בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המדינה נגד הכרזה על "צוק איתן" כמלחמה: יש לכך השלכות דיפלומטיות

בתגובה לעתירה שהוגשה לבג"ץ טענה המדינה כי אין עילה לחייב את הממשלה בהכרזה וכי למהלך שכזה אין כל קשר לסוגיית פיצוי האזרחים

6תגובות

המדינה מבקשת מבג"ץ לדחות את העתירה המבקשת לחייב את הממשלה להכריז על מבצע "צוק איתן" כמלחמה. בתגובה שהגישה היום (שלישי) פרקליטות המדינה לעתירת ח"כ נחמן שי והחזית להגנת הציבור, נטען כי היא הוגשה מהר מדי וכי אין קשר בין ההכרזה על מלחמה לבין מתן פיצוי או סיוע כלכלי לתושבים שנפגעו ממנה. המדינה הודיעה גם כי היא מתנגדת לבקשת העמותה למען משרתי המילואים להצטרף לעתירה כידידת בית המשפט. 

העתירה הוגשה ביום שני שעבר בידי ח"כ נחמן שי והחזית להגנת הציבור נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו והממשלה. הם טענו כי "הצורך בהכרזה על פתיחה במלחמה הוא צורך חברתי וכלכלי ממדרגה ראשונה, והוא חלק בלתי נפרד מסמכותה ואחריותה של הממשלה". לדבריהם, "רוב תושבי ישראל מצויים בטווח הירי המתמשך ללא הרף של חמאס, ובכלל זה ריכוזי האוכלוסין הגדולים ביותר במרכז הארץ. אזרחי המדינה ותושביה זכאים לכך שהמדינה תפצה אותם בגין נזקיהם הישירים והעקיפים לנוכח האירועים".

הפרקליטות הבהירה בתגובתה כי "סוגיית מתן פיצויים בגין נזקי מלחמה ישירים או עקיפים מוסדרת בחוק מס רכוש וקרן פיצויים ולא נדרשת הכרזה על 'פתיחה במלחמה' כדי להחליט על מתן פיצויים מכוח חוק זה", נכתב. "נדגיש כי ממשלת ישראל פעלה במהירות מרבית להתקנות תקנות מכוח חוק מס רכוש במהלך מבצע 'צוק איתן'  וכן נקטה ונוקטת בצעדים רבים למתן מענה רחב היקף בנושאים כלכליים וחברתיים נוספים, כאשר פעולותיה במישורים אלו אינן תלויות כהוא זה בשאלה אם הוחלט לפתוח במלחמה". 

אי-אף-פי

המדינה מציינת בתגובותיה את החלטתה מהשבוע שעבר להעניק פיצוי לעובדים ומעסיקים בגין נזקים שנגרמו לפי חלוקה לאזורים והמרחק מגבול עזה, וכן הטבות לחיילי מילואים. עוד צוין כי הממשלה החליטה לגבש תכנית לחיזוק יישובי עוטף עזה.

לפי חוק יסוד: הממשלה, הסמכות להכריז על מלחמה נמצאת בידי הממשלה והכרזה עליה תעשה בהחלטת ממשלה. עם זאת, החוק לא מגדיר מהי מלחמה. מתגובת המדינה עולה כי החלטות על פיצויים נעשית לפי החלטות שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת שמגדיר מיהם היישובים שניזוקו, והן אינן תלויות בהכרזה על פתיחה במלחמה.

בנוסף, טוענת הפרקליטות המייצגת את משרד ראש הממשלה בעתירה כי אין כל עילה לחייב את ממשלת ישראל להכריז על פתיחה במלחמה וכי אין כל עילה להתערבות בג"ץ בסוגיה. "נקודת המוצא לענייננו היא שהכרזה על פתיחה במלחמה הינה עניין שבמדיניות חוץ וביטחון, אשר נושא השלכות גם במישור היחסים הבינלאומיים והדיפלומטיים", נכתב. 

המדינה מתייחסת גם להחלטה להכריז על מלחמת לבנון השנייה כמלחמה. לדבריה, השם ניתן לאחר שנדחתה עתירה דומה של ח"כ לשעבר יוסי ביילין, וההחלטה "עסקה אך במתן שם למערכה". למעשה, גם בצבא מגבשים בימים אלה חוות דעת בנוגע להגדרת הלחימה בעזה. חלק מהבכירים בצבא מגדירים זאת כמלחמה לכל דבר. ‎

הפרקליטות הוסיפה כי להחלטה זו לא הייתה השפעה על משק המדינה והתקציב. בתגובה נטען כי ההחלטה התקבלה על ידי ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים, וכי "ההחלטה לכנות את המערכה שהתנהלה בשנת 2006 כ'מלחמה' הייתה במישור הסמלי והטקסי של הדבר, ומבלי שהיו לכך כל משמעיות תקציביות או משפטיות, אלא משמעויות במישור הסמלי והטקסי בלבד (כדוגמת מתן אותות מערכה המתייחסים לשם זה, לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו