בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בניגוד לעמדת התביעה הצבאית: וינשטיין תומך בתסקירים לקטינים שייעצרו בגדה

היועמ"ש הנחה להשוות את החוק הצבאי לחוק החל בתחומי ישראל, ולאפשר עריכת תסקיר לצורך הכרעה בבקשות מעצר של קטינים פלסטינים

19תגובות

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הודיע אתמול (ראשון) לפרקליט הצבאי הראשי, האלוף דני עפרוני, כי עמדתו היא שיש לשנות את החוק הצבאי החל בגדה (הצו בדבר הוראות ביטחון), כך ששופטים בבתי המשפט הצבאיים יוכלו לבקש תסקירי מעצר לצורך הכרעה בבקשות מעצר של קטינים פלסטינים, כפי שמקובל גם בישראל. וינשטיין הבהיר כי "נקודת המוצא היא שכל קטין הוא עולם ומלואו. קטין הוא קטין, יהא מקום מגוריו אשר יהא", כתב.

וינשטיין כתב לעפרוני כי עמדתו גובשה לאחר שבחן את המצב המשפטי וכי נתן דעתו "לחובה לבחון מעצרם של קטינים בדקדקנות ובקפידה יתירה, מתוך פרספקטיבה לצורך למצוא איזון בין הסכנה לשלום הציבור, לבין חזקת החפות והאפשרות להביא לשיקומו של הקטין".

עמדתו של וינשטיין נוגדת את מדיניות הפרקליטות הצבאית, שבמספר מקרים בעבר התנגדה למתן תסקירים לקטינים שנעצרו בגדה המערבית. עפרוני דוחה את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה על אף המכתב, ומסרב לומר כי יפעל לעשות תיקון כפי שנתבקש, אלא רק שהנושא ייבחן. בהודעה מדובר צה"ל נמסר כי "הצורך בהחלת תיקון כאמור, ייבחן על ידי מפקד פיקוד מרכז, המחזיק בסמכות החקיקה באיו"ש". 

עמדת בתי המשפט הצבאיים כפי שהוצגה בפני וינשטיין הדגישה כי ישנם מקרים בהם התסקיר דרוש לשופטים לצורך הכרעה בשאלת המעצר. וינשטיין הוסיף כי ידוע לו שההוראה החדשה "תיתקל בקשיים מעשיים ולפיכך היא עשויה להועיל למספר קטן מאוד של נידונים מדי שנה בלבד", אלא שלדעתו אין בטענה זו כדי לשלול את האפשרות להעניק לבתי משפט שיקול דעת לבקש תסקיר כזה.

וינשטיין הוביל כמה שינויי חקיקה בחוק הצבאי בעקבות עבודת מטה שנעשתה בהובלת המשנה לעניינים פליליים, רז נזרי, בהשתתפות גורמים בפרקליטות הצבאית, המשטרה והשב"כ. בין השינויים הושווה גיל הקטינות ביהודה ושומרון לדין הישראלי ובכך עלה מגיל 16 לגיל 18. כמו כן הוחלט על הקמת בית משפט לנוער בגדה והתאמת החוק שם לחוק הנוער שחל בישראל. עוד הוחלט כי בניגוד לעבר, קטינים לא יוכלו להישפט ביחד עם בגירים וכי קטינים יוחזקו באגף נפרד מבגירים.

שינוי נוסף קובע כי אדם שביצע עבירה בזמן היותו קטין לא יועמד לדין אם חלפה שנה ממועד ביצוע העבירה, אלא באישור תובע צבאי. בעבירות ביטחון עומדת תקופה זו על שנתיים. כמו כן שונה החוק כך שניתן למנות סניגור לקטין המועמד לדין, "אם טובת הקטין מצדיקה זאת". בשלב גזירת העונש, נקבע, יוכלו השופטים להסתייע בתסקיר שיוכן על ידי קמ"ט (קצין מטה) רווחה במנהל האזרחי.

בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישה האגודה לזכויות האזרח, הוחלט גם על צמצום פערים בתקופות המעצר לקטינים. לפי הנוהג שהיה קיים עד הגשת העתירה, ניתן היה להחזיק בעצור פלסטיני למשך שמונה ימים לפני הבאתו בפני שופט. החוק הישראלי, לעומת זאת, קובע מעצר של עד 24 שעות לפני הבאה בפני שופט. מאז הגשת העתירה, הודיעו משרד המשפטים והשב"כ על צמצום התקופות, כך שכיום עציר פלסטיני מובא בפני שופט בתוך 96 שעות מרגע מעצרו, וזאת במקום שמונה ימים.

התיקון שעליו הורה היום וינשטיין משווה בין החוק הצבאי לחוק סדר הדין הפלילי וחוק הנוער החלים בישראל. על פי החוק החל בישראל, במסגרת דיון בבקשה למעצר, בית משפט רשאי להורות על הגשת תסקיר שיכלול את הנסיבות האישיות של הנאשם, משמעות המעצר, החלופות למעצר ולשחרור או המלצה על תנאים מיוחדים לשחרור בערובה והפיקוח. באשר לקטינים נקבע כי חובה על בית המשפט לבקש תסקיר מעצר בעת דיון בבקשת מעצר של קטין לאחר הגשת כתב אישום (בקשה למעצר עד לתום ההליכים). בחוק החל בגדה אין הוראה דומה כזו. 

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בשנים האחרונות ננקטו צעדים רבים ומשמעותיים, שמטרתם שיפור אופי הטיפול בקטינים במסגרת ההליך הפלילי באיו"ש ומחוצה לו במגוון תחומים ובהם הקמת בית משפט לנוער, העלאת גיל קטינות, קיצור תקופת המעצר של הקטינים, זימונם של קטינים לחקירה, חידוד נוהלי המעצר של הקטינים ועוד, כאשר הפרקליטות הצבאית יזמה והובילה מאמצים אלה.

לצד זאת, מטרתו העיקרית של כלי מסוגו של תסקיר המעצר הינו מציאת חלופות מעצר שיסייעו בשיקומו של הקטין והרחקתו מדרך העבריינות. המציאות הייחודית הקיימת באיו"ש מעמידה אתגרים משמעותיים שחייבו בחינה מעמיקה בחודשים האחרונים, לרבות בחינתן של חלופות יצירתיות אחרות.

אתגרים אלה מקורם בצורך לשמר את היכולת לתת מענה לצרכים הביטחוניים הקיימים באזור ובפרט נוכח המרכיב האידאולוגי הבולט שעומד ברקע לביצוען של מרבית העבירות ונוכח התמיכה מבית להם זוכים הקטינים, במקביל להעדר מסגרות רווחה ציבוריות של הרשות הפלסטינית. הצורך בהחלת תיקון חקיקה כאמור, ייבחן על ידי מפקד פיקוד המרכז, המחזיק בסמכות החקיקה באיו"ש."



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו