בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המלצות לוקר: פיטורי אלפיים אנשי קבע, קיצוץ בתקציב לנכי צה"ל וקיצור השירות לשנתיים

דו"ח הוועדה שהוגש לראש הממשלה ממליץ לבטל את פנסיית הגישור למרבית אנשי הקבע ולהגביר מאוד את הפיקוח על כוח האדם בצבא. בצה"ל מתנגדים בחריפות למסקנות

143תגובות

דו"ח ועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון, שהוגש לראש הממשלה ויוצג במסיבת עיתונאים מחר (שלישי), כולל המלצות לשינויים מרחיקי לכת במבנה צה"ל, במערך כוח האדם שלו ובחלוקה התקציבית הפנימית בצבא ובמשרד הביטחון. בין השאר ממליצה הוועדה על פיטורי כאלפיים אנשי קבע נוספים, על ביטול פנסיית הגישור למרבית אנשי הקבע הפורשים מצה"ל, ועל קיצור שירות החובה לגברים בשמונה חודשים נוספים (עד לשנתיים בלבד, במקום 32 חודשים, כפי שיופעל לראשונה בחזור הגיוס הנוכחי, אוגוסט 2015). בצה"ל מתנגדים בחריפות למסקנות. קצין בכיר הגדיר את הכוונה לבטל את פנסיית הגישור למי שאינם לוחמים "בדיחה רעה", והזהיר כי שורת הצעדים תפגע פגיעה קשה ביכולתו של הצבא להתמודד עם אתגרים ביטחוניים בעתיד.

דו"ח הוועדה בראשות האלוף (מיל') יוחנן לוקר הוגש לבנימין נתניהו בתחילת החודש, אבל פרסומו עוכב בשל לחצים שהפעילו שר הביטחון והרמטכ"ל, שכעסו על כך שלא ניתנה להם הזדמנות לעיין בדו"ח בטרם הוגשו המסקנות וההמלצות הסופיות. הפרטים על הדו"ח, שהגיעו לידי "הארץ", מסתמכים בעיקר על אנשי צבא שעיינו בו בשבועיים האחרונים. אלה כמה מן ההמלצות העיקריות:

* הוועדה ממליצה על קביעת תקציב ביטחון קבוע לחמש השנים הקרובות — 59 מיליארד שקל בשנה (הסכום אינו כולל את מרבית הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל, בסך 3.1 מיליארדי דולרים בשנה). הכוונה היא לצמצם בתוספות החד־פעמיות שמקבלת מערכת הביטחון כמעט מדי שנה, שהעלו את תקציב הביטחון בממוצע מכ–55 מיליארד שקלים בשנה ליותר מ–60 בשנה (וב–2014 ל–70 מיליארד שקל כמעט, בשל תוספות מיוחדות אחרי המלחמה בעזה).

עמוס בן גרשום / לע"

* יפוטרו כאלפיים אנשי קבע נוספים. לפני כשנתיים החליט הצבא על פיטורי כ–5,000 אנשי קבע, שכ-3,000 קצינים ונגדים מהם כבר עזבו את שורותיו. אחרי הפיטורים הנוספים שמציע לוקר, שלדברי קצינים בכירים יחייבו סגירת יחידות נוספת, שיעור אנשי הקבע אמור לרדת למספר הנמוך ביותר זה יותר מעשור.

* שינוי במודל הפנסיה: הוועדה ממליצה לבטל את פנסיית הגישור למרבית אנשי הקבע הפורשים אחרי שירות מלא, ולהשאירה רק ללוחמים ולמעט קצינים בתפקידים מרכזיים. כך, רק קצינים ששירתו בתפקידים המקבילים למפקדי גדודים או טייסות ועברו לתפקידי מטה ייחשבו לוחמים ויקבלו תנאי פרישה מלאים. מי ששובץ במטה אחרי תפקיד סמג"ד או סגן מפקד טייסת, יקבל תנאים פחות טובים. במקום פנסיית גישור, יקבלו רוב הפורשים משירות קבע מענק פרישה נמוך בהרבה ויזכו בתשלומי פנסיה רק בהגיעם לגיל 67, כמו מרבית העובדים במשק.

בצה"ל מתנגדים בחריפות לשינוי המוצע. הרמטכ"ל והאלופים מזהירים מפני פגיעה קשה במוטיבציה של אנשי הקבע, וחוששים כי קציני מטה מוכשרים יעדיפו לעזוב את הצבא. עלולה להתעורר גם בעיה משפטית, כי יישום ההחלטות יהיה כרוך בביטול "זכות מוקנית" של משרתי הקבע — ולגרור עתירות רבות לבג"ץ נגד ההחלטה. לפי קצין במטכ"ל, אם תיושם ההחלטה במלואה, כ–3,500 אנשי קבע בדרגת רב־סרן ייפגעו.

* הוועדה ממליצה להמשיך במהלכים לקיצור שירות החובה לגברים. החודש נכנס לתוקף החוק הקובע כי השירות הסדיר יקוצר משלוש שנים לשנתיים ושמונה חודשים (32 חודשים) לגברים מתגייסים, ממחזור אוגוסט 2015 ואילך. הוועדה ממליצה שעד 2020 יקוצר השירות לגברים בהדרגה בשמונה חודשים נוספים, ל–24 חודשים.

* הוועדה ממליצה ליישם במלואן את המלצות הוועדה בראשות השופט בדימוס אורי גורן, שהציעה שורה ארוכה של שינויים בטיפול בנכי צה"ל. ועדת גורן הציעה לצמצם את הקריטריונים המעניקים זכאות למעמד של נכי צה"ל למי שנפגעו בפעילות הקשורה בשירותם (לא לכלול בה, למשל, חיילים שנפגעו בתאונות בעת חופשה). עוד היא הציעה לצמצם את התנאים לנכי צה"ל. ראש הממשלה ושר הביטחון התחייבו לארגון נכי צה"ל, לפני כשנתיים וחצי, שלא תהיה פגיעה בתנאים המוענקים לנכי צה"ל שנפגעו בפעילות הקשורה בשירות. אימוץ מסקנות גורן במלואן צפוי להוביל לעימות חדש עם ארגון נכי צה"ל.

* הוועדה מציעה לקבוע "עוגנים קשוחים", סכומים קבועים שיסומנו מראש בתקציב הביטחון לאימונים ולמחקר ולפיתוח, שהצבא לא יוכל לחרוג מהם.

* הפרטת פעילויות — לפי לוקר, צריך להוציא מידי צה"ל את האחריות לקו הייצור של טנק המרכבה, לשיקום כלי רכב משוריינים ולתחוזקה ברמה גבוהה שלהם. הוועדה ממליצה לאזרח את המשימות הללו. במסגרת התוכנית הרב־שנתית "גדעון" שהוכנה בצה"ל, מציעים במטה הכללי לאזרח משימות אחרות, במערכים שאינם קשורים ישירות למערכים הלוחמים — כמו במחלקת מדעי ההתנהגות של צה"ל, ביחידת היועץ הכספי לרמטכ"ל ובפרקליטות הצבאית.

* לוקר ממליץ להגביר מאוד את הפיקוח החיצוני על כוח האדם בצה"ל ולהעניק למשרד האוצר ולמועצה לביטחון לאומי סמכויות פיקוח ומעקב נרחבות אחר המתרחש בצבא בתחום זה. לשם כך הוא אף ממליץ לאשר תוספת כוח אדם באוצר ובמל"ל.

לדברי קצין במטה הכללי, השינוי הצפוי בתנאי הפנסיה של אנשי הקבע, שהביא לתסיסה בקרבם, פגע בעקיפין באמון הציבור בצה"ל. "אני רואה בזה איום לא כי אני יו"ר ועד עובדים, אלא מתוך רצון להשאיר פה את האנשים הטובים והאיכותיים", אמר הקצין בשיחה עם כתבים. "צה"ל הוא לא גוף רווחי. הוא תעודת הביטוח של מדינת ישראל. להיות בכשירות גבוהה, ולפגוע באלפי מטרות ביום (בעת מלחמה) — זה עולה כסף. זה לא צבא שמפיקים ממנו רווח, אין דיבידנדים. אני לא אומר שאסור לגעת בחונטה או בגילדה. אני אומר - צה"ל הוא צבא העם, ולכן עליו להיות הראשון בשירות הציבורי (בשינויים בתנאי המועסקים בו). אבל לתעדף אותו לחומרה תהיה שגיאה".

 

אמיל סלמן


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו