גילי כהן
גילי כהן
גילי כהן
גילי כהן

צה"ל הודיע כי יקצר את תקופת המעצר של חיילים מ–48 ל–24 שעות, כך שחייל שייעצר יחויב לבוא בפני שופט צבאי תוך יממה מרגע מעצרו. השינוי בפקודות הגיע לאחר תקופה ממושכת בה התנגדו בצבא להשוואת תנאי המעצר של המשרתים לאלה של אזרחים, בטענה של מחסור בכוח אדם.

קיצור תקופת המעצר תיכנס לתוקף בתחילת 2015, אך תחול רק על חיילים הנעצרים בחשד לביצוע עבירות פליליות ולא על אלו החשודים בביצוע עבירות עריקות - ששיעורם גבוה במיוחד בקרב העצורים הצבאיים.

לפי נתוני המשטרה הצבאית שפורסמו היום (רביעי) ב"במחנה", שם דווח לראשונה על השינוי, בשנה שעברה נעצרו 1,200 חיילים בשל חשד לעבירות פליליות, וכ–7,600 חיילים בגין חשד לעבירות שונות של עריקות, המוגדרות בצבא "היעדרות מן השירות" (נפקדות, עריקות והשתמטות, ג"כ). על כן, הצבא יקצר למעשה את תקופת המעצר של מיעוט מבין הנעצרים. עם זאת, לדברי קצינים המעורים בנושא, הסוגיה תיבחן בשנית עם יישומו של השינוי בחודשים הקרובים.

ההחלטה לקיצור תקופת המעצר התקבלה בעקבות פנייה חריגה של הסנגוריה הצבאית למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, בהליך של "קדם בג"ץ". בפנייתם נטען כי לא ניתן להצדיק את הפגיעה בזכויות החיילים - שנעצרים לזמן כפול מאזרחים - בשל סיבות הנוגעות למשאבים, כמו מחסור בכוח אדם. בפנייה, שפורסמה ב"הארץ", נכתב, בין היתר, כי זהו "ניסיון אחרון" של הסנגוריה שנועד לייתר הגשת עתירה לבג"ץ. בעקבות פנייתם, פנה נזרי לפרקליט הצבאי הראשי, האלוף דני עפרוני, בבקשה כי יפעל בהקדם לשינוי המצב הקיים, ולהחלת תקופת מעצר מקוצרת, של 24 שעות, בקרב החיילים שעוצרת מצ"ח.

צילום: אלי הרשקוביץ

תקופת המעצר הראשונית של חיילים עברה שינוי בעשורים האחרונים בשל בג"ץ שגיא צמח מ–1999, אז פסק בית המשפט העליון כי ההוראה שהתירה את מעצרו של חייל למשך 96 שעות טרם הבאתו בפני שופט פוגעת בזכות לחירות, ועל כן יש לפסול אותה. החל משנת 2000, תקופת מעצר זו עומדת על 48 שעות, וכעת, עם יישום השינוי בצבא, תהיה תקופה זו בת יממה אחת.

הסנגור הצבאי הראשי, אל"מ אשר הלפרין, התייחס היום לשינוי במשך תקופת המעצר ואמר כי "גם רומא לא נבנתה ביום. מדובר בהישג לסנגוריה הצבאית, ומעבר לכך - הישג לחיילים עצמם. אני מקווה כי הדבר יסמן שינוי גם במדיניות הכוללת, שתשווה בין מצב החיילים לאזרחים". בסנגוריה הצבאית הוסיפו כי "מקורו של מאבק זה בהבנה כי בכל הנוגע למשך המעצר הראשוני, אין כל הצדקה להבחנה בין חיילים לאזרחים. על כן, הבחנה ביניהם מהווה פגיעה בלתי מידתית בזכותם החוקתית של החיילים לחירות, שאינה נדרשת מכוח אופיו ומהותו של השירות הצבאי".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ