בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרוטוקול דיון ההפרדה באוטובוסים נחשף: "ערבי מרגיש ניצחון על הכובש היהודי"

"ערבים לא נתנו לאשתי לשבת", "חיילים צריכים לחכות" ו"זקנים צריכים לעמוד וערבים לא מפנים להם מקום" - אלה רק חלק מהטיעונים שהעלו מתנחלים בדיון בכנסת להצדקת הדרת הפלסטינים מאוטובוסים בשטחים

281תגובות

נסיעת פועלים פלסטינים באוטובוסים לשטחים היא "ניצחון על הכובש היהודי", כך נימק ראש מועצת קרני שומרון יגאל להב את בקשתו מוועדת המשנה של ועדת החוץ והבטחון לאסור את נסיעתם של פלסטינים באוטובוסים עם מתנחלים. כפי שפורסם שלשום (ראשון) ב"הארץ", שר הביטחון משה יעלון נענה לבקשה זו, לאחר קמפיין ממושך שמנהלים ועד מתיישבי שומרון וראשי הרשויות בשטחים בנושא.

לפני כשנה, ב–12 בנובמבר 2013, כינס ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) את ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון לענייני יהודה ושומרון לדיון במצוקת האוטובוסים בשטחים. פרוטוקול הדיון, המתפרסם כאן לראשונה, מלמד על הטיעונים שהביאו להחלטת יעלון, כמו גם על עמדת הצבא, שלא ראתה בנסיעה זו בהכרח סיכון ביטחוני. "לבוא ולצבוע כל דבר בצבע ביטחוני זה פשוט, אבל מבחינתנו זה לא העניין", אמר סגן אלוף צחי לוגסי, קצין ההגנה המרחבית של פיקוד מרכז שהשתתף בדיון, בתגובה לטענות התושבים וראשי הרשויות בשטחים על הנסיעות המשותפות בתחבורה הציבורית.

ישיבת ועדת המשנה נפתחה בתלונות של תושבים על התנהגות נוסעים פלסטינים באוטובוסים. עפרי טלאור, בת 23 מאריאל, סיפרה כי "לפני כמה חודשים חזרתי מהעבודה בלילה והאוטובוס היה מפוצץ בערבים. התיישב לידי בחור ערבי והתחיל לשלוח ידיים. ניסתי לעצור אותו, להגיד לו להפסיק, וזה פשוט לא עזר ולא הצלחתי להביא את עצמי לקום מהכיסא, מהפחד, מהתחושה שכל האוטובוס מלא בערבים ואין מה לעשות". אלעד רחמים, בן 26 מאריאל, סיפר כי הוא נוהג לעלות על קו 286, המוביל מתל־אביב לאריאל, אבל הקו תמיד עמוס, והחליט לעזוב את העיר. "אין לי אפשרות לחזור הביתה. זה לא הגיוני שחיילים שבועיים בצבא משרתים את המדינה שלנו, עוזרים למדינה שלנו, ואחרי זה הם צריכים לחכות, לעמוד באוטובוס במקרה הטוב ובמקרה הרע לחכות עשרות אוטובוסים. חיילת מסכנה עומדת וערבים מוחצים אותה".

אי־פי

לצד תלונות על הטרדה מינית, נשמעו בפני הוועדה גם תלונות אחרות על התנהגות פועלים פלסטינים באוטובוסים. יוני דרייר, תושב אריאל, סיפר: "אשתי לומדת בבר אילן. הדרך חזור היא בלתי נסבלת. אשתי נסעה באוטובוס כשהיתה בחודש תשיעי, אוטובוס מלא ערבים, אף אחד לא נתן לה לשבת. פשוט עמדה כל הנסיעה". אלעד רחמים הוסיף כי "גם זקנים צריכים לעמוד, וערבים לא מפנים להם את המקום".

סווטלנה בטו, מהנדסת חשמל מאריאל, טענה כי ישנה בעיה הנוגעת לנהגי האוטובוס. "בגלל ריכוז גבוה של פלסטינים באוטובוס, נהגים יהודים עוזבים את מקום העבודה. את המקום שלהם ממלאים נהגים ערבים. הם נותנים יחס מועדף לבני עמם כמובן. הם קודם כל עוצרים ליד הקבוצה של הפלסטינים, ולא ליד קבוצת נשים יהודיות". בתגובה לדברים, אמר בן חור אחוות, מנכ"ל חברת אפיקים, כי רוב הנהגים אצלו בחברה הם "יהודים, רובם תושבי שטחים, אריאל והיישובים בסביבה".

אחרי עדויות התושבים, רשות הדיבור ניתנה לנציגי הרשויות המקומיות. יחיאל טוהמי, סגן ראש עיריית אריאל, התמקד בסכנה הביטחונית. "אני יודע, הצבא מדבר על הזמן על חטיפת חיילים. לא צריך לעשות חטיפת חיילים בטרמפיאדות. מישהו קם בבוקר, אותו בן אדם קוקו יכול לעלות על האוטובוס עם גיבוי של כמות גדולה מאוד של פלסטינים, להגיע כמעט עד צומת אריאל, לשים משהו לנהג, לקחת את האוטובוס ולחטוף חמישה אזרחים יהודים לג'מעין (כפר הסומך לאריאל, ח"ל) ומג'מעין לשכן, והכל פתוח". ראש מועצת קרני שומרון יגאל להב הוסיף כי "התחבורה הציבורית אצלנו בציר היא ממוגנת ירי. אין לפלסטינים מה לחפש על תחבורה ממוגנת ירי. מבחינת פתרונות כבר הצענו אותם אינספור פעמים. אבל קודם כל המסר העיקרי צריך להיות שבאוטובוס ממוגן ירי, פלסטיני לא עולה". לדבריו, "אם המסר הזה יעבוד בכתה בערבית ובערבית־צ'רקסית הם לא יעלו".

להב הוסיף כי "אין ספק שהם זיהו את החוליה החלשה אצלנו: השמאל כביכול מאפשר להם נסיעה הומאנית, הנהג הערבי – ואני מסכים למה שנאמר פה, 99% הנהגים הם הערבים – הוא לא יכול להתנגד למי שנמצא על הרציף. אין לי ספק שזה היה שונה אם זה היה נהג יהודי". לדברי ראש מועצת קרני שומרון, מבחינת הערבי הוא מרוויח כמה פעמים. פעם אחת, הוא מרוויח את הנוחות ואת המחיר של הכרטיס. בצד השני אני חושב שזה מן ניצחון על הכובש היהודי הנה הוא עושה מה שהוא רוצה על האטובוס. מהרגע שהוא עולה הוא ניצח כי הוא שולט על האוטובוס של היהודים. הדבר השלישי, הכי גרוע, יש לו חווית נסיעה עם בנות יהודיות. אני אומר לכם, זה רק עניין של זמן שזה ייגמר ברצח. או רצח של איזה אבא שיבין מה שקרה לבתו שלו או הפוך. איזה ערבי שחזר ורצה לעשות ולידו יש חייל ואמר יאללה נעשה את המבחן קבלה".

אולם סגן אלוף צחי לוגסי, קצין ההגנה המרחבית של פיקוד מרכז האחראי על הגנת ההתנחלויות ומשמש כאיש הקשר של הפיקוד אליהם, הסביר כי אין לסיפורים שנשמעו אחיזה במציאות. "אנחנו עוסקים בתחום הזה לפחות שנתיים שבמהלכן עשינו בדיקות. עקבנו אחרי הקווים האלה. ראינו את הכמויות. רוב רובם המכריע של האנשים האלה הם לא שוהים בלתי חוקיים אלא אנשים שיצאו עם אישורי עבודה". לדברי להב, בבדיקה מול המשטרה, נמצא כי הוגשו רק תלונות אחדות על אלימות או הטרדות מיניות באוטובוסים, "וזה נושא שחשוב להגיד כאן על השולחן. בבדיקה שערכנו לפני חצי שנה בערך, הוגשו שלוש תלונות עד היום לנושא הזה למשטרה". יש לציין כי מבדיקת "הארץ", עולה שעד שבשנת 2014 הוגשה תלונה אחת על הטרדה מינית באוטובוסים, והיא הוגשה על ידי ערבייה ישראלית.

לגבי הסכנה הביטחונית, הסביר לוגסי כי הפועלים רק רוצים לשוב לביתם. "אם פלסטיני שיוצא מתל אביב רוצה להגיע לחארס, או מרחב אריאל, יהיה לו פתרון תחבורתי הולם אחר, הוא יעלה על אוטובוס אחר וייסע אתו. הוא רוצה להגיע לבית שלו בסוף". לדבריו, לבוא ולצבוע כל דבר בצבע ביטחוני זה פשוט, אבל מבחינתנו זה לא העניין. באופן גורף, אנחנו בפיקוד מרכז חושבים שהפתרון הוא תחבורתי (להגדיל תדירות האוטובוסים, ח"ל) ולשם אנחנו צריכים לכוון את המענה".

נציג המנהל האזרחי רס"ן עמוס זוארץ אמר כי "איננו אוכפים את חזרתם דרך אותם מעברים. העת אינה בשלה לכך. כשאנחנו בוחנים בסוף את אותו איום ייחוס, אנחנו חושבים מה נכנס לישראל, עדיין לא בודקים מה שיוצא מישראל. ברור שלא מבחינה ביטחונית, הוא כבר בתוך ישראל".

בסיכום הדיון, אמר יו"ר ועדת המשנה יוגב כי "אני רוצה לפנות לאלוף הפיקוד. צריך לעודד סגירת מעגל. אם זה מעבר אייל, עם תחבורה ציבורית מספקת וראויה, דבר שישחרר את הקווים לאוכלוסייה היהודית, דרך הפעלה של קווים מעודדים נסיעות לכיוונים שצריכות האוכלוסיות השונות, ללא הגדרה של הפרדה בין האוכלוסיות".

על פי ההנחיות, שפורסמו בתחילת השבוע, הפועלים לא יוכלו לעלות על אוטובוסים ישירים ממרכז הארץ לגדה בתום יום עבודה, אלא יחויבו להגיע למעבר אייל, המרוחק מריכוזי המתנחלים, ומשם יוכלו לנסוע לבתיהם. פועלים מהגדה המגיעים כיום לעבוד בגוש דן ובשרון יכולים להיכנס לישראל רק דרך מעבר אייל, הסמוך לקלקיליה. במעבר מתבצע בידוק ביטחוני של הפועלים, הנושאים תעודה ביומטרית, ואז הם נוסעים למקום עבודתם. לפועלים אסור ללון בישראל, ואחר הצהריים הם יכולים לשוב לגדה דרך כל מחסום - ולא בהכרח דרך מעבר אייל. כך, מאות פלסטינים המתגוררים במרכז השומרון, למשל באזור שכם, מעדיפים לחזור מתל אביב או מפתח תקווה באוטובוסים שנוסעים דרך כביש חוצה שומרון לאריאל, ומשם להתפזר לבתיהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו