בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החוק להחמרת ענישה על מיידי אבנים אושר בקריאה שנייה ושלישית

החוק קובע שני מדרגי ענישה - עד 10 שנות מאסר ללא הוכחת כוונת פגיעה ועד 20 שנה - עם הוכחה כזו; סעיף מיוחד מתייחס ליידוי אבנים על ניידות משטרה בהפגנות או עימותים. בין 61 הח"כים שתמכו בחוק היו גם חברי סיעות האופוזיציה המחנה הציוני ויש עתיד

85תגובות

מליאת הכנסת אישרה אמש (שני) בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק העונשין שיחמיר את הענישה נגד מיידי אבנים לעבר כלי רכב, כך שניתן יהיה להרשיעם ולגזור עליהם עד 10 שנות מאסר גם מבלי שהמדינה תצטרך להוכיח שהתכוונו לפגוע במכונית או בנוסעיה. בנוסף, החוק יקל על הרשעתם של מיידי אבנים כלפי ניידות משטרה. החוק אושר ברוב של 61 מול 17 חברי כנסת.

שרת המשפטים איילת שקד, שהביאה את החוק להצבעה, אמרה לאחריה: "היום נעשה צדק. במשך שנים מחבלים התחמקו מענישה ומאחריות. הטולרנטיות כלפי מחבלים מפסיקה היום. מיידה אבנים הוא מחבל, ורק עונש הולם יוכל לשמש כגורם מרתיע וגורם מעניש וצודק״.

אי־אף־פי

המחנה הציוני תמך בהצעת החוק. חברת הכנסת ציפי לבני בירכה את שקד והדגישה שהיא זו שיזמה את החוק כשרת משפטים "בעקבות החרפת האלימות והטרור בירושלים לאחר צוק איתן". לדברי לבני, "למערכת הביטחון ואכיפת החוק ניתנו היום עוד כלים במאבק נגד הטרור והאלימות".
 
החוק נוסח על ידי ועדה בראשות מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט, שבחנה את ההתמודדות עם המצב הביטחוני במזרח ירושלים, והוא לא יחול בגדה המערבית, כיוון שהחוק הישראלי אינו תקף באזורים שאינם נתונים לריבונות המדינה.

בדיוני הוועדה נטען שהחוק הנוכחי כובל את המשטרה ובתי המשפט ומקשה על ההרתעה, גם בתחומי הקו הירוק, שכן על מנת להרשיע את מיידי האבנים, המדינה נדרשת להוכיח כוונה מודעת לפגיעה או להסתמך על חוקים אחרים. 

על פי החוק החדש, שנחשף לראשונה ב"הארץ", עבירת יידוי האבנים תחולק כעת לשני מדרגים: מדרג הבסיס, שהעונש בצדו הוא עשר שנות מאסר, יאסור על יידוי אבן או חפץ אחר אל כלי תחבורה בנסיעה, באופן העשוי לסכן את בטיחותו של הנוסע בכלי התחבורה או את מי שבקרבתו. המדרג המחמיר, שהעונש בצדו יהיה עשרים שנות מאסר, יכלול גם יסוד של כוונה, כך שיאסור על יידוי אבן או חפץ אחר אל כלי תחבורה בנסיעה, בכוונה לגרום לנוסע חבלה חמורה.

אי־אף־פי

לחוק החדש מתווסף סעיף נוסף האוסר על יידוי אבן או חפץ אחר לעבר שוטר או לעבר כלי רכב משטרתי, גם אם הוא ממוגן ונוסע במהירות נמוכה כך שיידוי האבנים אינו מסכן את השוטרים. לפי החוק החדש, ניתן יהיה לגזור עד חמש שנות מאסר על מיידה האבנים לעבר ניידת משטרה בכוונה להפריע לשוטר במילוי תפקידו או להכשילו בכך.

יו"ר ועדת חוקה ניסן סלומינסקי הציג את ההצעה במליאה ואמר: "דוד הרג את גוליית הפלישתי החזק ביותר באמצעות אבן, במילים אחרות אבן הורגת״. לדבריו, ״שליש מתיקי המעצר של פרקליטות מחוז ירושלים עוסקים בתופעה מסוכנת זו של יידוי אבנים. תופעה זו, שמסכנת חיי אדם, וזורעת חרדה בציבור, יש למגר בתקיפות. בתי המשפט נותנים עונשים קלים מאוד ביחס לעונשים שאותם קבע המחוקק, גם במקרים החמורים, ועל המחוקק להירתם ולסייע לרשויות אכיפת החוק, ולהעביר מסר חד משמעי בעניין זה".

חברי כנסת מהרשימה המשותפת תקפו את החוק וטענו כי נועד לפגוע באוכלוסייה הערבית. ח"כ ג'מאל זחאלקה אמר בנאומו: "תארו לעצמכם שהיינו מביאים בפני דיין צדק, מיידי אבנים ואת מי שגרם להם לידות אבנים. את מי השופט היה מכניס לכלא? את זה שהרס את הבית, הפקיע את הקרקע, הרג את האח, או את אותו ילד שזרק אבן? אתם נטפלים לאותו אדם שהגיב לעוולות גדולים, איזו צביעות. מי שהורס בתים מקבל צל"ש, אבל אותו ילד שהכעס שלו מוצדק עליו מטילים עונשים. אין צדק בחוק הזה".

לדברי ח"כ חנין זועבי, "אנחנו לא מדברים על חוק, אנחנו מדברים על הכיבוש. אם החוק אמור להגן על החלש אז הוא אמור להגן על אותם קורבנות שנהרגים מדי שבוע על ידי החיילים, הוא אמור להגן על אלה שנמצאים תחת האיום והסכנה של הכיבוש, של חייל שרודף בתוך הסמטאות אחרי הנערים הפלסטינים. תתארו לכם חייל עם רובה, מול נער עם אבן קטנה, איזו סימטריה יש פה? איך החייל הזה פגש את הנער? מי נכנס לחייו של מי? אם צריכים להחמיר זה עם הקליע שהורג יום יום. תתחילו לספור את ההרוגים הפלסטינים. חובה של המדוכא לגרש את המדכא." ח"כ אחמד טיבי אמר, ״יש הוראה בצבא שאם מגיעים חיילים אל אזור שיש בו הפגנה של יהודים ואחד המפגינים מתנפל על חיילים, אסור לירות בו כי הוא יהודי. באותן נסיבות, כשמדובר בערבים יורים כדי להרוג, לנטרל קוראים לזה. יש מקרים שיהודים תקפו קצינים ואפילו לא נעצרו״.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו