ושאשמתם לא הוכחה וכן בעקרון טובת הילד.

המדינה טענה כי אין עילה להתערבות בית המשפט בהחלטות אלה וכי כדי להרתיע מפני מעשים דומים יש להוציא את צווי ההריסה לפועל. בנוסף נשענה המדינה על נתונים המעידים על "הידרדרות משמעותית במצב הביטחוני באזור יהודה ושומרון".

דנציגר הזכיר כי "אין בעובדה כי הפעלת הסמכות לפי תקנה 119 (הסמכות המאפשרת לצבא להרוס בתים של מעורבים בפעילות טרור - ר"ח) פוגעת בזכויותיהם של חפים מפשע כדי למנוע מן המפקד הצבאי מלהפעיל את הסמכות הנתונה לו בתקנה זו", אולם עליו להראות כי "קיים צורך צבאי ממשי בהרתעה, כי הפעלת הסמכות אכן תיצור בפועל את ההרתעה הרצויה וכן כי הפעלת הסמכות תתבצע באופן מידתי".

דנציגר קיבל את עמדת המדינה שלפיה "קיים צורך ממשי ודחוף בהרתעת תושבי אזור סמכותו מפני ביצוע פיגועי טרור רצחניים, ובמיוחד מפני ביצוע פיגועי חטיפה ורצח, כמיוחס לחשודים. כן העריך המשיב כי הפעלת סמכותו בדרך של הריסת בתיהם של אבו עיישה וחוסאם קוואסמה ואיטום ביתו של מרואן קוואסמה תקדם הרתעה זו. הערכות אלה מצויות בליבת תחום מומחיותו של המשיב, ובית משפט זה לא ייטה להתערב בהן אלא במקרים חריגים ובהינתן טעמים כבדי משקל".

השופט דנציגר דחה גם את הטענה שאלה צעדים לא מידתיים, שיגרמו לפגיעה בחפים מפשע וביניהם בילדים קטנים, שכן הצבא החליט במקרהו של מרוואן קוואסמה שלא להרוס את דירתו אלא לאטום אותה, מהלך שנחשב ל"אמצעי פוגעני פחות". "החלטות אלה מעידות על מידתיות ההחלטה ועל עריכת איזון ראוי בין הצורך בהרתעה לבין ההכרח להגן ככל הניתן על בלתי מעורבים", קבע.

לקריאת פסק הדין המלא



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו