בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כוחות הביטחון אטמו את בית המחבל שביצע את הפיגוע בשכונת הר נוף; עימותים פרצו במקום

בג"ץ התיר למדינה להרוס את בתיהם של משפחות ארבעה מחבלים כבר לפני כחצי שנה, אך הפעולה נדחתה ככל הנראה בשל חשש מאלימות. אלמנתו של אחד המחבלים תגורש מהמדינה

תגובות

כוחות משטרה גדולים נכנסו הבוקר (רביעי) לכפר ג'בל מוכבר שבמזרח ירושלים כדי לאבטח את אטימת בית משפחתו של עודאי אבו ג'מיל, אחד משני המחבלים שביצעו את הפיגוע בבית הכנסת בשכונת הר נוף בנובמבר. עם יציאת הכוחות פרצו עימותים בין השוטרים לבין צעירים מהכפר, השוטרים השתמשו בגז מדמיע כדי לפזר את המפגינים.

מיד אחרי גל הפיגועים לפני כחצי שנה הודיעה המדינה למשפחותיהם של ארבעה מחבלים כי בכוונתה להרוס את בתיהם. מלבד שני המחבלים מהפיגוע בהר נוף, מדובר על בתיהם של איברהים אל-עכארי ממחנה הפליטים שועפט, מבצע פיגוע הדריסה בו נהרג הקצין ג'דעאן אסעד, וביתו של מועטז חיג'זי מאבו תור שביצע את ניסיון ההתנקשות בפעיל הימין יהודה גליק

אוליבייה פיטוסי

עתירות שהגישו המשפחות, באמצעות המוקד להגנת הפרט, נדחו ושופטי בג"ץ התירו למדינה להרוס את הבתים, כבר לפני כחצי שנה. האישור התקבל לאחר שהפרקליטות האיצה בשופטים לקבל החלטה כדי להגביר את ההרתעה ולמנוע את המשך גל הפיגועים. למרות האישור וחרף אמירות מפורשות של ראש הממשלה בנימין נתניהו שהורה להרוס את הבתים, נמנעה המדינה מלהרוס את בתי המחבלים, ככל הנראה בשל החשש שפעולה כזו תצית מחדש את האלימות בשטח.

אלמנתו של ראסן אבו ג'מיל, המחבל השני שהשתתף בפיגוע בהר נוף, ממתינה לגירושה מישראל בימים הקרובים, לאחר ששר הפנים ביטל את מעמד התושבות הזמני שהיה לה מכוח נישואיה. בית המשפט דחה את בקשת המוקד להגנת הפרט להוצאת צו ביניים שיאסור על גירושה עד לדיון בענייניה שיערך בסוף החודש. 

היועץ המשפטי של משרד החוץ ב-1968: לא ניתן להגן על מדיניות הריסת הבתים

לפני כחודשיים הגישו שמונה ארגוני זכויות אדם, בהובלת המוקד להגנת הפרט, בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב בהחלטת בית המשפט העליון להתיר את הריסת בתי מחבלים. לבקשה צורף מסמך יוצא דופן משנת 1968, שבו קובע היועץ המשפטי של משרד החוץ דאז, תיאודור מירון, כי מבחינה משפטית לא ניתן להגן על הריסת בתים כאמצעי ענישה או הרתעה. מירון נחשב כיום לגדול המומחים הישראלים במשפט הבינלאומי והוא משמש בין היתר כנשיא בית המשפט הפלילי הבינלאומי לחקר פשעי מלחמה בשטחי יוגוסלביה לשעבר.

מסמך חוות הדעת של מירון, שאותר על ידי מכון עקבות לחקר הסכסוך הישראלי פלסטיני בארכיון המדינה, נכתב לבקשתו של מנהל משרד ראש הממשלה דאז, יעקב הרצוג. מירון דוחה את ההסבר של הפרקליטות הצבאית כי ההריסות חוקיות משום שצה"ל ירש את מערכת המשפט הירדנית הקיימת בשטחים שאפשרה הריסת בתים, שכן לטענתו המשפט הבינלאומי ואמנת ז'נבה גוברים על הכלל הזה. "דומני שקו ההסברה של הפרקליטות הצבאית הראשית כנ"ל יש לו ערך הסברתי והוא מקל אולי על המעמסה המדינית של פיצוץ הבתים, אך לדעתי אין הוא משכנע מהבחינה המשפטית", נכתב במסמך.

"חוות הדעת מהווה אינדיקציה מובהקת כי כבר בשחר ימי השימוש בתקנה 119 (התקנה המאפשרת את הריסת הבתים, נ"ח) בשטחים שנכבשו על ידי ישראל בשנת 1967 היו משפטנים בכירים ביותר בשירות המדינה שסברו כי מדובר בפרקטיקה בליתי חוקית", כתבו מגישי העתירה, עורכי הדין מיכאל ספרד, נועה עמרמי ורוני פלי בבקשה שהגישו לבית המשפט.  



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו