פיטר ביינרט
וושינגטון
אובמה ונתניהו בפגישה במארס האחרוןצילום: אי־פי
פיטר ביינרט
וושינגטון

שאלתי היום בכיר בממשל אובמה אם יש משהו שבנימין נתניהו יכול לעשות כדי לתקן את הנזק שגרמו ההתבטאויות שהשמיע לקראת סוף מערכת הבחירות. הבכיר השיב: "אי אפשר לבטל בדיעבד את צלצול הפעמון". שלא לציטוט, בכירים אחרים התבטאו באופן בוטה הרבה יותר. גם לפני אמירותיו האחרונות, בכירים בממשל חשו תיעוב כלפי נתניהו. אך שלוש מאמירותיו האחרונות העלו את זעמם לשיאים חדשים.

ההתבטאות הראשונה, לפיה "המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי", נתפסה על ידי חלק מאנשי הממשל כגזענית. לדברי מקורות בממשל, אחד הדברים המתועבים ביותר בעיני הנשיא ברק אובמה הוא ליבוי גזענות כדי להשיג קולות של בוחרים. "לנוכח ההיסטוריה שלנו יש לנו נקודת ראות ייחודית, שלפיה הצבעה של מיעוטים אינה דבר שיש לגנותו או לפחד ממנו", אמר אחד מבכירי הממשל. ההקבלה הזו חשובה משום שהתנועה לזכויות האזרח בארה"ב היא המצפן המוסרי של אובמה. כאשר בכיר בממשל משווה את נתניהו למי שתמכו בהפרדה הגזעית בארה"ב, ג'ורג' וולאס או בול קונור — גם אם בעקיפין — זה מעיד בבירור באיזה צד של ההיסטוריה הם סבורים שנתניהו ניצב.

ההתבטאות השנייה שעוררה רוגז רב בממשל היתה ההתרברבות של נתניהו לפיה הקים את ההתנחלות בהר חומה כאמצעי למנוע את התקרבות בית לחם לירושלים. לדברי בכיר בממשל, ביבי למעשה "אישר שהמדיניות שלו בנושא ההתנחלויות היא אמצעי למנוע הקמת מדינה פלסטינית". במלים אחרות, נתניהו אישר כי על ידי המשך הרחבה של ההתנחלויות הוא חיבל בכוונה תחילה בשיחות שר החוץ ג'ון קרי. בכירים בבית הלבן סברו שהוא עושה זאת עוד קודם, אבל הם לא העלו בדעתם שנתניהו יטיח את הדברים ישירות בפרצופם.

נתניהו בשכונת הר חומה, השבועצילום: אוליבייה פיטוסי

התבטאותו השלישית של נתניהו היתה כי לא יאפשר הקמת מדינה פלסטינית. בכירים בממשל ציפו שעמיתיהם בישראל ינסו להמעיט מחשיבות ההתבטאות הזו, ובכירים באיפא"ק אכן ניסו לעשות כן בשיחות פרטיות. עם זאת, בממשל סבורים שזהו ניסיון מגוחך, בין היתר, משום שבממשל מעולם לא סברו שנתניהו רוצה מדינה פלסטינית, גם כאשר אמר במפורש שהוא תומך בהקמתה.

ההתבטאות זו בעיקר היא שהובילה את ממשל אובמה להודיע כי בכוונתו, במלותיו של אחד הבכירים, "לבצע הערכה מחדש של האפשרויות" העומדות בפניו. הבעיה הבסיסית הניצבת בפני הממשל היא כזו: במשך שנים נאבקה ארה"ב במאמצי הפלסטינים לפנות לאו"ם והתעקשה שמשא ומתן דו־צדדי הוא הדרך היחיד להשגת שלום בין הישראלים לפלסטינים. בכירים בממשל מדגישים אילו מאמצים דיפלומטיים יוצאי דופן — שגבו לעתים מחיר יקר — הם עשו כדי לסכל את צעדי הפלסטינים באו"ם. אובמה וקרי באופן אישי לחצו על מנהיגי העולם בעניין. כעת, אומרים הבכירים, נתניהו מוטט את הטיעון שלהם. איך יוכלו לומר למדינות אחרות שמשא ומתן הוא הדרך הטובה ביותר לכינון מדינה פלסטינית, כאשר ראש ממשלת ישראל אומר שלא יאפשר הקמת מדינה פלסטינית? "העובדה שראש הממשלה נקט עמדה כזו", אומר בכיר בממשל, "מחייבת (אותנו) לבצע הערכה מחדש".

בכיר בממשל: החלפת דרמר עשויה להיתפס כמחווה של רצון טוב

לאן תוביל ההערכה מחדש? יש דיבורים על זהות האנשים. אחד הבכירים בממשל אמר כי אם נתניהו יחליף את שגריר ישראל בוושינגטון, רון דרמר, הדבר עשוי להיתפס כמחווה של רצון טוב. יש גם דיבורים על אפשרות שסגן הנשיא ג'ו ביידן ימונה לאחראי לענייני ישראל במקומו של קרי, משום שנתניהו שונא את קרי ואינו מוכן להקשיב לו.

אך הדיבורים מתמקדים בעיקר במדיניות. אחת מהאפשרויות שנבחנות היא להניח לרשות הפלסטינית לקרוס ולהניח לנתניהו להתמודד עם התוצאות הקשות של קריסתה. מוקדם יותר השנה ישראל החלה בעיכוב התשלום של יותר מ–100 מיליון דולר הכנסות ממסים, כדי להעניש את הפלסטינים על הצטרפותם לבית הדין הפלילי הבינלאומי. מאז, ממשל אובמה מקבץ נדבות ממדינות אירופה וממדינות המפרץ הפרסי, כדי לתת לרשות הפלסטינית כסף שיאפשר לה לשרוד. בכירים אמריקאים מעריכים שאם לא יועברו לה כספים, הרשות הפלסטינית תוכל לשרוד רק עוד חודש־חודשיים. אש"ף אישר באחרונה החלטה להפסיק את התיאום הביטחוני עם ישראל. ואף שהנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו מאזן) כבר השמיע בעבר אזהרות בעניין, בממשל סבורים שהפעם זה רציני.

מבחינה ביטחונית, בכירים בממשל סבורים שיהיה זה בבחינת טירוף אם נתניהו יניח לרשות הפלסטינית לקרוס, שכן בפועל הרשות משמשת כקבלן משנה של ישראל בגדה בתחום הביטחוני. אם הרשות תקרוס, הממשל צופה שישררו טרור ואנרכיה, ושחיילים ישראלים ייאלצו לערוך סיורים בכל כפר ועיירה פלסטיניים. עם זאת, בכירי הממשל רואים אפשרות שנתניהו, במיוחד כשמסביבו ממשלה ימנית, ינהג בפזיזות ויאפשר לכך לקרות. אלא שאחרי מערכת הבחירות האחרונה, הם לא בטוחים שהם רוצים להמשיך להציל אותו מעצמו.

האפשרות השנייה שנשקלת היא שהממשל יאפשר למועצת הביטחון של האו"ם להעביר החלטה המגנה את ההתנחלויות. במלים אחרות, הממשל יימנע מווטו אמריקאי. בכירים בממשל מתעקשים שלעולם לא יפסיקו את הסיוע הביטחוני לישראל, משום שזה יפגע בביטחונה. לדבריהם, אובמה ימשיך להיפגש עם נתניהו, גם אם זה יהיה כרוך באי־נעימות גדולה מבחינתו. הם גם לא יתמכו במאמצי הפלסטינים בבית הדין הפלילי הבינלאומי, משום שזה יגביר את הדה־לגיטימציה של ישראל. אבל אין הם חשים מעצורים דומים בהקשר להתנחלויות, שמבחינתם אין להן כל הצדקה. באיפא"ק יודעים זאת, וכבר פנו לבכירים בממשל בשאלה אם חל שינוי במדיניותה של ארה"ב במועצת הביטחון של האו"ם. לעומת ארה"ב, אירופה דוחפת בכיוון ההפוך. לדברי בכיר לשעבר, זה תקופה ארוכה הממשל "בולם את פרץ סופת הלחצים על ישראל". ההתבטאויות של נתניהו יקשו מאוד על הממשל להמשיך לעשות זאת. אם אובמה יניח לאו"ם לאשר החלטה המגנה את ההתנחלויות, זה עשוי להקל חלק מהלחץ בנושא, ובה בעת להראות לנתניהו שהוא אינו יכול להתייחס לתמיכה האמריקאית כמובנת מאליה.

רון דרמר וראש הממשלה נתניהוצילום: אבי אוחיון / לע"מ

האפשרות השלישית והדרמטית ביותר היא שארה"ב תתמוך בהחלטת או"ם שתקבע את הפרמטרים של הסכם קבע לפתרון שתי המדינות. בכירים בממשל צופים שצרפת תקדם החלטה כזו, בהנחה שפרמטרים שייקבעו על ידי האו"ם יקבלו את המעמד הסמלי שקיבלו החלטות האו"ם 242 ו–388, ובסופו של דבר, יהפכו לבסיס לשיחות רציניות. ממשל אובמה לא יתמוך בהצעה שתנוסח על ידי האירופאים, שקרוב לוודאי תכלול דרישות ספציפיות מישראל לנסיגה מהשטחים וחלוקת ירושלים, בצד מחויבות מעורפלת בלבד של הפלסטינים בסוגיות הפליטים וההכרה בישראל כמדינה יהודית.

עם זאת, כן נעשה ניסיון רציני — שראשיתו בשנה שעברה — להשפיע על נוסח ההחלטה בדבר פתרון הקבע; במאמץ הזה מעורבים אישים המקורבים לממשל, המנהלים שיחות אינטנסיביות. החלטה כזו תתמוך בנסיגה ישראלית מהגדה המערבית ותכריז על ירושלים כבירה המשותפת של שתי המדינות. היא תכיר בכך שניתן להכניס שינויים בגבולות 1967 על ידי החלפת שטחים, אבל כדי להשביע את רצון הפלסטינים, ייתכן שתקבע שהשטחים שיוחלפו יהיה זהים בגודלם. בד בבד, כדי לאפשר לישראל לבלוע את הגלולה המרה, ייתכן שההחלטה תכלול הכרה בישראל כמדינה יהודית, ובכך תשלול את האפשרות של מימוש זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים בקנה מידה נרחב; כמו כן ההחלטה תתנה נסיגה של ישראל מהגדה המערבית בפעילות של כוחות הביטחון הפלסטיניים. דיפלומטים אירופאים מתנגדים להגדרת ישראל כמדינה יהודית בהחלטה שכזו, אבל מקורבים לממשל מאמינים שהגדרה כזו חיונית כדי שההחלטה תשמש בעתיד בסיס לשיחות רציניות, גם אם אלה ינוהלו על ידי מנהיג ישראלי ממחנה המרכז־שמאל. האירופאים גם רוצים שהחלטה כזו תקבע מנגנון אכיפה כלשהו. יש הצעות לפיהן מנגנון זה יעניש מי מהצדדים שיפר את ההחלטה, אך מקורבים לממשל חוששים שגם זה יהפוך את ההחלטה לקשה מדי לבליעה עבור ישראל.

גם נוסח החלטה שיהיה קשוב יותר לחששות של ישראל קרוב צפוי לעורר את זעמו של נתניהו, שאינו רוצה שהאו"ם יקבע פרמטרים כלשהם שקשורים לפתרון שתי המדינות. אך הבית הלבן רואה מעבר לנתניהו, ואישור החלטה כזו עשוי לאפשר לממשל אובמה להותיר מורשת שתישא פירות בעתיד. נוסף על כך, בנקודה זו, בממשל לא מייחסים משקל רב להתנגדויות של נתניהו.

הדבר נובע בין היתר מזהות צוות החוץ בממשל אובמה. גורם בוושינגטון שעוקב מקרוב אחר ההתפתחויות בתחום מדיניות המזרח התיכון, מציין כי בכל הנוגע לישראל, בעבר היו לבית הלבן "שתי כנפיים". מצד אחד היו נאמני הנשיא — כמו סגן היועץ לביטחון לאומי בן רודס, ראש הסגל דניס מקדונו והיועצת לביטחון לאומי סוזן רייס — שלרוב תומכים בנקיטת קו קשוח יותר כלפי נתניהו והגיבו ביתר תקיפות לעלבונות שלו. מצד שני, היו הוותיקים יותר בתחום מדיניות החוץ — כמו היועץ לביטחון לאומי לשעבר טום דונילון ודניס רוס — שניסו למנוע מצב שבו העימות בין וושינגטון לירושלים ייצא מכלל שליטה. עכשיו שדונילון ורוס עזבו את הממשל, אומר המשקיף, "המטוס טס עם כנף אחת". בכיר לשעבר בממשל מביע דאגה מכך ש"הכעס מתערבב במדיניות". כבר לא נמצאים בממשל האנשים שבעבר מנעו מאובמה להעניש את נתניהו.

רק האפשרות הראשונה, בנוגע להמשך המימון של הרשות הפלסטינית, מחייבת החלטה מהירה. בכירים בממשל אינם צופים שיקרה באו"ם משהו לפני שיסתיימו שיחות הגרעין עם איראן, סוגיה שעשויה גם היא לחייב החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם. אבל בצוות של אובמה יודעים שיצטרכו לפעול ב–2015 כדי למנוע מצב שבו יפגעו בהילרי קלינטון בשנת בחירות. זאת על אף שהם לא בטוחים שעימות בין אובמה לנתניהו בהכרח יפגע בה. ככל שהיחסים בין הבית הלבן לישראל יידרדרו, אומר בכיר בבית הלבן, כך קלינטון תוכל להרגיע את הממסד היהודי־אמריקאי על ידי כך שתתייצב מימין לאובמה ותבטיח לאחות את הקרע. מקורבים לממשל אומרים כי אם אכן תתקבל החלטה של האו"ם שתקבע פרמטרים להסכם קבע, זה יקרה בקיץ או בסתיו הבא.

מעבר לאפשרויות האלה בתחום המדיניות, התחושה בצמרת ממשל אובמה היא שמשהו יסודי השתנה. הבלמים הפוליטיים שמנעו מהם להעניש את נתניהו התרופפו. הם חוששים מאפשרות שתפרוץ שוב מלחמה בעזה, אולי אפילו בקרוב. הם סבורים שיש סכנה ממשית שעבאס יאפשר לאלימות מהגדה להתעצם. והם חוששים שכעת פתרון שתי המדינות באמת מת. הם אפילו מתחילים לחשוב על מה שעשוי לקרות כעת שהוא שבק חיים.

הבית הלבן עדיין לא החליט כיצד להגיב למציאות החדשה. בכירים בממשל מדגישים שיש להם עדיין מחויבות עמוקה להבטיח את קיומה של המדינה היהודית. עם זאת, הם סבורים שמצפים לישראל ימים קשים מאוד.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ