פרופסור כשר: "חייל נהרג בצוק איתן בגלל הבנה מוטעית של נוהל חניבעל"

מנסח הקוד האתי של צה"ל אמר כי יש לו "בסיס מוצק" למידע, שלאחר הכרזת נוהל חניבעל במבצע, כוח צה"ל פעל באופן החורג מכללי הנוהל וחייל נהרג בנסיבות אלו

גילי כהן
גילי כהן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גילי כהן
גילי כהן

פרופ' אסא כשר, מנסח הקוד האתי של צה"ל, טען הבוקר (רביעי) בכנס ארגון רבני צהר לחברה ומדינה, כי יש בידיו "בסיס מוצק" למידע, שלאחר הכרזת נוהל חניבעל במבצע צוק איתן, כוח צה"ל פעל באופן החורג מכללי הנוהל הזה וחייל צה"ל נהרג בנסיבות אלו. כשר סרב עם זאת לומר מתי אירעה אותה תקרית או באיזה אירוע מדובר — "אך היה אירוע כזה", אמר לבאי הכנס.

בצה"ל ביקשו להבהיר לאחר מבצע צוק איתן את פרטי הנוהל, המוגדר סודי, שנועד לקבוע כללי פעולה במקרה של חטיפת חייל. לאחר המבצע אמר הפרקליט הצבאי הראשי, האלוף דני עפרוני, כי "חשוב עבורי להבהיר, כי בניגוד לחלק מהדיווחים, הנוהל אינו מאפשר להשתמש באש חיה במטרה להביא למותו של החייל החטוף".

גם פרופ' כשר אמר היום שחל איסור ברור להריגת חייל שנחטף. "נוהל חניבעל אוסר להרוג את החייל בכוונה תחילה, ואפילו אוסר לסכן אותו מאוד", הסביר כשר. "אולי אפשר לירות לכיוון המחבלים, אבל אסור לירות כדי להרוג, את המחבלים וגם את החייל. זה נגד המוסר, זה נגד האתיקה, וזה גם נגד החוק. זו פקודה בלתי חוקית בעליל".

כשרצילום: קובי גדעון / באובאו

פרופ' כשר מסרב לפרט בנוגע לתקרית אותה ציין, אך טוען כי ראה מסמך בלתי מסווג, צבאי, המתאר את האירוע. "אלו לא סיפורים של חיילים או כתבות בעיתונות, אלא מסמך צה"לי שמתאר אירוע, והתיאור הוא כזה - אני לא אומר שהכריזו בקשר חניבעל, אלא החלטה של מפקד שבוודאות הביאה לכך שהחייל שהיה בסכנת חטיפה - נהרג", אמר בשיחה עם "הארץ". לדבריו, אותו כוח פעל בצורה שבוודאות גרמה למותו של החייל. "הסיפור הזה הוא רק הקצה הדרמטי לכל היחס לסוגיה הזו. זו תופעה שבעיניי מזעזעת. יש עמדה רווחת מאוד בצבא של היום, שכן - שמותר להרוג חייל בכוונה תחילה", טען פרופסור כשר.

כאשר נשאל מדוע, על אף ניסיונות הצבא להבהיר את הפקודה, עדיין יש חיילים ומפקדים רבים - גם בדרג של מפקד גדוד - הסבורים כי יש לעשות הכל כדי למנוע חטיפת חייל, אמר כשר כי "זו שערורייה שאין כדוגמתה ביחס לחיי אדם". לדבריו, בנוסח הנוהל כפי שמופיע באגף כוח האדם, מצוין בבירור כי אין לעשות כן, מאחר ו"ערך חיי החייל עולה על ערך סיכול החטיפה". 

קצינים ומפקדים בצבא התבטאו בעבר באופן החורג מהפקודה, וטענו כי ידעו שהאש שהפעילו סיכנה את החטוף. קצינים מגדוד הסיור בגבעתי התראיינו לאחר המבצע לאתר ynet ודיברו על הפעלת האש ב"יום שישי השחור", לאחר חטיפתו של סגן הדר גולדין. "כשאתה נכנס לאירוע כזה אתה מעדיף גופה ולא חייל חטוף. חידדנו לכוחות פעמים רבות על איום החטיפה, והמטרה לשבשה אם תקרה - תוך פגיעה באויב גם במחיר הפגיעה בחבר שלך", טען מפקד פלוגת הנ"ט בגדוד, רב סרן ד'. "אמרתי לעצמי - גם אם אביא גופה, העיקר להביא את הנעדר. באירוע כזה אתה עושה הכל כדי לא להכניס מדינה שלמה למערבולת גלעד שליט".

לדברי קצין במטכ"ל, הפערים בין ההצהרות הברורות של מי שמכיר את הפקודה, לבין דברי המפקדים בשטח, מוכיחים כי יש להבהיר לחיילים את הפעילות הנדרשת מהם בעת חטיפת חייל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ