בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מקורות פלסטיניים: ספק אם יושג הסכם בין הצדדים תוך יומיים

אם יתקבל נוסח ההסכם שפורסם בתקשורת המצרית, ישראל עשויה לחתום על מסמך שפירושו המעשי והחוקי הוא הכרה מלאה בממשלת הפיוס הפלסטינית

16תגובות

ההצעה המצרית המתוקנת שהוגשה לצדדים ביום רביעי בערב עדיין מעוררת מחלוקות, ועל פי כמה מקורות פלסטינים ספק אם בשני ימי הדיונים שיחלו מחר (ראשון) יגיעו הצדדים לחתימת הסכם. ההצעה, שעיקריה פורסמו אתמול בעיתון המצרי ״א־שורוק״, הוצגה לצדדים כ״הצעה אחרונה״ שעליה עליהם להשיב בחיוב או בשלילה, ולכאורה, מצרים לא תהיה מוכנה לשינויים נוספים. אולם כפי שהתברר גם בהצעות קודמות, מצרים תקבל כל הסכם שיושג בהסכמת הצדדים ובלבד שלא ייפגע באינטרסים של מצרים.

על פי הפרסום בא־שורוק, במסגרת ההצעה מתחייבים הצדדים לא לפעול האחד נגד השני ״בים, באוויר וביבשה״, כשהפלגים הפלסטינים מתחייבים לא לחפור מנהרות שחורגות מתחום הרצועה לעבר ישובים ישראלים. אשר למעברים, נאמר בפרסום כי ״כל המעברים בין ישראל לעזה ייפתחו באופן שיישם את סיום הסגר ויאפשר תנועת אנשים וסחורות והעברת צרכי השיקום של עזה, וכן העברת סחורות בין הגדה לעזה ובחזרה, בהתאם לתנאים שיוסכמו בין הרשויות הישראליות לפלסטיניות״. רשויות אלה יתאמו גם את ״כל הנושאים הכספיים שקשורים בעזה״, כלומר את נושא העברת המשכורות. מרחב איסור הכניסה בין עזה לישראל יצומצם ל–300 מטרים ואחר כך, ב–18 בנובמבר ל-100 מטרים. ב–1 בינואר יתפרסו כוחות הביטחון של הממשלה הפלסטינית לאורך הגבול. ישראל, על פי ההצעה, תסכים להגדיל את אזור הדיג ל–12 מיל ימי באופן הדרגתי ובתיאום עם הממשלה הפלסטינית, שעמה יתואם גם המאמץ הבינלאומי לשיקום עזה.

אולם ההצעה כפי שפורסמה בא־שורוק, אינה מפרטת את הנושאים שעדיין תלויים ועומדים וצפויים להידון ביומיים הקרובים. כך למשל, חמאס דורש שהסכמה עקרונית לבניית נמל ימי ושדה תעופה תעוגן כבר בהסכם הקרוב והדיון בכך לא יידחה למועד מאוחר יותר. מועד זה, על פי ההצעה המצרית, צפוי לחול חודש אחרי חתימת הסכם הפסקת האש. בחמאס חוששים שאם סעיפים אלה לא יעוגנו כבר עכשיו, ישראל תתנער מהם ומצרים לא תוכל להכריח את ישראל לדון בהם שוב, מה גם שהסכמה על בנית נמל ושדה תעופה הפכה למדד לניצחונו של חמאס.

אי־אף־פי

סעיף אחר נוגע להעברת הכספים. נכון שהעניין הבוער הוא משכורותיהם של כ–45 אלף פקידי חמאס שהוקפאו בלחץ ישראל, אולם טרם הוסדרו גם דרכי העברת הכספים לשיקום הרצועה או האם חמאס יוכל לקבל תרומות נפרדות. האם למשל הרשות הפלסטינית תהיה זאת שתקבל לידיה את כספי התרומות, וכיצד יעברו הכספים שקטאר התחייבה לתרום? מי וכיצד יפקח על מימון הפרוייקטים? נושא אחר נוגע להיעדרם של חמאס והג׳יהאד האיסלאמי מכל אזכור בהצעה המצרית, כשבמקומם מדברת ההצעה על ״הפלגים הפלסטינים״ ועל ״הממשל הפלסטיני״. לחמאס ולג׳יהאד חשוב אזכורם בהסכם, אולם גם מצרים וגם ישראל מתנגדות לכך.

כמו כן, סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה הערב כי המתווה שהוצג בפני חברי המשלחת הפלסטינית בקהיר לא עונה על דרישותיהם. בכיר הארגון, אוסמה חמדאן, כתב אתמול בעמוד הפייסבוק שלו כי "על ישראל לקבל את דרישות העם הפלסטיני, או להתכונן למלחמה ארוכה".

אם יתקבל נוסח הסכם כפי שהוא, ישראל עשויה לחתום על מסמך שפירושו המעשי והחוקי הוא הכרה מלאה בממשלה הפלסטינית שהוקמה על יסוד הפיוס בין חמאס לפתח, פיוס שבו ראתה ישראל ״ברית טרור״ שהיא סרבה להכיר בה ואיימה להטיל בגללו סנקציות על הרשות הפלסטינית. גם בנושא פתיחת המעברים קיימים עדיין חילוקי דעות, שכן על ישראל יהיה לסכם עם הממשלה הפלסטינית אילו מוצרים וסחורות ניתן יהיה להכניס לעזה, באילו כמויות ומה יהיו סידורי הבדיקה, כשכל הסכם כזה יצטרך להגשים את הדרישה לפיה ״פתיחת המעברים תממש את הסרת הסגר״ כפי שמצוין בהצעה המצרית. אגב, גם ניסוח זה עורר מחלוקת, שכן ישראל טוענת שלא קיים סגר, והיא דרשה שהניסוח ידבר על הרחבת ההקלות במעברים בלבד. אם תקבל ישראל את הניסוח המצרי היא תכיר בכך שקיים סגר, והיא גם תאשר שהיא מוכנה להסירו.

אולם מעבר לסידורים הטכניים והביטחוניים שההצעה הזאת מציגה, היא כוללת הכרה דה פקטו באחדותו של הממשל הפלסטיני, שכולל גם את חמאס, הג׳יהאד וארגונים אחרים. היא מאששת את העקרון שנטבע בהסכם אוסלו ולפיו עזה והרצועה הם יחידה מדינית אחת. היא מפריכה את עקרון אי קיום משא ומתן עם חמאס, ומעניקה חותם רשמי של פרטנר לממשלת ההסכמה הפלסטינית. יסודות אלה עשויים לשמש את הממשל הפלסטיני כאשר יציג שוב את דרישתו להכרה בינלאומית במדינה הפלסטינית, הפעם כחברה מלאה באו״ם.

רויטרס


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו