בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ הורה להרוס שני מבנים שהוקמו על אדמה פלסטינית בסמוך לבית אל

הנשיא גרוניס הקציב שישה חודשים לביצוע ההריסה בשטח הכפר דורא אל קרע. עם זאת נדחתה עתירה לביטול צו התפיסה הצבאית על השטח

10תגובות

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ הורה אתמול (שני) ברוב דעות להרוס מבנים לא מאוכלסים שנבנו על אדמה פרטית פלסטינית שנמצאת בתחום המוניציפאלי של בית אל בשטח הכפר דורא אל-קרע. מדובר בשני מבנים שטרם הושלמה בנייתם ובתשתית להקמתם של שלושה מבנים נוספים.

נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס הקציב למועצת בית אל שישה חודשים לבצע את ההריסה. בית המשפט דחה עם זאת עתירה נוספת שהגיש בעלי הקרקע, עבד א־רחמן קאסם, באמצעות ארגון "יש דין", לבטל את צו התפיסה לצורכי ביטחון שהוטל על אדמתו.

העתירה הנוגעת למתחם הידוע בשם "שכונת דריינהוף" בבית אל, הוגשה ב-2010, וכבר בפתח ההידיינות הודו המדינה ומועצת בית אל כי מדובר בבנייה בלתי חוקית; צווי הריסה הוטלו, והרשויות התחייבו להסיר את המבנים עד 2012, אלא שבמרוצת השנים שינו הרשויות את מדיניותם וביקשו לפתוח בהליך תכנוני בניסיון להכשיר בדיעבד את בניית המבנים. התפנית התרחשה לאחר הריסת גבעת האולפנה (ג'בל ערטיס), וגרוניס מציין כי המשיבים עצמם ציינו כי הממשלה מתעתדת לקדם הליכי תכנון בחלק אחר של היישוב "בשל הרצון לעודד את הליכי ההתפנות בדרכי שלום של המתיישבים בבניינים מושא בג"ץ 9060/08 בעניין גבעת האולפנה, שאף הם מצויים בבית אל". עם זאת, ביחס לעתירה הספציפית, ציין גרוניס, "המשיבים לא נימקו מה הטעם לשינוי בעמדתם".

דוברות משרד הביטחון

בפסק הדין קבע הנשיא גרוניס, כי "מיצוי האפיק התכנוני משמעו חריגה מהתחייבויות המשיבים לבית משפט זה ומביצוע צווים שהוצאו על ידם, מבלי שיש כל ערובה שהאפיק התכנוני יסתיים בהכשרת הבנייה. ייתכן שבסיומו של ההליך יתברר כי לא ניתן להכשיר בדיעבד את בניית המבנים והמשיבים יבקשו לממש את צווי ההריסה. יתרה מזו, גם כשהודיעו המשיבים לבית המשפט על פתיחה בהליכים לשם הסדרה תכנונית של המבנים, התנהלו אלה בעצלתיים".

עוד קבע גרוניס, כי "נוכח ההתחייבויות החוזרות ונשנות של המשיבים להריסת המבנים ומשום שלמעלה משלוש שנים לאחר הגשת העתירה הראשונה טרם הופקדה תוכנית מוצעת, אין, לגישתי, מקום להיעתר כיום לבקשה למצות את ההליך התכנוני". הוא גם ציין בביקורת, כי בקשת המשיבים לא מסתמכת על הליך תכנוני מתרקם, אלא על ישיבה בלשכת ראש הממשלה ב-2011 שבה הוחלט להסדיר בנייה בקרקעות מדינה.

בעוד השופטת בדימוס עדנה ארבל הצטרפה לגרוניס, המשנה לנשיא מרים נאור כתבה בדעת יחיד כי יש להיעתר לבקשה לקיים הליך תכנון חדש, ובלבד שזה יושלם בתוך שנה. לדבריה, "אין מדובר בשטח המרוחק מלב היישוב, בהרחבת היישוב או בהקמה של שכונה חדשה. אלא, זהו שטח קטן אשר ברובו מוקף במבנים ודרכים פנימיות של היישוב, ובחלקו האחר מוקף בגדר הביטחון של היישוב". היא ציינה כי היות שהשטח נמצא פיסית ומוניציפאלית בתוך בית אל, מתוקף צו תפיסה משנת 1979, "יש לראות לדעתי את הקרקע שבמחלוקת, שלמעשה 'כלוּאה' בתוך היישוב, ואת השטח עליו נבנה היישוב כ'יחידת תפיסה' אחת, מעליה 'מרחפת' מטרה ביטחונית אחת".

עו"ד שלומי זכריה, מהצוות המשפטי של ארגון "יש דין", שייצג את העותר, מסר בתגובה לפסק הדין כי "בית המשפט שב והבהיר את חשיבות השמירה על זכות הקניין של תושבים מוגנים בשטח כבוש. על הדרג המדיני והמשפטי כאחד לעשות בדק בית רציני באשר למדיניות אי-האכיפה המאפשרת שוב ושוב את המשך עבריינות הבנייה בגדה הצו מערבית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו