בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יו"ר הכנסת: על ישראל לבחון שוב את עמדתה הרשמית בנוגע לרצח העם הארמני

באירוע לציון 100 שנה לטבח הארמנים, אמר ח"כ יולי אדלשטיין כי ישראל אינה יכולה יותר להיכנע ללחצים הדיפלומטיים: "דווקא כבני העם היהודי, שהשואה שעוללו לנו הנאצים עדיין צרובה בבשרנו - איננו יכולים להחריש"

6תגובות

יו"ר הכנסת, יולי (יואל) אדלשטיין, קרא היום (שלישי) לבחון מחדש את העמדה הישראלית בנוגע לרצח העם הארמני. אדלשטיין דיבר בדיון מיוחד  לציון יום 100 שנים לטבח הארמנים בכנסת ואמר כי אי אפשר להיכנע יותר לאילוצים הדיפלומטיים או להסתתר מאחורי "להטוטי ניסוחים".

לדברי אדלשטיין "מדובר באחד האירועים הדרמטיים והשפלים שהתחוללו כאן בראשית המאה הקודמת. במהלך מספר שנים הובלו אל מותם למעלה ממיליון בני העם הארמני, ולפי רוב ההערכות-מספר הנרצחים הגיע לכמיליון וחצי בני אדם. זאת, באמצעות מעשי טבח וגירוש, מתוך גזענו ושנאת הזר".

אדלשטיין ציין כי "אין זה סוד שמדינת ישראל נקטה עד כה עמדה אמביוולנטית לגבי רצח העם הארמני. סבך של אילוצים, דיפלומטיים ואחרים, הביא לכך שהעמדה הישראלית הרשמית הייתה מהוססת מדי, מאופקת מדי, וכפועל יוצא - היא המעיטה, כביכול, בערכו ובעוצמתו של המאורע הזה", אמר.

דוברות הכנסת

״דווקא כבני העם היהודי, שהשואה שעוללו לנו הנאצים שנים לא רבות אחר כך עדיין צרובה בבשרנו - איננו יכולים להחריש. איננו רשאים להעלים עין או להמעיט בערכה של הטרגדיה הארמנית״.

בהמשך דבריו קרא אדלשטיין לקיים חשיבה מחודשת לגבי נושא זה. "על מדינת ישראל לבחון שוב ביסודיות את עמדתה הרשמית, כי את ההיסטוריה הרי איש מאתנו לא ישנה. את גודל האסון שפקד את העם הארמני, ואת עומק הכתם המוסרי שהוטל על האנושות - לא נוכל, ואיננו רשאים, לטשטש עוד בלהטוטי ניסוחים".

דברים דומים אמרה גם יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, שהאשימה כי ממשלת ישראל שותפה להכחשת רצח העם הארמני. "התיוג הרפה של ממשלת ישראל לג'נוסייד הארמני כ'טרגדיה' מדגיש עד כמה הנושא של הכרה בג'נוסייד הארמני עדיין משמש כלי משחק בידי מדיניות החוץ של מדינת-ישראל, ונקבע על פי שיקולים מדיניים כלכליים ופוליטיים. מדינת ישראל בוחרת להקריב את ערכי הזיכרון, ההכרה וההנצחה של רצח העם הארמני על מזבח אינטרסים צרים".

סוגיית ההכרה בטבח הארמנים מעוררת סערות פעם אחר פעם במערכת הפוליטית בישראל במשך השנים היתה מדיניותה המסורתית של ממשלת ישראל לא להכיר ברצח העם הארמני מחשש לפגיעה בברית האסטרטגית עם טורקיה. בשנים האחרונות, על רקע המשבר ביחסים עם טורקיה, טען משרד החוץ כי כל צעד המקדם הכרה ברצח העם הארמני יחריף את המשבר.

גם קודמו של אדלשטין, נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, קידם הכרה בטבח העם הארמני במשך שנים. ואולם, כאשר קיים בחודש שעבר אירוע לציון מאה שנה לטבח, נמנע משימוש במילים המפורשות "רצח עם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו