בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יעלון על אירועי "יום שישי השחור ברפיח": אין מקום לחקירה פלילית

שר הביטחון אמר כי לדעתו יש לתחקר בכלים פיקודיים ולא פליליים את "נוהל חניבעל" שהפעילה חטיבת גבעתי לאחר חטיפת סגן הדר גולדין. אירועי היום נמצאים עתה בבדיקת הפצ"ר

40תגובות

שר הביטחון משה (בוגי) יעלון התייחס היום (חמישי) לראשונה לאפשרות כי חטיבת גבעתי תיחקר על פעולותיה באירועי "יום שישי השחור" שאירעו ברפיח בזמן מבצע "צוק איתן" ב-1 באוגוסט. לדברי יעלון, אין מקום לפתוח בחקירה פלילית. 

ביום עיון לזכר אנשי סיירת מטכ"ל, עמנואל מורנו ועודד ראור, אמר יעלון כי "מתרוצצות עכשיו הרבה מאוד שמועות והרבה אמירות, למשל באירוע של חטיבת גבעתי באותו יום שישי ברפיח. האירוע הזה לא נמצא בחקירת מצ"ח. אני מקווה שאף אחד לא יחליט להכניס אותו לחקירת מצ"ח. זה אירוע מבצעי שהתקבלו בו החלטות כאלה ואחרות, זה לא משהו שבודקים אותו בכלים פליליים. צריך לתחקר אותו בכלים פיקודיים כדי להשתפר בפעם הבאה".

נראה שיעלון מבקש לשלוח מסר פומבי לפרקליט הצבאי הראשי, האלוף דני עפרוני, אשר אמור לקבל החלטה אם לפתוח חקירה פלילית בעניין רפיח ובעניין תקריות נוספות בתקופה הקרובה. מבחינה משפטית, האלוף עפרוני הוא היחיד שמוסמך לקבוע אם תיפתח חקירה פלילית ושיקול דעתו המקצועי אינו כפוף לשר הביטחון או הרמטכ"ל.

ביום העיון, שבו השתתפו חיילי סיירת מטכ"ל וצוערי בית הספר לקצינים, נכח גם שמחה גולדין, אביו של סגן הדר גולדין. יעלון התייחס בדבריו להבדלים בין חקירה פלילית לתחקיר צבאי פנימי, ואמר כי "חקירה מחפשת אשמים. היא צופה פני עבר ומסתכלת אל העבר. יש מקרים שזה חיוני: אם מישהו, תוך כדי קרב, סרח, עד כדי עבירה פלילית – למשל ביזה, אונס, ירי בזדון על אשה או ילד או מישהו שהניף דגל לבן – יש בזה עבירה על הכללים, יש בזה היבט פלילי. זה המקום שבו חוקרים חקירת מצ"ח פלילית".

רויטרס

ב-13 אירועים ותקריות שונים במהלך הלחימה בצוק איתן נפתחה חקירה, לאחר שהתברר שישנו חשד לפלילים. מצ"ח חוקרת כעת חשד לחמישה מעשי ביזה, שני מקרים בהם יש טענות לשימוש בפלסטינים כ"מגן אנושי" באזור ח'רבת ח'זעאה, וירי למוות באשה פלסטינית בשדה התעופה בדהנייה, שיציאתה מהאזור תואמה עם כוחות הביטחון מראש. לדברי שר הביטחון, הקו בעניין זה צריך להיות ברור לחיילים ולמפקדים. "זה שנלחמת בגבורה לא הופך אותך לחסין מפני בדיקה שלא עברת עבירה פלילית. אתה יכול להיות גיבור ומצטיין, אבל סרחת. אז אין ברירה. מחננו צריך להישאר טהור", אמר.

אירועי יום שישי השחור של חטיבת גבעתי ברפיח לאחר חטיפתו של סגן הדר גולדין נמצאים כעת בבחינת הפרקליטות הצבאית. לפי מקורות ברפיח, באותו יום נהרגו בין 130 ל-150 פלסטינים, רבים מהם אזרחים, ומאות נפצעו. לא ברור כמה מן ההרוגים והפצועים היו פעילי חמאס.

כל אירועי החטיפה ברפיח באותו היום נבחנו על ידי מנגנון בירור העובדות המטכ"לי בראשות האלוף נועם תיבון והועברו לידי הפרקליט הצבאי הראשי, האלוף דני עפרוני. לאחר בחינה זו צפוי הפצ"ר להחליט אם יש חשד לפלילים בפעילות החטיבה באותו היום ובהתאם לכך להורות על חקירת מצ"ח בנושא. עד כה לא התקבלה החלטה שכזו. 

באגודה לזכויות האזרח הגיבו לדברי שר הביטחון ואמרו כי "אסור שהשר יעלון ישפיע על החלטת הפרקליט הצבאי בדבר חקירה פלילית". עו"ד תמר פלדמן, מנהלת מחלקת זכויות האדם בשטחים הכבושים באגודה, מסרה כי "הדבר דומה למצב שבו השר לביטחון פנים אהרונוביץ' יכריז במקרה כלשהו כי אין מקום לפתוח בחקירה משטרתית. ועדת טירקל עמדה על הבעייתיות שבכפיפות הפרקליטות הצבאית לרמטכ"ל ולשר הביטחון, וציינה כי יש בכך כדי לפגוע בעצמאות החקירות".

עו"ד נטע פטריק, מנכ"לית יש דין, אמרה כי "התבטאות שר הביטחון היא התערבות חמורה בהליכי חקירה ומוכיחה שלא ניתן לסמוך על מערך החקירות הפנים צבאי בכל הנוגע לחקירות צוק איתן. היועץ המשפטי לממשלה חייב לגנות את דברי השר ולפעול להקמת מנגנון עצמאי ואפקטיבי שיהיה מסוגל להוביל לחקר האמת".

בסך הכל התקבלו בצה"ל פניות בנוגע לכמאה אירועים. צוות הבדיקה המטכ"לי, בראשות האלוף נועם תיבון, עדיין בוחן עשרות מהם. בין היתר, תחקור מצ"ח את הפצצת בית משפחת אבו ג'אמע בחאן יונס ב-20 ביולי, שבה נהרגו 27 פלסטינים. לאחר האירוע דווח כי לפני ארוחת הפסקת צום הרמדאן, ללא כל התרעה, הטיל מטוס אף-16 פצצה על בית המשפחה. בין ההרוגים, על פי הדיווח, היו 19 קטינים, בהם תינוקת בת ארבעה חודשים, ושתי נשים בהריון. כמו כן נהרג באירוע אחמד סאהמוד, שהיה מוכר כאיש הזרוע הצבאית של חמאס. בהודעת הפרקליטות נאמר כי הממצאים העובדתיים שנאספו אודות התקיפה העלו חשד סביר לכך שהכוחות חרגו מהכללים המחייבים, ולכן נפתחה חקירת מצ"ח.

שתי חקירות מצ"ח נוספות נפתחו בעקבות דיווח על ירי כוחות צה"ל לעבר נהג אמבולנס באזור חאן יונס ב-25 ביולי. שני האירועים התרחשו באותו יום ובאותה גזרה, האחד קרוב לחצות והשני בשעות אחר הצהריים. לגבי התקרית הלילית קבע הפרקליט הצבאי הראשי, כי קיים חשד סביר לחריגה מהכללים. במקרה השני, נותרו פערים בין גרסת הצבא לאלו של ארגוני זכויות האדם גם לאחר בדיקת מנגנון הבירור המטכ"לי, ולכן הוחלט לפתוח בחקירה.

חקירה נוספת תבדוק את הטענה שלפיה מוחמד קדיח נורה מאש כוחות צה"ל בעת שנשא דגל לבן באזור ח'זאעה. עוד נטען בפנייתו לצה"ל של ארגון זכויות אדם שלא צוין שמו, כי כוחות צה"ל השתמשו בבני משפחתו של קדיח כב"מגן אנושי". זו חקירת מצ"ח השנייה שנפתחת בעקבות טענות על שימוש ב"מגן אנושי". חקירה נוספת נפתחה כבר בחודש ספטמבר, לאחר שנער בן 17, שנעצר באזור ח'זאעה על ידי כוח גבעתי, טען כי שימש "מגן אנושי". טענות הנער פורסמו גם בכתבה ב"ניו יורק טיימס". ארבע חקירות מצ"ח יבדקו את טענותיהם של ארבעה פלסטינים מאזור ח'זאעה ומחאן יונס, שטענו כי חיילי צה"ל בזזו את רכושם בעת שנמלטו מבתיהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו