בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צעיר ערבי־ישראלי שהתגייס לדאעש נהרג בקרבות בעיראק

משפחתו של חמד מוחמד חבשי מהכפר איכסאל, שעבר את הגבול מטורקיה לסוריה והצטרף לארגון, התבשרה על מותו אך לא פתחה אוהל אבלים

45תגובות

ערבי־ישראלי שהצטרף לארגון המדינה האיסלאמית (דאעש) נהרג באחרונה בקרבות בעיראק. בני משפחתו של האיש, אחמד מוחמד חבשי, בן 23 מהכפר איכסאל שליד נצרת, סיפרו כי בתחילת 2014 עזב את ישראל לטורקיה עם ארבעה מחבריו. על פי ההערכות, הם חצו משם את הגבול לסוריה והצטרפו למיליציות דאעש. בני המשפחה התבשרו כי חבשי נהרג ככל הנראה באזור העיר רמאדי שבמחוז אנבאר, במערב עיראק.

אחיו של אחמד, חוסיין חבשי, אמר ל"הארץ" כי חמד עזב את הארץ בינואר האחרון, בלי לספר לאן הוא נוסע. "לא היו שום סימנים מקדימים שהוא חושב על צעד כזה. אנחנו לא יודעים אם הוא יצא דרך טורקיה או דרך מדינה אחרת". לדברי האח, חבשי יצר קשר עם משפחתו מדי פעם. "הוא לא אמר הרבה, חוץ מלהודיע שהוא בסדר. אנחנו לא ידענו איפה הוא בדיוק, אם בסוריה או בעיראק". על נסיבות מותו של חמד אין למשפחה הרבה פרטים, חוץ מהידיעה כי הוא נהרג באזור רמאדי במערב עיראק, כ-100 קילומטרים מהבירה בגדאד. "היו שמועות על מותו כבר בשבוע-שבועיים האחרונים, אבל רק ביממה האחרונה קיבלנו טלפון מאיש שהזדהה כחבר שלו וסיפר שהוא נהרג בקרבות שם".

משפחתו של חבשי החליטה לא להקים סוכת אבלים או לקבל מנחמים באופן רשמי, אך ההודעה על מותו של אחמד עברה מפה לאוזן וכמה מקרובי משפחתו פרסמו את הידיעה בעמודי הפייסבוק שלהם. רבים מבני המשפחה ותושבי הכפר הגיעו לבית המשפחה לניחומים. 

במשפחה סיפרו כי אחמד היה אדוק באמונתו הדתית, אך לא הזדהה פוליטית או אידיאולוגית עם ארגון, תנועה דתית או פוליטית. לדבריהם, לצד התפילה, אחמד אהב ספורט, בעיקר אגרוף, והתאמן במועדון "כפפות הזהב" בנצרת, אחד ממועדוני האגרוף הידועים בארץ בכלל ובחברה הערבית בפרט. 

אחד מחבריו של אחמד למועדון האגרוף סיפר שהוא התאמן כמה שנים אבל נעלם בפתאומיות: "הוא היה בחור שקט ולא מתחבר". עוד נודע כי חבשי התחיל ללמוד באחת המכללות באזור טבריה אולם נטש את לימודיו והחליט לעזוב את הארץ. במשפחתו ציינו כי לא ידוע להם אם עזב את המדינה לבדו או יחד עם אנשים נוספים. חבשי היה הצעיר משלושה בנים, ולו שתי אחיות צעירות ממנו. 

עשרות צעירים ערבים ישראלים הצטרפו לשורות הארגונים הנמנים עם האופוזיציה הסורית, ובראשם ג'בהת א־נוסרה ודאעש. רבים מהם ניהלו באדיקות אורח חיים דתי. בחודשים האחרונים התקבלו דיווחים שלפיהם חלקם נהרג, אולם בני משפחותיהם לא קיבלו אינדיקציה ודאית לכך או את גופות יקיריהם, שכן מי שנהרג בקרבות נטמן במקום.

כך, לפני מספר שבועות נמסר דיווח על מותו של צעיר תושב חורה בנגב שהתגייס לדאעש. משפחתו סירבה לאשר את העניין אך קיבלה מנחמים שהגיעו לביתה.

חלק מהצעירים ששבו מהקרבות נעצרו ונשפטו בגין עבירות נשק והצטרפות להתארגנות בלתי חוקית. כך בחודש שעבר הרשיע בית משפט השלום בחיפה את אחמד שורבאג'י, תושב אום אל פחם בן 23, בכך שיצא שלא כדין לסוריה וביצוע אימונים צבאיים אסורים, בין היתר בדאעש. בית המשפט קיבל את עמדת המדינה וקבע כי "יציאה לאימונים צבאיים במדינת אויב בכלל, בסוריה בפרט ובמסגרת ארגון 'דאעש' בכלל זה, הינה מעצם טיבה עבירה ביטחונית אשר טומנת בחובה סכנה רבה לביטחון ישראל".

השופטת אורית קנטור דחתה את הטענות המקדימות של סנגורו של הנאשם – טענת הגנה מן הצדק על דרך אכיפה סלקטיבית וטענת חוסר סמכות עניינית. ביחס לעבירת האימונים הצבאיים טען הסנגור כי לא קיימת סמכות עניינית לבית המשפט בישראל להעמיד את הנאשם לדין, מאחר שהאימונים צבאיים בוצעו בסוריה ואין להם כל זיקה לביטחון המדינה. לגרסתו, האימון הצבאי נועד לסייע למורדים להילחם במשטר של מדינת אויב.

בפסק הדין צוין כי חזרתם לישראל של ערבים ישראלים שיצאו להילחם בסוריה טומנת בחובה פוטנציאל סיכון גבוה עבור המדינה בכמה היבטים: שימוש בידע, יבוא אידאולוגיות, יבוא יכולות וניסיון צבאי מצטבר, ביסוס קשר בין חוזרים לבין ארגוני ג'יהאד עולמי מבחוץ ועידוד לביצוע פעילות נגד ישראל. בית המשפט קבע כי "גם סיכון פוטנציאלי מקים את הסמכות האמורה - מדינה מתגוננת אינה אמורה להמתין עד אשר יצא הסיכון מן הכוח אל הפועל".

הצטרפות של צעירים ערבים ישראלים למיליציות חמושות נחשבת לתופעה חריגה שהחלה רק בשנים האחרונות, בעיקר לאחר תחילת המלחמה בסוריה. לפני כן היו רק מקרים בודדים של הבעת תמיכה בארגונים פלסטינים, בעיקר במהלך האינתיפאדה השנייה. המקרה הבולט ביותר היה של בני הדודים אבראהים ויאסן בכרי, תושבי הכפר בענה שבגליל, שהורשעו בסיוע למפגע בצומת מירון באוגוסט 2002 בעיצומה של האינתיפאדה השנייה. בעקבות המקרה, יצאו ראשי מפלגות והתנועות הפוליטיות בחברה הערבית בקריאה לפלגים הפלסטינים לא לערב צעירים ערבים ישראלים בפעולותיהם. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו