בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הנאשם המרכזי ברצח אבו חדיר: אמרנו "הם לקחו לנו שלושה, בואו ניקח אחד"

יוסף חיים בן-דוד סיפר לחוקריו שהוא ושני הנאשמים הנוספים רצו לפגוע בערבי ואז החליטו "להעלות את הרף". אח"כ התחרטו: "אנו יהודים רחמנים"

52תגובות

תמליל חקירתו של יוסף חיים בן־דוד, הנאשם העיקרי ברצח הנער מוחמד אבו חדיר בחודש שעבר, שנחשפו הערב (שני) באתר Ynet ובערוץ 2 שופכים אור נוסף על פרשת הרצח שמוסיפה להלהיט את הרוחות בירושלים. בחקירתו טען בן־דוד בפני חוקריו מהשב"כ ומהיחידה המרכזית של משטרת ירושלים שרצח לא היה האפשרות היחידה שנשקלה באותו לילה.

כך למשל, סיפר בן־דוד כי הוא ושני הנאשמים הנוספים התכוונו "להתעלל במישהו ערבי, לגרום נזק לרכוש או שמישהו יקבל מכות, לא היה משהו מוגדר...". בשלב אחר בחקירה הוא הסביר מילוי בקבוקים בדלק לקראת מעשה הנקמה בכך ש"היינו חמים וכועסים וקבענו שנשרוף לערבים משהו". עם זאת הוא הוסיף: "הגענו לארמון הנציב על מנת לנסות ולמצוא איזו חנות של ערבי לשרוף, ואחרי זה דיברנו והחלטנו להעלות את הרף. אמרנו 'הם לקחו לנו שלושה, בואו ניקח להם אחד' והחלטנו להרים מישהו, לחטוף אותו, לתת לו מכות רצח ולהעיף אותו".

זמן קצר לפני הרצח, כשהשלושה הסתובבו בשכונות מזרח ירושלים וחיפשו קורבן במשך שעות ארוכות הם גם עצרו לאכול ולשתות. אחד המוכרים, ערבי, הזכיר להם לקחת את העודף, מה שכמעט גרם להם לחזור בהם מכוונתם. "אז החלטנו שאנחנו חוטפים מישהו לא על מנת להרוג אלא לתת לו מכות", אמר בן־דוד.

אמיל סלמן

כאשר ראו השלושה את אבו חדיר יושב על מדרגות ברחוב הראשי של שועפט, החליט בן־דוד שהוא יהיה הקורבן: "אמרתי להם 'אפשר להתגבר עליו, תצאו מהר'. שמעתי שהם שואלים אותו 'איפה זה לכיוון תל אביב?", הוא לא כל כך ענה ולא דיבר עברית. באותו רגע ראיתי ש-נ' נותן לבחור סטירה ו-מ' תפס אותו בפה שלא יצרח. הכניסו אותו בכוח לרכב - הבחור ניסה להשתולל, התחיל לצעוק 'אללה הוא אכבר' וקילל. מיד סגרתי את הנעילה של כל דלתות הרכב. באותו הרגע לא האמנתי שזה קורה באמת. בשלב הזה מ' חנק את הבחור בגרונו ואני צעקתי: 'תגמור אותו, תגמור אותו שיהרוג אותו'. הבחור החל לחרחר, בשלב מסוים הפסיק להיאבק, פחדתי 'שיקום עלינו'".

למרות החניקה בכלי הרכב, ממצאי הנתיחה שלאחר המוות העלו שאבו חדיר היה עדיין בחיים. כשהגיעו ליער ירושלים, "כדי להיפטר ממנו", כדברי בן־דוד, הוא החל להכות את הקורבן מחוסר ההכרה. ראשית הוא הכה אותו בראשו בלום ברזל. לחוקריו סיפר שבכל מכה הוא צעק שם של קורבן טרור: "זה בשביל משפחת פוגל, וזה בשביל שלהבת פס". לאחר שאבו חדיר נגרר מהרכב החל בן־דוד לבעוט בו, "זה בשביל אייל וזה בשביל נפתלי וזה בשביל גיל־עד". לאחר מכן שפכו עליו בן־דוד ואחד משני הקטינים את הדלק ובן־דוד הצית אותו.

מהיער נסעו השלושה לגן סאקר שם עסקו בהשמדת ראיות כמו הצתת הבגדים שלהם, ומשם נסעו ללקוח של בן־דוד בחנות האופטיקה שלו למסור לו מסגרות משקפיים. לטענתו, בשלב זה הם כבר חשו חרטה על המעשה. "היינו בשוק כי המעשים שעשינו זה לא כמו הדיבורים. אנחנו יהודים, יש לנו לב. אחרי זה דיברנו על זה וחשבנו כמה קל היה לתפוס אותו וכל אחד שפך את הלב שלו והתחרטנו למה עשינו את זה. אמרתי להם, אני אגיד לכם את האמת, היתה מטרה אבל זה לא בשבילנו. טעינו, אנחנו יהודים רחמניים, אנחנו בני אדם. נכנסנו לבאסה".

אמיל סלמן


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו