טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ישראל ערכה סדרת ניסויים במדבר לבדיקת ההשלכות של פצצות רדיואקטיביות

במשך ארבע שנים החל מ-2010, בוצעו בכור הגרעיני בדימונה ניסויים שמטרתם בחינת השלכות הפעלת פצצה מלוכלכת בישראל. לדברי מדענים שהשתתפו בפרויקט הניסויים נועדו למטרות הגנה

תגובות

ישראל ערכה סדרת ניסויים כדי לבחון את ההשפעות והנזק של שימוש בפצצה רדיולוגית, הכוללת חומרים רדיואקטיביים, במסגרת פרויקט שנקרא "שדה ירוק" שהתבצע במשך ארבע שנים על ידי חוקרים בכור הגרעיני בדימונה. לדברי המדענים שהשתתפו במחקר, הניסויים נועדו למטרות הגנה ולא עסקו באפשרות התקיפה במטענים מסוג זה.

החשש מפני שימוש של ארגוני טרור בפצצות רדיולוגיות, המכונות גם "פצצות מלוכלכות", התעורר בעולם בעקבות מתקפת הטרור של 11 בספטמבר 2001. ארגון אל־קאעדה איים כי יתקוף את ארה"ב במטענים אלה, שלצד חומרי נפץ כוללים גם חומרים רדיואקטיביים הזמינים ברפואה ובתעשייה, המוסיפים קרינה מסוכנת. עם זאת, האיום לא התממש ועד כה לא התבצע פיגוע שכזה נגד מטרות מערביות.

בישראל נערכו גם כן לאפשרות השימוש בחומרים רדיולוגיים, וב–2006 הוציא משרד הבריאות נוהל לטיפול במקרים של תקיפה רדיולוגית. גם באתר פיקוד העורף ישנן הנחיות כיצד לנהוג במקרים אלה. ב–2013 הזהיר שר הביטחון משה (בוגי) יעלון במפגש בקנדה כי "האיראנים רוצים, תחת מטרייה גרעינית שתהיה להם, לקדם פעילויות טרור, ולמשל להשתמש בפצצה מלוכלכת ביעדים שונים בעולם המערבי. לכן אסור להיות סובלניים לאפשרות של איראן גרעינית. לכן, בדרך זו או אחרת, הפרויקט הגרעיני־צבאי האיראני חייב להיעצר".

ב–2010 החלו להתבצע בכור הגרעיני בדימונה ניסויים שמטרתם לבחון את השלכות הפעלת מטען רדיולוגי בישראל. הפרויקט, שכונה "שדה ירוק", הסתיים ב–2014 ומסקנותיו פורסמו בכנסים מדעיים ובמאגרי מידע של מדעני גרעין.

במסגרת הניסויים הופעלו 20 מטעני נפץ, במשקלים של בין רבע ק"ג ל–25 ק"ג, בשילוב החומר הרדיואקטיבי הנפוץ "טכנציום 99m", המשמש את תעשיית הרפואה לצורך הדמיות רפואיות. במסגרת הניסויים נעשה שימוש במיטב הטכנולוגיה החדשנית של הכור, כולל מיקרו־מל"טים למדידת קרינה וחיישנים למדידת עוצמת הפיצוץ. רוב הפיצוצים נעשו במדבר, ואחד הניסויים התבצע בתוך מתקן סגור.

מהניסויים עלה כי במוקד הפיצוץ נמדדת קרינה בעוצמה גבוהה, ובנוסף כמות קטנה של קרינה מתפזרת באמצעות חלקיקים שנישאים ברוח.

מסקנת המחקר היא שעיקר הסכנה בפצצות אלה ביחס למטענים רגילים היא האפקט הפסיכולוגי שלהן על הציבור. חשש נוסף הוא מפיצוץ רדיולוגי במקום סגור, שיחייב לסגור את המקום לתקופה ארוכה עד לטיהורו.

במסגרת הפרויקט נעשה ניסוי נוסף, שכונה "בית אדום", שנועד לבדוק תרחיש שבו יונח חומר רדיולוגי במקום הומה אדם, אולם ללא פיצוץ.

בניסוי, שנערך בשיתוף פיקוד העורף, פוזר חומר רדיולוגי שנמהל במים במערכת האוורור של מבנה בעל שתי קומות בבסיס פיקוד העורף, המדמה קניון. ממסקנות המחקר עולה כי שיטה זו אינה יעילה, ומרבית הקרינה נותרת על הפילטרים של המזגן.

בתגובה לכתבה נמסר מהקריה למחקר גרעיני כי כחלק מהיערכות עורף מדינת ישראל לשיפור המוכנות לאירוע טרור רדיולוגי, נערכים ניסויים, כחלק מתוכנית מחקר ופיתוח בינלאומית שמטרתה בחינת אופן הפיזור וגיבוש דרכי התגוננות אפקטיביים כתמיכה בהיערכות זו. במסגרת תכנית הניסויים נעשה שימוש בחומרים מדמים ופותח מודל לפיזור חומר רדיואקטיבי והערכת סיכונים. כמו כן, גובשו נוהלי עבודה ושופרה ההבנה לגבי צעדי ההתגוננות בהם יש לנקוט בתרחיש זה. הניסויים מתבצעים ע"י מדענים  מישראל בשיתוף פעולה עם מדענים ברחבי העולם. תוצאות הניסויים מתפרסמים בפני פורומים מקצועיים בינלאומיים וזוכים להערכה רבה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות