בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הממשלה צפויה לאשר מחדש את תוואי גדר ההפרדה בכפר בתיר שליד ירושלים

לפי אונסק"ו וארגונים סביבתיים נוספים הגדר תסכן את הטרסות של הכפר, שהוכרו אתר מורשת עולמי. הדיון בנושא ייערך בממשלה בהוראת העליון

12תגובות

הממשלה צפויה לאשר מחדש ביום ראשון את הקמת גדר ההפרדה באזור הכפר הפלסטיני בתיר שמדרום לירושלים. התוואי שיאושר יהיה אותו תוואי שנידון בבית המשפט העליון. מועצת אונסק"ו קבעה שהטרסות בכפר הן אתר מורשת עולמית, וכי תוואי הגדר מסכן את אותן.

זה שבע שנים שמתנהל מאבק משפטי נגד הקמת הגדר באזור זה. בין המתנגדים לגדר נמצאים תושבי הכפר בתיר, שטוענים שהגדר תהרוס את הנוף ואת מערכת ההשקיה המסורתית והייחודית שלהם, תושבי גוש עציון, שטוענים שההחלטה תוציא את גוש עציון אל מחוץ לגדר, ורשות הטבע והגנים וארגון ידידי כדור הארץ, הדואגים לפגיעה באתר, שהוכר אתר מורשת עולמי. מנגד, טוען משרד הביטחון שהפגיעה בטרסות תהיה מינימאלית ושמערכת ההשקייה תוכל להמשיך לתפקד ללא הפרעה.

מיכל פתאל

ביוני האחרון החליט אונסק"ו להכיר בבתיר כאתר מורשת עולמית המצוי בסיכון, במסגרת הליך חירום. ההחלטה הובילה את נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס להורות לפני כשבועיים לממשלה לשוב ולדון במשמעויות המדיניות של ההחלטה לבנות את הגדר באזור זה, וביום ראשון יתקיים הדיון.

על פי הצעת ההחלטה תאושר מחדש הגדר בתוואי שתוכנן, למרות הפגיעה הצפויה בטרסות. בפירוט להצעת החלטת הממשלה נכתב כי החלטת אונסק"ו התקבלה בקטאר וכי בוועדה חברות  אלג'יריה, קטאר, לבנון, מלזיה, תורכיה, קוריאה, סנגל ומדינות נוספות ועל כן, נרמז, היא נגועה באינטרסים פוליטיים, וכן כי ההחלטה התקבלה בניגוד לדעת הגוף המקצועי של אונסק"ו שקבע שהטרסות של בתיר לא עומדות בתנאים הנדרשים להכרה באתר מורשת עולמית שנמצא בסיכון.

"הצעת ההחלטה מציגה את כל העניין כעניין פוליטי של ערבים רעים אבל היא לא מתייחסת לכך שרשות הטבע והגנים, רשות ממשלתית של המדינה, אומרת את אותם הדברים כמו אונסק"ו", אומר מנהל בית ספר שדה כפר עציון, ירון רוזנטל, "אם היו אומרים יש פה שיקולים של טבע מול ביטחון והחלטנו לטובת הביטחון הייתי מקבל את זה, אבל אין פה דיון, אין פה בדיקה של ההשלכות, וכל זה יעלה מאות מיליונים שיזרמו כאילו אין בעיית תקציב".

גדעון ברומברג, מנכ"ל ארגון ידידי כדור הארץ, אשר הגיש את העתירה לבג"צ ממניעים סביבתיים, תקף את ההחלטה הצפויה: "המניעים לאישור הרס האתר, במידה ויאושרר ביום א' בידי הממשלה, תמוהים במקרה הטוב ושערורייתיים במקרה הרע. מדובר באתר ייחודי בקנה מידה עולמי, כפי שנטען הן בידי שורה ארוכה של מומחי שימור עולמיים והן על ידי ארגון אונסק"ו, אשר הכיר באתר כאתר מורשת עולמי. כפי שכבר הוכחנו בבית המשפט – ישנן חלופות קיימות וברורות לתוואי הגדר שמציעה הממשלה. מנגד, הנזק שייגרם לאתר מאישור התוואי הנוכחי הינו עצום ובלתי הפיך. חשוב להבין שהאסוציאציות בעולם להחלטה ישראלית כזו, של הרס אתר מורשת עולמי עקב בניית גדר הפרדה, ישימו את מדינת ישראל בהשוואה אחת עם אנשי הטליבאן, אשר פוצצו בשנת 2001 את פסלי הבודהא הגדולים בעולם באפגניסטאן".

גם עודד רביבי, ראש עיריית אפרת, שבגוש עציון, תקף את ההחלטה, "מדובר בהחלטת ממשלה ישנה משנת 2006. שמונה שנים מאז והמציאות בשטח, גם בדרום וגם ביו"ש, מלמדת שהגדר אינה מביאה בטחון והדוגמא הטובה לכך היא העיר אפרת שאינה מוקפת בגדר. מה שמביא את הבטחון האמיתי לתושבים הוא מאזן האינטרסים וההרתעה הנוצרים במקום. ממשלת ישראל צריכה להודיעה לבג"צ כי לאור סדרי העדיפויות שהשתנו יש להפנות המשאבים לצרכי בטחון אחרים".

גורם בכיר במשרד הביטחון אמר הערב כי במהלך ההליכים המשפטיים שינתה מערכת הביטחון את אופי הגדר באזור כדי להפחית את הפגיעה בנוף ובטרסות. כך למשל הגדר הונמכה מחמישה מטרים לשלושה מטרים ורוחב המכשול צומצם מ-50 מטרים ל-10. "מערכת הביטחון היתה נכונה להתפשר ביטחונית כדי לצמצם את הפגיעה הסביבתית, אבל לא בגלל זה שלח אותנו בית המשפט לממשלה, אלא בגלל ההשלכות המדיניות והתערבות אונסק"ו בתהליך", הוסיף הגורם. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו