בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מונופול: הוראות משחק

איך הפך נתניהו למגן של דלק ונובל אנרג'י

הוא זעם על הכוונה להגדיל את המסוי על חברות הגז, ניסה להרחיב את מכסות הייצוא, התערב בתוכנית לפירוק המונופול — והאיץ לסגור פשרה. כיצד הפך נתניהו למגן קבוצת הגז, ואיך זה קשור לארוחת ערב אינטימית בביתו עם רעייתו שרה ועם יצחק תשובה?

98תגובות

משהו מוזר עובר על ראש הממשלה בנימין נתניהו כשהוא נדרש לעסוק בשוק הגז הטבעי. הפוליטיקאי המחונן, שבתחילת דרכו הפוליטית הטיף לשינויים מבניים רדיקאליים במשק הישראלי, הפך במגע עם ענף האנרגיה לריאקציונר. שר האוצר שהשווה את מונופול החשמל הממשלתי למשחתת הנאצית "ביסמארק", נאלם כשנדרש לעסוק במונופול הגדול ביותר בארץ – מונופול הגז הטבעי – שקובע את מחירי החשמל, המים והקוטג'. הקפיטליסט הגאה שב-2003 כינה את המונופולים במשק הישראלי כאחת מצלעותיו של "משולש ברמודה" המאיים על עתיד המדינה, השתתק בשש השנים האחרונות בכובעו כשר־על לכלכלה, ככל שנדרש לעסוק במונופול שמחזיק בנכסי ציבור בשווי טריליון שקלים.

התנהלותו התמוהה של נתניהו לא החלה בהסדר הפשרה מעורר המחלוקת שנדון בימים אלה מול מונופול הגז של דלק ונובל אנרג'י. כבר בתחילת 2010 זעם נתניהו על שר האוצר דאז, יובל שטייניץ, שהעז לכונן על דעת עצמו את ועדת ששינסקי הראשונה, לבחינת חלקו של הציבור ברווחי הגז והנפט.

במשך כמה חודשים עיכבה לשכת נתניהו את כינוס חברי הוועדה, שלימים מצאו כי הסדרי המסוי בישראל הם הנמוכים בעולם – והמליצו להכפילם. בהמשך, ניסה משרד ראש הממשלה להחיל את מסקנות הוועדה על מאגרים עתידיים בלבד – ולחלץ מכללי המסוי החדשים את מאגר תמר.

במשרדי האוצר והמשפטים נתפש אז המהלך כהתערבות פסולה לכאורה, ואף הועלה חשש כי התערבות נתניהו היא תוצאה של לחצים המופעלים עליהם, שלא לפגוע ברווחיהן העתידיים של חברות הגז – ובראשן נובל אנרג'י האמריקאית, בעלת המניות הגדולה במאגר תמר (36%).

במשרד ראש הממשלה דחו אז את הרמיזות כי ההתערבות בעבודתה של ועדת ששינסקי נבעה מלחצים של אילי הון, וטענו כי זו נבעה מחשש לעיכוב הפיתוח של מאגרי הגז, אך לא רק. כך, טענו בסביבת נתניהו כי "עצם העלאת הנושא לדיון יוצר אי ודאות שתביא לעיכוב בהפקת הגז" וכי "מוטב להכריז מראש כי רווחי הקידוחים הקיימים לא ייפגעו". במשרד אף העריכו כי "אין ספק שוועדת שישנסקי לא תמליץ על העלאת תמלוגים בקידוחים שכבר נעשו".

לימים, לכשהתברר עומק המחדל שבגביית מס מגוחך על חברות הגז, נאלץ נתניהו ליישר קו עם הוועדה. למעשה, לא נותרה בידו ברירה. בייחוד לאחר שעבודת ועדת ששינסקי גובתה בידי נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר.

נתניהו בלע את הגלולה המרה, אך לא עשה זאת לפני שפגש בלשכתו את בעלי דלק, יצחק תשובה, שעות ספורות לפני נאומו. ברקע הלחץ הציבורי התחייב נתניהו פומבית לקבל את מסקנות ועדת ששינסקי כלשונן – ואולם אלה ננגסו שוב ושוב עד שהובאו לאישור מליאת הכנסת.

כך, ערב אישור חוק ששינסקי בוועדת הכספים של הכנסת, נחשף כי משרד ראש הממשלה לוחץ להכניס ברגע האחרון שלושה שינויים בנוסח הצעת החוק החדש. מדובר היה בשלוש הקלות מס מהותיות שעשויות היו להיטיב עם חברות הגז בהיקף של מאות מיליוני שקלים - על חשבון הכנסות המדינה מהתגליות.

חצי שנה לאחר אישור חוק ששינסקי בכנסת, נתניהו ותשובה נפגשו שוב. היה זה ברקע הקריאות שהחלו כבר אז לבחון את משמעות הפיכת מאגר תמר למונופול. נתניהו הזמין את תשובה למעונו בירושלים – לפגישה אישית שלא דווחה על ידי משרדו. בתום הפגישה נשאר תשובה לארוחת ערב שאליה הצטרפה רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו. שבוע לפני כן, אגב, שיגרו בני הזוג ברכה מצולמת לחתונת בנו של תשובה, אלעד, שהוקרנה בפני באי החתונה.

המפגש הבא של נתניהו עם שוק הגז היה ברגעי ההכרעה בשאלה אם לייצא את הגז הישראלי – ואם כן, באיזה שיעור. זאת, ברקע מכבש לחצים שהפעיל מונופול הגז של דלק ונובל לאישור הייצוא, בתמיכה של המועצה הלאומית לכלכלה, הכפופה לנתניהו, ובתמיכה חלקית של משרד האוצר.

גם כאן נימק נתניהו את התגייסותו לטובת אינטרס חברות הגז בצורך הנדרש לקבלת החלטות מהירות – והלין על האיום האמיתי שממנו אמור לחשוש הציבור: הביורוקרטיה והפופוליזם. חברות הגז, אגב, לא הסתפקו אז במכסה ששוריינה עבורן (40% מעתודות הגז). הן דרשו כי הגז שייוצא למדינות גובלות – קרי, ירדן והרשות הפלסטינית – יקוזז מהמכסה השמורה לשוק המקומי, ולא מהמכסות הרווחיות שלהן לייצוא. דרישת החברות מצאה אוזן קשבת בלשכת ראש הממשלה. נתניהו הפעיל לחץ על גריעה זו מהמכסה המקומית – אך ההכרעה על כך נדחתה בעקבות התנגדותו של שר התשתיות דאז, סילבן שלום.

מחשש לכנסת לעומתית, שתסכל את המלצות ועדת צמח לאישור הייצוא, הימר נתניהו על תרגיל "עוקף כנסת" – והצליח להביא לאישור הייצוא בממשלה. המהלך הבעייתי לכאורה צלח את בג"ץ ברוב של חמישה שופטים, שנמנעו מלהתערב בתרגיל – מול שניים, שטענו כי נעשה בהיעדר סמכות ופגע לכאורה בדרך הדמוקרטית לקבלת החלטות מהותיות בישראל.

"ממשלה צריכה למשול", אמר אז נתניהו, בתגובה לביקורת המשפטית נגד המהלך. "כל עיכוב ביישום ההחלטה מעמיד בסכנה את יכולת המדינה לממש את רווחי משאבי הגז שלנו. אסור שהגז יישאר באדמה מתחת לשכבות הביורוקרטיה והפופוליזם"

אמרות אלה ודאי נשמעות מוכרות למי שעוקב אחר אירועי הימים האחרונים, ולא בכדי. "אנחנו לא ניפול למלכודת שנפלו אליה מדינות רבות שהתווכחו בנושא הזה ויכוחים אין קץ והגז נשאר מתחת לאדמה", חזר נתניהו על המטאפורה הגיאולוגית בפתח ישיבת הממשלה לפני כשבועיים. "גם אם יש מתקפה פופוליסטית - זה לא מרשים אותי. כל עיכוב בהחלטה מעמיד בסכנה את יכולתנו ליהנות מאוצר הטבע הזה, ואני נחוש לקדם פתרון מעשי", הוסיף.

עופר וקנין

נתניהו, כמו גם שריו ופקידיהם, התעלמו בשנים האחרונות מהדיון התקשורתי והציבורי סביב סיכוני הריכוזיות בענף הגז, והתרחקו מהטיפול בסוגיה כמו מאש. תפוח האדמה הלוהט של הטיפול במונופול פרטי עם שאלטר בממדים לאומיים — גולגל לפתחו של הממונה על ההגבלים העסקיים, הפרופ' דיויד גילה, שהתקשה להתמודד לבדו עם המעמסה.

הסדר פשרה מגוחך שניסח גילה מול חברות המונופול נצלב מעל דפי העיתון, גילה הבין כי נותר חשוף לבדו בקו האש – ובדצמבר האחרון התפכח, חזר בו, פנה אל הממשלה – והכניס את המערכת כולה לתזזית.

רק אז נדרש נתניהו לנושא, לאחר שכמה חודשים לפני כן התבקש על ידי פטרונו הפוליטי, שלדון אדלסון, לעשות זאת - כפי שחשף הבוקר אורי בלאו. נתניהו מינה את יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, הפרופ' יוג'ין קנדל, יד ימינו לוועדות המשאבים השונות, לבחון עבורו את הנושא. בחלוף ימים ספורים כבר נדרש נתניהו לשיחת נזיפה טלפונית עם שר החוץ של ארה"ב, ג'ון קרי, שהביע דאגתו נוכח אי היציבות הרגולטורית. אותו קרי, כך מתברר, החזיק בעבר, ואולי עדיין מחזיק, במניות נובל אנרג'י. צוות משא ומתן ממשלתי, שבו היו חברים לצד קנדל גם ראשי משרדי האוצר, התשתיות והמשפטים – גיבש בשיתוף גילה מתווה סופי לכאורה לפירוק מונופול הגז – שאותו הציג לחברות דלק ונובל בפברואר האחרון, ערב הבחירות לכנסת.

דלק ונובל זעמו, דחו את המתווה המוצע בכעס – וחזרו על איומיהן המוכרים מבעבר: לא לפתח עוד את עתודות הגז של ישראל ולצאת נגדה בהליכים משפטיים בינלאומיים. במשרדי הממשלה לא הופתעו, מן הסתם. אבל הפתיעו בעצמם לאחר שנודעו תוצאות הבחירות לכנסת וזהות ראש הממשלה.

ימים לפני פסח, נדהם גילה לגלות כי משרדי האוצר והתשתיות, בהובלת המועצה הכלכלית של נתניהו, חזרו בהם מהמתווה המשותף שהציגו חודשיים לפני כן, לפני הבחירות. כשהם טוענים לחוסר ישימות של המודל, נסוגו כולם מהדרישות שהפנו בעיקר כלפי נובל אנרג'י – והותירו על כנם את מרבית הוויתורים שלהם נדרשה דלק של יצחק תשובה. נובל לפיכך, תישאר מונופול – ועוד כזה שמחיריו לא יפוקחו.

בתדרוכים המהירים הבהירו כי בלית ברירה נאלצה ממשלת ישראל להיכנע לדרישות מפעילת קידוחי תמר ולווייתן – כי זו נעדרת תחליף. בהעדר מפעילת קידוחים אחרת, נטען, יש לשמור על נובל בתמונה כדי שלא לסכן את המשך פיתוח עתודות הגז.

לאחר שמשרדי הממשלה סירבו לשקול כל חלופה אחרת לפירוק מונופול דלק־נובל – והשלימו עם מונופול נובל – הודיע גילה על התפטרותו. כפי שאירע בעת דיוני ייצוא הגז, גם הפעם הכשיר משרד המשפטים עבור נתניהו מסלול עוקף רגולציה. כך, כונס אתמול הקבינט המדיני־ביטחוני לדיון חשאי ומזורז כדי לקבוע כי סוגיית פירוק מונופול הגז נושאת בחשיבות ביטחונית־מדינית – ועל בסיס קביעה זו תתאפשר עקיפת סמכויותיו של גילה, חרף התנגדותו למתווה הפשרה מול מונופול הגז.

"אני מעריך מאוד את עבודת הממונה על ההגבלים, אבל במקרה הזה הוא היה היחיד שהתנגד למתווה המוצע על ידי אנשי המקצוע", נזעק נתניהו לשכך את רוחות המשבר. "חוץ ממנו, כל המשתתפים תומכים במתווה, שבכוחו לממש את המתנה שקיבלנו מהטבע. המתווה הזה מגביר את התחרות ומבטיח את הוצאת הגז מהאדמה, במקום לגרום לכך שהגז יישאר שם", הוסיף נתניהו.

אלא שגם הישגי המתווה שעליו דיבר נתניהו קוצצו שוב ושוב לכשמונופול הגז הבין כי הכוח בידיו. בסביבת נתניהו הורו לפקידים להגיש הסדר מוסכם על מונופול הגז בתוך חודש. "לשכת ראש הממשלה משדרת לחץ לסגירה מהירה - ורוח המפקד ברורה", אמר מקור ממשלתי.

תחת נרטיב זה נוהלו המשך המגעים בין משרדי הממשלה לבין חברות הגז – בעוד שנציגי הממשלה נסוגים שוב ושוב מדרישותיהם, ברקע סד הזמנים שהכתיב ראש הממשלה.

"ישראל צריכה לנהוג בכבוד כלפי נובל אנרג'י, כדי שלא להרחיק חברות בינלאומיות חדשות מהשוק המקומי", הזהיר השבוע בכיר במשרד ראש הממשלה. "אם ישראל תתייחס לשחקנים הוותיקים כאל אויבי העם, החדשים ישמעו על כך - ולא יבואו. זה לא חכם, ואין שום מקום להוציא את נובל מישראל", הוסיף.

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו